ההצעה האמריקאית, שגובשה במסגרת מה שמכונה "מועצת השלום", מציעה תהליך מדורג: חמאס ימסור את נשקו בשלבים, ישראל תבצע נסיגה צבאית הדרגתית, ובהמשך יחל שיקום הרצועה.
אלא שנתניהו הציג תנאי מחמיר יותר. לדבריו, לא תהיה נסיגה ישראלית ולא יחל שיקום בעזה לפני שחמאס וכל הארגונים החמושים ברצועה יפורקו מנשקם באופן מלא ואמיתי.
קושנר עצמו אמר כי ארצות הברית לא תאפשר את שיקום עזה כל עוד חמאס נותר חמוש. הוא גם הזהיר שאם חמאס לא יעמוד בהתחייבותו להתפרק מנשקו, וושינגטון עשויה להעניק לישראל תמיכה רחבה יותר כדי להמשיך במערכה.
למרות היעדר פריצת דרך, ישראל וארצות הברית מסרו כי יסכימו להקים שתי קבוצות עבודה:
הצדדים דנו גם באפשרות שגנרל אמריקאי יפקח על מסירת כלי הנשק של חמאס ועל הוצאתם משימוש. לפי ההבנות שתוארו על ידי גורמים ישראליים, מסירת הנשק תהיה הצעד הראשון בתהליך הדה-מיליטריזציה, אך צה"ל יישאר בשטח עד להשלמת פירוק הנשק ברחבי הרצועה.
הצגת תוצאות הפגישה לא הייתה אחידה. במסרים באנגלית תוארה השיחה כמקדמת ובונה, ואילו בדיווחים בעברית ובדברי גורמים ישראליים הודגש כי צה"ל יישאר בעזה וכי ישראל תשמור על חופש הפעולה המבצעי שלה.
כך נוצר פער בין הטון האופטימי של ההודעות הרשמיות לבין התוכן המעשי: הוקמו מנגנונים להמשך הדיונים, אך לא נרשמה התחייבות ישראלית לנסיגה ולא נקבע לוח זמנים מוסכם ליישום התוכנית.
חמאס לא קיבל את סדר הפעולות שישראל וארצות הברית הציגו. הארגון מסר כי יישום מפת הדרכים תלוי בכך שישראל תפסיק את הפרות הפסקת האש מאוקטובר 2025, תעצור את התקיפות ותתקדם בנסיגה מהאזורים שעליהם הוסכם.
בפועל, כל צד דרש מהצד השני לבצע את הצעד הראשון: ישראל דרשה פירוק נשק לפני נסיגה ושיקום, ואילו חמאס דרש הפסקת תקיפות ונסיגה ישראלית לפני שיתחיל בתהליך מסירת הנשק.
ביום שלישי, יום לאחר סיום פגישותיו של קושנר, תקיפה ישראלית פגעה באזור בית הקפה "מתוק ומר" סמוך לחוף ולנמל הדייגים בעיר עזה. האזור שימש מקום מחסה לפלסטינים שנעקרו מבתיהם. גורמי רפואה פלסטיניים מסרו כי לפחות שישה בני אדם נהרגו, בהם ילד, וכי 14 נפצעו.
הצבא הישראלי מסר כי התקיפה כוונה נגד כמה מפקדים של חמאס, ולא נגד האתר האזרחי כשלעצמו. לפי הצבא, אחד היעדים השתתף במתקפת 7 באוקטובר 2023.
עבור הפלסטינים החיים תחת תקיפות ועקירה מתמשכות, התקיפה המחישה את הפער בין השיחות הדיפלומטיות לבין המציאות הביטחונית וההומניטרית בשטח.
המשימה של קושנר יצרה ערוצי עבודה, אך לא פתרה את שאלת הרצף: האם פירוק חמאס מנשקו קודם לנסיגה הישראלית, או שהנסיגה והפסקת התקיפות הן התנאי שיאפשר את פירוק הנשק.
אנליסטים העריכו כי לנתניהו יש תמריץ מוגבל להסכים לוויתור פוליטי משמעותי לפני הבחירות בישראל ב-27 באוקטובר. הוא נתון ללחץ מצד שותפים בממשלתו המתנגדים לוויתורים בעזה, ולכן הסיכוי להסכם ממשי בטווח הקרוב נותר נמוך.
במילים אחרות, הפגישה הסתיימה באווירה חיובית יותר מכפי שהחלה — אבל בלי הסכמה על הצעד שיכול להוציא את התוכנית לדרך.