התקיפה בחברון מגיעה על רקע שורה של אירועים נוספים שבהם נפגעו אנשי צוות רפואי פלסטינים.
ב־7 באוגוסט דווח שמתנחלים תקפו אמבולנס שנשלח לטפל באירוע מוקדם יותר באזור בית לחם. לפי הסהר האדום, אבנים גרמו נזק לרכב, הצוות רוסס בגז פלפל ושני פרמדיקים נפצעו.
ימים לאחר מכן נורה מוחמד נביל אל־מטוואר, אח פלסטיני בן 26, סמוך לביתו בעיירה סעיר, מצפון־מזרח לחברון. דיווחים שהתבססו על ארגוני רפואה וסיעוד פלסטיניים מסרו כי הקליע גרם נזק חמור לחוט השדרה והותיר אותו משותק לצמיתות.
יחד, האירועים ממחישים כיצד האלימות פוגעת לא רק במטופלים, בתושבים וברכוש, אלא גם באנשים וברכבים החיוניים למתן טיפול חירום. המסקנה הזו נשענת על התקיפות המתועדות עצמן; טענות רחבות יותר בדבר מדיניות מתואמת או מעורבות של מוסדות מדינה דורשות ראיות נפרדות.
נתוני האו״ם והמשרד לתיאום עניינים הומניטריים של האו״ם (OCHA), שצוטטו בדיווחים, מצביעים על עלייה מתמשכת במספר התקיפות שגרמו לנפגעים פלסטינים או לנזק לרכוש:
המספרים אינם זהים, משום שהם מתייחסים לתקופות דיווח שונות ועשויים להשתמש בהגדרות ובמועדי חיתוך שונים. עם זאת, הכיוון הכללי עקבי: בשנת 2026 התרחשו בקצב גבוה יותר תקיפות שכללו נפגעים, נזק לרכוש ועקירה, בהשוואה לשנים קודמות.
לתקיפת אמבולנס יש שתי שכבות של פגיעה. הראשונה היא ישירה: אנשי צוות עלולים להיפצע והרכב עלול להינזק. השנייה נוגעת למטופל שבתוך האמבולנס — הטיפול בו עלול להתעכב או להימנע, וצוותים רפואיים עלולים להתקשות להגיע לאזורים שבהם מתרחשת אלימות.
זו הסיבה שהסהר האדום הגדיר פגיעה בצוותים רפואיים ושיבוש עבודתם ההומניטרית כהפרה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי. מדובר בעמדת הארגון; המקורות הזמינים אינם כוללים הכרעה משפטית עצמאית בנוגע לתקיפה הספציפית.
התקיפה משתלבת בדפוס רחב יותר שדווח ברחבי הגדה המערבית, הכולל תקיפות נגד משפחות ובתים, הרס רכוש, עקירה והגבלת גישה לאספקה חיונית. בכפר קוסרה, למשל, דווח שמתנחלים הקיפו בתים פלסטיניים לאחר שנותקו בהם המים והחשמל. האפיפיור לאו קרא להפסיק את האלימות החוזרת נגד אזרחים פלסטינים, ושגריר ארצות הברית בישראל, מייק האקבי, תיאר את המצור בקוסרה כ״מעשה טרור מחריד״.
העובדות המיידיות במקרה של האמבולנס ברורות: שני פרמדיקים נפצעו, רכב חירום ניזוק עד שלא ניתן היה להשתמש בו, והעברת מטופל שובשה. התמונה הרחבה יותר מצביעה על כך שתקיפות נגד אזרחים ושירותים רפואיים מתרחשות בתוך דפוס שמחריף במהירות של אלימות מתנחלים בגדה המערבית הכבושה.