פדורוב קורא למצוא דרך לקיים בחירות באוקראינה גם בזמן המלחמה

מה הציע פדורוב?

בנאום וידאו שפורסם בערב 18 באוגוסט, שר ההגנה האוקראיני לשעבר מיכאילו פדורוב קרא למדינה למצוא "מנגנון חוקי, בטוח ומעשי" שיאפשר להחזיר את התהליך הדמוקרטי המלא גם אם המלחמה תימשך עוד שנה, שנתיים או שלוש. בפועל, מדובר בקריאה לבחון את האפשרות לקיים בחירות בזמן הפלישה הרוסית המתמשכת.

פדורוב טען כי רוסיה אינה יכולה לקבל בפועל את הזכות לקבוע מתי יוכלו אזרחי אוקראינה לבחור מחדש את הנהגתם. לדבריו, "הדמוקרטיה אינה יכולה להיות בת ערובה של רוסיה". עם זאת, הוא הכיר בכך שקיום בחירות בזמן מלחמה יהיה מורכב במיוחד: יש להבטיח את זכות ההצבעה של חיילים בחזית, של אוקראינים המתגוררים בחו״ל ושל תושבים באזורים הסמוכים לקו הלחימה.

מדוע דיבר על "משבר שלטוני מערכתי"?

פדורוב הציג את השחיתות לא כמעשים נקודתיים של בעלי תפקידים, אלא כתסמין לבעיה עמוקה יותר. לטענתו, בזמן מלחמה שחיתות משמעה לא רק אובדן כספי ציבור — היא מחלישה את יכולתה של אוקראינה להילחם, לשרוד ולנצח.

הוא תיאר את מערכת השלטון הישנה כמערכת שפועלת לעיתים לפי כללים משלה, מגינה על עצמה, חוששת משינויים ומקבלת החלטות באיטיות. עוד מתח ביקורת על השפעתם של אינטרסים פרטיים על עבודת הפרלמנט, במיוחד בתחומי הביטחון, התרופות, ההימורים והמיסוי.

מכאן נבעה הגדרתו את המצב כמשבר שלטוני מערכתי: לא רק חשדות לשחיתות, אלא מערכת שמתגמלת נאמנות, מענישה יוזמה ומתנגדת לרפורמות. הוא קרא לכך שהניהול הפרלמנטרי יתבסס על תוכנית, ערכים ועקרונות של הרוב — ולא על אינטרסים פרטיים.

כיצד פיטוריו הפכו את הנאום לאתגר פוליטי לזלנסקי?

זלנסקי פיטר את פדורוב ב-15 ביולי, לאחר כחצי שנה בלבד בתפקיד, במסגרת טלטלה רחבה יותר בממשלה ובמערכת הביטחון. פדורוב, שנחשב לרפורמטור צעיר ופופולרי, הוחלף באופן זמני בידי יבגן חמרה. פיטוריו עוררו הפגנות בקייב ובערים נוספות, והמחאה חיזקה את מעמדו הציבורי העצמאי.

ברקע עמד גם עימות ממושך בין פדורוב לבין המפקד העליון של צבא אוקראינה, אולכסנדר סירסקי. חילוקי הדעות ביניהם נגעו לרפורמות, למבנה הפיקוד ולאסטרטגיית המלחמה — וחשפו קרע רחב יותר בצמרת האוקראינית סביב הדרך לנהל את המערכה נגד רוסיה.

במובן הזה, הקריאה לבחירות הייתה חריגה במיוחד: זו הייתה דרישה ישירה של דמות פוליטית בכירה לתהליך דמוקרטי בזמן המלחמה, ובמקביל ביקורת גלויה על אופן ניהול המדינה. בכך הפך הנאום לאתגר הפנימי המשמעותי ביותר לזלנסקי מאז תחילת הפלישה הרוסית המלאה.

עם זאת, פדורוב לא הכריז על מועמדות לנשיאות ולא הודיע כי בכוונתו לחזור לממשלה. לפי הדיווחים, הוא אף דחה בעבר הצעה של זלנסקי לקבל תפקיד ממשלתי אחר. לכן, בשלב זה, נכון יותר לראות בדבריו פתיחת אפשרות פוליטית חדשה — ולא הכרזה רשמית על מסע בחירות.

מה היה תפקיד רפורמות הרכש בפיטוריו?

פדורוב עצמו טען כי הסיבה המרכזית להדחתו הייתה ניסיונו לשנות את מערכת הרכש הביטחוני: את המכרזים, את תהליכי ההוצאה ואת אופן קבלת ההחלטות על רכישת ציוד צבאי. לדבריו, השינויים יצרו התנגדות בקרב גורמים שהיו קשורים למערכת הישנה והפעילו לחץ על הנשיא.

זו גרסתו של פדורוב, ולא הסבר רשמי שהוכח באופן עצמאי. עם זאת, הרפורמות ברכש היו בלב ניסיונו להיאבק בשחיתות ולייעל את משרד ההגנה — ולכן הן הפכו לחלק מרכזי במחלוקת סביב הדחתו.

כיצד הדבר משתלב בטלטלה הרחבה בקייב?

העימות מתרחש בתקופה של לחץ צבאי ופוליטי כבד. זלנסקי ביקש מהפרלמנט לאשר את יבגן חמרה כשר ההגנה הקבוע, לאחר שמינה אותו לתפקיד ממלא מקום. במקביל, הפרלמנט חזר מפגרת הקיץ והמערכת הפוליטית ניסתה להשלים את חילופי התפקידים בממשלה.

גם בתחום ההגנה האווירית ניכרת מצוקת אספקה. לפי הצהרות אוקראיניות, משלוחי טילי ההגנה האווירית מהשותפות ירדו באופן משמעותי, ובמחצית הראשונה של 2026 התקבלו פחות טילים בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת. עם זאת, המידע שסופק אינו מאפשר לקבוע באופן עצמאי מהו המצב המדויק של טילי ה-Patriot האמריקאיים, ולכן אין להסיק מכך טענה ספציפית יותר לגבי המערכת הזו.

שעות לפני ההצבעה הצפויה על שר ההגנה החדש, גופי האנטי-שחיתות באוקראינה פתחו במבצע שנגע לחברי פרלמנט וליועצים לנשיאות. הפרטים הראשוניים היו מוגבלים, אך ההתפתחות המחישה עד כמה סוגיית השחיתות רגישה בזמן חילופי התפקידים.

המקורות שסופקו אינם מתעדים תגובה ממשלתית רשמית ומיידית לנאום של פדורוב ב-18 באוגוסט. לכן, מעבר לכך, אין בסיס לקבוע כיצד הגיבו הנשיא או הממשלה לדבריו.

בין סיום המלחמה לבניית עתידה של אוקראינה

המסר של פדורוב משלב שני קווים: דרישה לרפורמה דמוקרטית ולשיפור המשילות כבר עכשיו, לצד הצהרה שמטרתו הרחבה היא לסייע לסיים את המלחמה ולבנות מחדש את אוקראינה. הוא עדיין לא הבהיר אם ינסה לקדם זאת מתוך הממשלה או באמצעות הפוליטיקה האלקטורלית.

לכן, הנאום אינו רק ויכוח על מועד הבחירות. הוא מציב שאלה רחבה יותר: כיצד יכולה אוקראינה לשמור על אחריות דמוקרטית, להיאבק בשחיתות ולחדש את מוסדותיה — בלי לאפשר לרוסיה להכתיב את עתידה, אך גם בלי להתעלם מהסיכונים הביטחוניים של בחירות בזמן מלחמה.