איראן מול טראמפ: “מצר הורמוז אינו שלכם”

האולטימטום של חתאמי: אין חזרה לסטטוס־קוו הקודם

מפקד צבא איראן, האלוף אמיר חתאמי, דחה באופן ישיר את טענות נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שלפיהן וושינגטון מחזיקה ב“שליטה מוחלטת” במצר הורמוז ותוכל להכריז עליו כעל שטח אמריקני לאחר תבוסת איראן.

בנאומים שנמסרו ב־16–17 באוגוסט 2026 אמר חתאמי כי הכוחות והבסיסים האמריקניים לא יורשו לשוב לתפקידם הקודם במצר הורמוז, במפרץ הפרסי או במפרץ עומאן. לפי הדיווחים האיראניים, טהרן טוענת שלארצות הברית אין עוד זכות מעבר או אישור להיכנס לאזורים אלה.

חתאמי הזהיר כי כל ניסיון אמריקני לתבוע בעלות, לספח את המצר או להשתלט עליו יהיה טעות חמורה ויגרור תגובה איראנית כוחנית. באחד הדיווחים צוטט כאומר כי מגיני איראן “ישברו לכם את הרגליים”, ובדיווח אחר תואר האיום כאזהרה מפני “טעות עצומה” אפילו במקרה של בדיחה על סיפוח המצר.

חשוב להדגיש: המקורות אינם מציגים ניסוח אנגלי רשמי ואחיד כגון “תגובה מוחצת”. מדובר בתיאור של עוצמת האיום, ולא בשם רשמי של מדיניות או בהכרזה מבצעית מאומתת.

מה בדיוק טהרן מבקשת למנוע

לדברי חתאמי, המסר האיראני כולל שלושה מרכיבים עיקריים:

• אין חזרה לנוכחות הצבאית האמריקנית הקודמת: בסיסים וכוחות אמריקניים לא יורשו לשוב לתפקידם האזורי הקודם.
• אין זכות מעבר אמריקנית, לפי עמדת טהרן: איראן טוענת שוושינגטון אינה מורשית עוד להיכנס למפרץ הפרסי, למפרץ עומאן או למצר הורמוז.
• התנגדות לכל ניסיון לתפוס את המצר: חתאמי אמר שאיראן תגן על עמדתה “בכל כוחה” ובכל מחיר.

אלה הצהרות על העמדה הצבאית והפוליטית של איראן. הן אינן משנות כשלעצמן את המעמד המשפטי הבין־לאומי של המצר, ואינן מעבירות ריבונות לאיראן או לארצות הברית.

מדוע הורמוז הוא “נכס שניתן מאלוהים” עבור איראן

חתאמי תיאר את מצר הורמוז כ“נכס גיאופוליטי שניתן לאומה האיראנית מאלוהים”, ואמר כי המלחמה הפעילה את הפוטנציאל האסטרטגי שלו.

במסגור האיראני, הורמוז אינו רק נתיב ימי צר בין המפרץ הפרסי למפרץ עומאן. הוא גם מנוף לחץ על העלויות הכלכליות והדיפלומטיות של המלחמה — ובעיקר על אספקת האנרגיה העולמית.

חתאמי טען ששימור המנוף הזה חיוני כדי להביא לסיום המלחמה ולהסיר מאיראן את איום הלחימה המתמשכת. מכאן נובעת התנגדותה של טהרן לחזרה פשוטה להסדר שהיה נהוג לפני המלחמה: אז היה המצר פתוח לתנועה מסחרית ללא תנאי ההיתרים והאגרות שאיראן מבקשת לקבוע כעת.

איך נראתה השליטה האיראנית במצר מאז 28 בפברואר

הדיווחים מתארים שילוב של הגבלת גישה, היתרי מעבר, אגרות ובדיקה פוליטית של זהות הספינות.

בהודעה שיוחסה לרשות מצר המפרץ הפרסי של איראן נאמר כי ספינה אינה רשאית לחצות את המצר ללא היתר מעבר תקף. אותה רשות גם ציינה כי עשויות להיות מוטלות אגרות הקשורות לביטוח, וכי בעלי הספינות יידרשו להשיג ולחדש כיסוי מתאים.

דיווחים אחרים דיברו על תוכניות איראניות לגבות כ־5% עד 7% מערך המטען עבור מעבר במצר. לפי הצעה שנבחנת בפרלמנט האיראני, ספינות הקשורות לארצות הברית, לישראל ולמדינות “עוינות” אחרות ייחסמו, והפרת התנאים עלולה לגרור קנס של עד 20% מערך המטען.

ההבדל בין הצעה לבין מדיניות תפעולית בפועל משמעותי כאן. המקורות מאשרים קיומן של תוכניות, הודעות והסדרי אכיפה מדווחים, אך אינם מוכיחים שכל האגרות, האיסורים והקנסות המוצעים כבר הופעלו באופן אחיד מול כל חברות הספנות.

מדוע ההבנות עם עומאן לא פתחו מיד את הורמוז

איראן ועומאן דווחו כמי שמתקרבות להסכמה על נתיבי שיט חדשים דרך המצר. אולם טהרן חזרה והבהירה שהסכם לניהול מסלולי התנועה לא יספיק לבדו כדי לפתוח מחדש את נתיב המים.

איראן קשרה את הפתיחה לדרישות רחבות יותר מארצות הברית: הסרת המצור הימי, סיום הסנקציות, נסיגת הכוחות האמריקניים ותשלום פיצויים על נזקי המלחמה. מנגד, ארצות הברית דרשה מעבר מסחרי בלתי מופרע, וטראמפ הוסיף דרישה שאיראן תפצה אנשים שנפגעו ממלחמות, מתקפות ומחאות.

כך נותרו למעשה שתי שאלות נפרדות:

1. האם איראן ועומאן יכולות להסכים על האופן שבו ינותבו וינוהלו הספינות? הדיווחים הצביעו על התקדמות לקראת הסדר כזה.
2. האם ארצות הברית ואיראן יכולות להסכים על התנאים הפוליטיים לפתיחה מלאה? מבחינת טהרן, התשובה שלילית ללא ויתורים נוספים — ולכן העימות הרחב נמשך.

ההשפעה על מחירי הנפט והשווקים

ההשפעה המיידית והמבוססת ביותר הייתה בשוק הנפט. תנועה מוגבלת או עצירה של מכליות הגבירה את החשש מפגיעה באספקה העולמית, ואובדן האמון בהסדר דיפלומטי קרוב הוסיף ללחץ על המחירים.

רויטרס דיווחה כי מחירי הנפט נסגרו בעלייה של כ־5% במהלך מסחר אחד, לאחר שהדרישות הסותרות של איראן וארצות הברית החלישו את התקוות לפתיחה מחודשת של המצר.

ב־17 באוגוסט דיווחה רויטרס כי נפט מסוג ברנט נסגר בעלייה של 2.35 דולר, או 2.65%, ל־90.87 דולר לחבית, על רקע חששות מהיצע תקוע ודיפלומטיה שנקלעה למבוי סתום. גם ה־Wall Street Journal דיווח על עלייה בחוזי הנפט, בזמן שהשיט במצר נותר מוגבל.

החומר שסופק אינו כולל נתונים אמינים ומבוססי מקורות לגבי תנועות יומיות ספציפיות בזהב, במניות באסיה או במדד S&P 500. ייתכן שנכסים אלה הגיבו לסביבת הסיכון הכללית, אך אין די ראיות כדי לקבוע במספרים כיצד השתנו.

האיומים הצבאיים והלחץ הכלכלי מצטרפים לעימות

המשבר סביב הורמוז מתרחש במקביל לציפיות להחרפה של הלחץ הכלכלי האמריקני על איראן. רויטרס דיווחה שממשל טראמפ נערך לצעדים ששר האוצר סקוט בסנט תיאר כחריגים בחומרתם, בעוד שמנהיגים איראנים חוששים מהעמקת המצוקה הכלכלית ומהתעוררות מחודשת של אי־שקט פנימי.

בדיווח נפרד של רויטרס נמסר כי גורם איראני בכיר תיאר אפשרות למעבר לעמדה צבאית “התקפית לחלוטין” אם ההבנות הזמניות לא ייושמו והמאמצים הדיפלומטיים ייכשלו. הדיווח כלל גם איום אפשרי במבצע לפריצת המצור הימי האמריקני.

עם זאת, מדובר באזהרה שיוחסה לגורם בכיר — לא בשינוי מדיניות פומבי ומתועד במלואו. לכן יש להציג אותה כאיום מדווח, ולא כהחלטה מבצעית שכבר התקבלה.

אותה זהירות נדרשת בנוגע לטענות על הסטת ספינות בידי פיקוד המרכז האמריקני, השבתת כלי שיט ועלייה לספינות. החומר שסופק אינו מאמת באופן עצמאי את כל הפרטים הללו.

מה משמעות הצעת טראמפ להפוך את הורמוז ל“שטח אמריקני”

ההצעה המדווחת של טראמפ להכריז על מצר הורמוז כעל שטח אמריקני היא חלק מהמאבק הפוליטי על השליטה בנתיב המים. במקביל, טראמפ קרא לאמריקנים להשלים עם מחירי דלק גבוהים יותר, והציג את עלות הדלק כחלק ממחיר הבלימה של איראן ומניעת השגת נשק גרעיני בידי טהרן.

אלא שהצהרה של נשיא אמריקני אינה משנה כשלעצמה את ריבונות המצר או את מעמדו המשפטי הבין־לאומי. תגובתו של חתאמי כוונה אפוא גם לשאלה המעשית — מי יקבע מי רשאי לעבור — וגם לטענה הפוליטית שוושינגטון יכולה לנכס לעצמה את המצר באופן חד־צדדי.

השורה התחתונה נותרה ללא שינוי: איראן אומרת שהורמוז הפך למנוף אסטרטגי קבוע ושלא ישוב למצבו שלפני המלחמה. ארצות הברית, מנגד, דוחה הסדר שיעניק לטהרן שליטה בלתי מוגבלת במעבר המסחרי. כל עוד שתי העמדות הללו אינן מתיישבות, המצר יישאר בו־זמנית צוואר בקבוק ימי, מקור לסיכון בשוקי האנרגיה וכלי המיקוח המרכזי בעימות הרחב בין ארצות הברית לאיראן.