הוועדה האירופית הגיעה למסקנה שהעסקה המדווחת לא תפגע באופן משמעותי בתחרות האפקטיבית בשוק הפנימי של האיחוד. הנימוק המרכזי שנמסר היה מעמדן המצומצם של החברות בשווקים שיושפעו מהעסקה.
הבדיקה נערכה במסגרת הליך המיזוגים המקוצר, המיועד לעסקאות שאינן צפויות ליצור חששות תחרותיים משמעותיים.
לכן, האישור הוא בראש ובראשונה אישור רגולטורי לשינוי במבנה השליטה — ולא קביעה של-Ebury אין מתחרים או ששוק התשלומים הרחב אינו ריכוזי. המשמעות היא שהוועדה לא זיהתה בעיית תחרות הנובעת מהשילוב המסוים בין החברות והפעילויות שנבדקו, על סמך המידע שהוצג לה.
המהלך הנוכחי ממשיך השקעה קודמת של סנטנדר ב-Ebury. הבנק הכריז על העסקה המקורית ב-2019, והשלים באפריל 2020 רכישה של 50.1% ממניות החברה תמורת 350 מיליון ליש"ט, לפי דיווחים בענף.
סבב המימון החדש מאפשר לסנטנדר לשמור על מעמד של בעלת המניות העיקרית, ובמקביל מכניס את Centerbridge לקבוצת בעלי השליטה. סנטנדר מסרה כי ההון החדש נועד לתמוך בצמיחה ובהתרחבות הבינלאומית של Ebury.
Ebury מתמקדת בחברות שפועלות בין מדינות ומרכזת בפלטפורמה אחת תהליכים פיננסיים שבדרך כלל מנוהלים בנפרד:
האישור מסיר את המכשול הרגולטורי האירופי שנגע למבנה השליטה המשותפת המתוכנן. סנטנדר שומרת על בעלות רובית, בעוד Centerbridge מקבלת תפקיד רשמי בשליטה האסטרטגית לצד הבנק.
המשמעות המיידית היא בעיקר שינוי בממשל התאגידי וחיזוק הגב הפיננסי, ולא שינוי בהצעת הליבה של Ebury. החברה תמשיך לפעול כפלטפורמה עסקית לתשלומים בינלאומיים, מט"ח, ניהול מזומנים ושירותים פיננסיים הקשורים למסחר — כשההון החדש מיועד לתמוך בהמשך הצמיחה.
עם זאת, לא כדאי לקרוא לתוך החלטת בריסל יותר ממה שנאמר בה: הוועדה אישרה את העסקה משום שהמעמד שייווצר לצדדים בשוק נותר מצומצם, ולא משום שאישרה מראש כל התרחבות או עסקה עתידית של החברות. מהלכים אסטרטגיים נוספים ייבחנו לפי הכללים הרגולטוריים הרלוונטיים.