הגינוי של צפון קוריאה חושף אסטרטגיית מיקוח גרעינית רחבה יותר

הגינוי של צפון קוריאה לתרגיל Ulchi Freedom Shield ב־19 באוגוסט מובן טוב יותר כחלק מאסטרטגיה רחבה, ולא כתגובה שאמורה להיעלם רק משום שהשתתפות ארה״ב צומצמה חלקית. בוועידת המפלגה של פברואר שילב קים ג׳ונג און איומים כלפי דרום קוריאה עם תוכניות לחיזוק הכוחות הגרעיניים והטיליים של ארצו, ובמקביל הותיר פתח מותנה לשיפור היחסים עם וושינגטון.

השילוב הזה מסביר מדוע פיונגיאנג המשיכה לגנות את התרגיל גם לאחר שנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הורה לפנטגון לצמצם משמעותית את השתתפות ארצו.

ועידת פברואר קבעה את המסגרת

בוועידה התשיעית של מפלגת הפועלים של קוריאה, שנערכה בין 19 ל־25 בפברואר, תיאר קים את דרום קוריאה במונחים עוינים יותר ויותר. הוא אמר שצפון קוריאה יכולה ״להשמיד לחלוטין״ את שכנתה אם ביטחונה יעמוד בסכנה. במקביל, הוא דחה דיאלוג משמעותי עם סיאול, אך רמז שיחסים עם וושינגטון עשויים להשתפר אם ארה״ב תוותר על מה שפיונגיאנג מכנה מדיניות עוינת ותכיר במעמדה הגרעיני של צפון קוריאה.

הוועידה הציבה גם את המשך הפיתוח הגרעיני והצבאי במרכז השלב האסטרטגי הבא של המדינה. קים אמר שצפון קוריאה תרחיב ותחזק את כוחה הגרעיני ותפעיל את מעמדה כמדינה גרעינית. לכן, ההצהרה באוגוסט משתלבת ברצף פוליטי מוכר: הפעילות הצבאית של בעלות הברית מוצגת כהוכחה לאיום חיצוני, ופיתוח כלי נשק נוספים מוצג לאחר מכן כהגנה עצמית.

מדוע הוראת טראמפ לא סיימה את הגינוי

ב־16 באוגוסט הודיע טראמפ כי ארה״ב תצמצם משמעותית את השתתפותה בתרגילים השנתיים עם דרום קוריאה. הוא נימק את ההחלטה בעלות התרגילים ובסירובה של סיאול להשתתף בפעולות אמריקאיות נגד איראן. ההחלטה התקבלה מאוחר מדי כדי לבטל את התרגיל לחלוטין: Ulchi Freedom Shield החל ב־17 באוגוסט, ובהמשך היה צפוי להתקצר או לצמצם חלקים מלוח הזמנים המקורי.

בהודעה מ־19 באוגוסט לא התייחסה צפון קוריאה להוראת טראמפ. במקום זאת, התקשורת הממלכתית שלה תיארה את התרגיל כאיום צבאי והצהירה שפיונגיאנג תמשיך לממש את זכותה להגנה עצמית, בין היתר באמצעות ״כוח חדש ומתקדם״.

אין לראות בהשמטה הזו הוכחה לחישוב נסתר מסוים. עם זאת, היא עולה בקנה אחד עם המסר הרחב יותר של פיונגיאנג. הכרה בצמצום האמריקאי הייתה מאפשרת לצפון קוריאה להציג את המהלך כוויתור אמריקאי, או לחזק את טענתו של טראמפ שהקשר האישי שלו עם קים מניב תוצאות. בהתעלמות מהצמצום, פיונגיאנג יכלה להשאיר את המוקד בעצם קיומה של הברית בין ארה״ב לדרום קוריאה ולהציג את המשך פיתוח הנשק כחיוני — ללא קשר להיקפו הסופי של התרגיל.

הצמצום לא היה צעד בונה אמון במשא ומתן

גם הסיבות שטראמפ הציג חשובות. ההחלטה נקשרה לעלות התרגילים ולמחלוקת עם סיאול על השתתפותה בפעולות נגד איראן, ולא הוצגה בפומבי כצעד הדדי שנוהל במשא ומתן עם צפון קוריאה.

ההבחנה הזו מגבילה את מה שניתן להסיק מהצמצום. הוא עשוי ליצור אי־ודאות בנוגע לכשירותן של בעלות הברית ולתיאום ההגנתי ביניהן, אך אינו מוכיח כשלעצמו שינוי קבוע במדיניות ההרתעה האמריקאית או תהליך משותף בין וושינגטון לפיונגיאנג. פרשנים ודיווחים בתקשורת אף העלו חשש שהפחתת התרגילים עשויה להועיל לקים, בלי שצפון קוריאה תעניק תמורה מקבילה.

מבחינת פיונגיאנג, עם זאת, יש למחלוקת יתרון פוליטי ברור: היא מאפשרת לה לטעון שוושינגטון וסיאול חלוקות ביניהן, ובמקביל לשמר את הטענה שהלחץ הצבאי הוא הבעיה המרכזית.

סיאול משנה את היעד — אך לא מוותרת על פירוק הנשק הגרעיני

דרום קוריאה מגיבה למגבלות הגישה הקודמת במעבר ממדיניות של ״פירוק גרעיני תחילה״ למדיניות של ״שלום תחילה״. המסגרת החדשה מעניקה עדיפות להקפאה ראשונית של התוכנית הגרעינית הצפון־קוריאנית באמצעות צעדים הדדיים, תוך שמירה על פירוק הנשק הגרעיני כמטרה הסופית.

אין מדובר בהכרה בזכותה של צפון קוריאה להחזיק לצמיתות במעמד גרעיני, אלא בניסיון לנהל את הסיכון בתנאים הנוכחיים. הקפאה עשויה, באופן עקרוני, להאט את המשך הצמיחה של התוכנית ולאפשר מרחב לדיונים רחבים יותר על בקרת נשק או על הסדר שלום. אך לשם כך יידרשו אימות, ויתורים הדדיים ושותף למשא ומתן שיהיה מוכן לקבל מגבלות.

העמדה שהציג קים בפברואר מצביעה על כיוון הפוך. ממשלתו מציגה את המעמד הגרעיני של צפון קוריאה כעובדה שעל וושינגטון לכבד לפני שיחול שיפור ביחסים — ולא כנכס שיש לוותר עליו בתחילת המשא ומתן.

עמדת המיקוח של קים התחזקה

מאז קריסת המשא ומתן בין טראמפ לקים ב־2019, צפון קוריאה התעלמה במידה רבה מניסיונות אמריקאיים ודרום־קוריאניים לחדש את הדיאלוג. לפי שירות המחקר של הקונגרס האמריקאי, היכולות הצבאיות והגרעיניות הגדלות של המדינה, השותפות המתרחבת עם רוסיה והיחסים המשופרים עם סין עשויים להעניק לפיונגיאנג ביטחון רב יותר בעימות עם ארה״ב ובעלות בריתה.

צפון קוריאה גם העמיקה את יחסיה עם רוסיה. קים ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין חזרו ואישרו את שיתוף הפעולה ביניהם, בעוד דיווחים הדגישו את הקשרים הצבאיים בין פיונגיאנג למוסקבה ואת הניסיון המבצעי שעשוי לנבוע מהם.

התפתחויות אלה מפחיתות את תלותה של צפון קוריאה בהקלה בסנקציות, שהייתה בעבר חלק מרכזי בעסקה הדיפלומטית. הן גם הופכות משא ומתן בסגנון של בקרת נשק — כזה שמגביל את הגידול העתידי ובמשתמע מקבל את קיומו של המאגר הנוכחי — לאפשרות סבירה יותר מבחינת פיונגיאנג מאשר חזרה לדרישה לפירוק מיידי ומלא.

מה המשמעות לקראת פסגה אפשרית בין טראמפ לקים

טראמפ אמר שקים הגיב לפניותיו, אך לא פירט מה היה אופי התגובה או אם הוסכם על סדר יום למשא ומתן. צמצום התרגיל עשוי ליצור פתח, אך הוא אינו פותר את המחלוקת המרכזית.

וושינגטון וסיאול יצטרכו להחליט אם הן מוכנות לתמוך בהקפאה זמנית ובתמורות הדדיות, תוך שמירה על פירוק הנשק הגרעיני כמטרה ארוכת טווח. פיונגיאנג, מצדה, תצטרך להסכים למגבלות שניתן לאמת — ולא להתעקש שמעמדה הגרעיני יוכר ללא מגבלות משמעותיות. חוסר הנכונות של צפון קוריאה לחדש את השיחות מאז 2019 מותיר את התוצאה לא ודאית.

המסקנה המיידית היא אפוא פחות סימן לפריצת דרך דיפלומטית קרובה ויותר דוגמה למיקוח א־סימטרי: וושינגטון וסיאול בוחנות דרכים להפחתת המתיחות, בעוד פיונגיאנג מתעמתת עם סיאול, משאירה ערוץ מותנה מול וושינגטון ומנהלת משא ומתן מעמדה צבאית חזקה יותר מזו שהייתה לה במהלך התהליך הקודם בין טראמפ לקים.