החוזים העתידיים על מדד Nasdaq 100 הצביעו אף הם על ירידות, ורמזו שהחולשה במניות הטכנולוגיה הקשורות לבינה מלאכותית לא הסתיימה בהכרח עם יום המסחר הקודם בארצות הברית.
הירידות באזור הגיעו לאחר יום מסחר קשה בארצות הברית. ב־18 באוגוסט ירד מדד נאסד״ק ב־1.33%, ומדד S&P 500 איבד 0.69%. תשואת האג״ח הממשלתית האמריקאית ל־30 שנה הגיעה זמנית ל־5.3371% — הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007 — בעוד שמחיר נפט מסוג ברנט נסגר על 91.02 דולר לחבית, שיא נעילה מאז 24 ביולי.
השילוב הזה פגע במיוחד במניות צמיחה. כאשר התשואות עולות, שיעור ההיוון שבו משתמשים המשקיעים כדי לחשב את שווי הרווחים העתידיים עולה גם הוא. כתוצאה מכך, הרווחים הצפויים בעוד שנים רבות שווים פחות במונחים של היום — והשפעת המהלך מורגשת במיוחד בחברות טכנולוגיה יקרות, שהשווי שלהן נשען במידה רבה על צמיחה עתידית.
המהלך בשוק האג״ח העלה גם שאלות בנוגע לעלות המימון של תוכניות הענק להקמת מרכזי נתונים ותשתיות בינה מלאכותית שמקדמות חברות טכנולוגיה גדולות. אם עלויות ההלוואה יישארו גבוהות, המשקיעים עשויים לדרוש הוכחות ברורות יותר לכך שההשקעות הללו יניבו תשואה מספקת.
זו אחת הסיבות לכך שהמכירה התפשטה מעבר לחברות שבבים בודדות. המשקיעים לא הגיבו רק ליום מסחר חלש אחד, אלא בחנו מחדש אם התמחורים הגבוהים בענף השבבים והיקף ההוצאות על בינה מלאכותית אכן מוצדקים לנוכח קצב צמיחת הרווחים הצפוי.
העלייה במחירי הנפט סיפקה מקור דאגה נוסף. נפט יקר יותר עלול להחריף את סיכוני האינפלציה ולהפחית את הביטחון בכך שהריבית תרד במהירות. על רקע זה, אי־הוודאות סביב מדיניות הפדרל ריזרב — והיעדר הכוונה ברורה לגבי המשך הדרך — הפכו את האפשרות שהריבית תישאר מרסנת למשמעותית יותר עבור נכסי סיכון.
החשש בשוק הנפט נקשר גם למבוי הסתום בין ארצות הברית לאיראן סביב מצר הורמוז ולמתיחות הרחבה יותר במזרח התיכון. כל איום על זרימת האנרגיה באזור עלול להעלות את החששות מהפרעות באספקה, מאינפלציה ומעלויות מימון גבוהות יותר ברחבי העולם. החששות הללו חיזקו את הטון ההגנתי בשוקי המניות.
דיווחים על תקרית טילים שבה הייתה מעורבת איחוד האמירויות הופיעו בנרטיב השוק הרחב יותר, אך המידע הזמין כאן אינו מאמת באופן עצמאי את הדיווח הספציפי. לכן, הגורם המבוסס יותר לירידות הוא הסיכון הגיאופוליטי והחשש לאספקת הנפט — ולא אותה טענה נקודתית.
ההפסדים היו חריפים במיוחד בשווקים החשופים במידה רבה לשבבים ולטכנולוגיות הקשורות לבינה מלאכותית. לכן ביצועי דרום קוריאה היו חלשים בהרבה מאלה של המדד האזורי הרחב, וגם הירידה ביפן שיקפה את הלחץ שהובילו מניות הטכנולוגיה. הדיווחים הזמינים מצביעים על כך שאינדונזיה והונג קונג היו חריגות יחסית, ולכן לא מדובר בירידה זהה בכל שוקי אסיה.
השורה התחתונה הייתה שילוב של שלושה כוחות: איפוס תמחורים במניות השבבים בהובלת וול סטריט, עלייה בתשואות האג״ח האמריקאיות שהפכה מניות צמיחה ארוכות־טווח לפחות אטרקטיביות, ועלייה במחירי הנפט על רקע אי־ודאות גיאופוליטית. יחד, הם הפכו תיקון בענף השבבים למהלך רחב יותר של התרחקות מסיכון במניות אסיה.