עם זאת, לא כל הענפים הציגו חולשה. בתחום המידע והתקשורת עלו רישומי העסקים ב-8.8%, בבנייה נרשמה עלייה של 1.0%, ובשירותים הפיננסיים לא חל שינוי.
פשיטות הרגל גדלו בחמישה מתוך שמונה ענפים. העלייה החדה ביותר נרשמה בחינוך ובפעילות החברתית — 21.1%. קטגוריה זו כוללת פעילויות כגון חינוך, שירותים חברתיים, תמיכה במשפחות וטיפול בקשישים.
הנתון אינו אומר שכל נותני השירותים בתחומים האלה נמצאים בסכנת קריסה, ואינו מודד את הרווחיות או את איכות השירות של כלל הגופים בענף. מדובר בשינוי רבעוני ברמת הענף. עם זאת, הוא מצביע על לחץ פיננסי חריג בפעילויות עתירות כוח אדם, שבהן מקורות המימון של הציבור או של הגופים הציבוריים מוגבלים ולעיתים קשה לגלגל את העלויות ללקוחות.
סקר הבנק המרכזי האירופי מצביע על הידוק נוסף בתנאי המימון של עסקים, במיוחד של עסקים קטנים ובינוניים. ההידוק התרחש על רקע עלויות אשראי גבוהות יותר וגישה מוגבלת יותר למקורות מימון.
גם הבנקים בגוש האירו דיווחו על הידוק מתון של אמות המידה למתן הלוואות או קווי אשראי לחברות: 7% נטו מהבנקים דיווחו על הקשחה בתנאים.
תנאים כאלה עשויים להכביד על תזרים המזומנים ועל יכולתן של חברות להתמודד עם ירידה ברווחיות, ובכך לתרום לעלייה במספר חדלות הפירעון. עם זאת, נתוני יורוסטאט על רישומי עסקים ופשיטות רגל לבדם אינם מוכיחים שהידוק האשראי הוא הגורם הישיר לעלייה. הם רק משתלבים בתמונה רחבה יותר של לחץ פיננסי.
המידע שסופק אינו מזהה אילו מדינות רשמו את העליות או הירידות הגדולות ביותר בפשיטות הרגל וברישומי העסקים ברבעון השני. לכן אין די ראיות כדי לנקוב בשמות המדינות או להציג שיעורים מדויקים.
השורה התחתונה היא שהרבעון השני של 2026 לא הביא לקריסה של הפעילות העסקית באיחוד, אך כן חשף פער בין נתוני הצמיחה הכלליים לבין מצבן של חברות רבות בשטח: פחות עסקים חדשים נכנסים לשוק, יותר חברות מתקשות לשרוד, ותנאי המימון ממשיכים להכביד — במיוחד על עסקים קטנים ועל ענפים עתירי עלויות.