הנקודה שהציתה את העימות לא הייתה עצם נסיעתו של פוטין לאי, אלא טענתה של יפן שלנשיא רוסיה אסור לבקר בשטח שטוקיו רואה בו שטח יפני. מבחינת מוסקבה, מדובר באתגר ישיר לריבונותה ולסמכותה באיים.

מדוע מוסקבה זימנה את השגריר?

יפן מחזיקה בעמדה שלפיה איטורופ, קונאשיר, שיקוטן ואיי הבומאי הם חלק מהטריטוריות הצפוניות שלה. רוסיה, לעומת זאת, מתייחסת לארבעת האיים הדרומיים של שרשרת הקורילים כאל שטח רוסי. שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב אמר כי הביקורת היפנית חצתה את גבולות המקובל, ומשרד החוץ במוסקבה הגדיר את הצהרות טוקיו כאנטי־רוסיות.

הזימון היה למעשה תגובה דיפלומטית הדדית: יפן כבר זימנה את שגריר רוסיה בטוקיו לאחר הביקור. ראש ממשלת יפן סנאֶה טאקאיצ'י הגדירה את נסיעתו של פוטין כ"בלתי מתקבלת לחלוטין" ואמרה כי היא פגעה ברגשות העם היפני. בטוקיו אף שקלו הטלת סנקציות נוספות על מוסקבה.

מה אמר גלוזין למוטו?

סגן שר החוץ הרוסי מיכאיל גלוזין מסר למוטו מחאה רשמית ונחרצת. לפי הודעת משרד החוץ הרוסי, הוא הדגיש כי הריבונות והסמכות השיפוטית של רוסיה על דרום האיים הקוריליים הן "בלתי מעורערות". מוסקבה טענה כי האיים עברו לידיה בעקבות מלחמת העולם השנייה, ודחתה כל ניסיון לערער על מעמדם כפי שהיא מציגה אותו.

גלוזין קשר את הסוגיה הטריטוריאלית גם להידרדרות הרחבה ביחסי שתי המדינות. רוסיה הפנתה אצבע מאשימה כלפי הסנקציות שיפן הטילה עליה וכן כלפי התמיכה המדינית והחומרית של טוקיו באוקראינה. מוסקבה הודיעה כי היא שומרת לעצמה את הזכות לנקוט צעדי תגמול אם יפן תמשיך במדיניות שהיא מגדירה כעוינת. בדיווחים הזמינים לא צוין צעד מיידי חדש.

מדוע היעדרותו של מוטו הפכה לחלק מהמשבר?

מוטו לא התייצב מיד לזימון. גורמים רוסים מסרו כי בתחילה נאמר להם שהוא אינו נמצא במוסקבה או שאינו חש בטוב. בהמשך דווח על עיכוב נוסף לפני שהגיע למשרד החוץ. הדיווחים אינם אחידים לגבי העיתוי והסיבה המדויקים: מקור אחד תיאר עיכוב של יומיים, ואחר דיווח כי מוטו נעדר ממוסקבה בפנייה הראשונה ובהמשך הסביר את היעדרותו במצב בריאותי לקוי.

בסופו של דבר הגיע השגריר לפגישה ואמר כי הציג לצד הרוסי את עמדת טוקיו באופן הולם. עם זאת, גורמים רוסים הציגו את העיכוב כסימן נוסף לכך שיפן אינה מוכנה לקבל את עמדת מוסקבה.

כיצד הגיבו יפן וארצות הברית?

תגובתה של טוקיו הייתה חד־משמעית. טאקאיצ'י כינתה את הביקור בלתי מתקבל על הדעת, ואילו שר החוץ טושימיצו מוטגי הגיש מחאה חריפה וזימן את שגריר רוסיה. יפן חזרה והדגישה כי ארבעת האיים — איטורופ, המכונה ביפן אטורופו; קונאשיר, המכונה קונאשירי; שיקוטן ואיי הבומאי — הם הטריטוריות הצפוניות שלה.

יפן גם שקלה צעדי ענישה נוספים נגד רוסיה. האפשרות הזו חשובה משום שהסנקציות והתמיכה באוקראינה כבר עומדות במרכז התלונה הרוסית כלפי טוקיו, ומקשות להפריד בין המחלוקת על האיים לבין העימות הרחב יותר סביב המלחמה באוקראינה.

ארצות הברית התייצבה לצד יפן. וושינגטון חזרה על הכרתה בריבונות היפנית על הטריטוריות הצפוניות והבהירה כי תמיכתה ביפן נותרה איתנה לאחר ביקורו של פוטין.

המחלוקת שלא נפתרה מאז מלחמת העולם השנייה

ארבעת האיים הדרומיים מנוהלים בידי רוסיה, אך נתבעים בידי יפן. כוחות סובייטיים השתלטו עליהם בימים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, והפרשנויות המנוגדות לגבי מעמדם לאחר המלחמה נותרו בלב הסכסוך. משרד החוץ היפני מונה את הבומאי, שיקוטן, קונאשירי ואטורופו כטריטוריות הצפוניות וטוען כי אינן חלק מהאיים הקוריליים.

המחלוקת גם מנעה מרוסיה ומיפן לחתום על הסכם שלום רשמי שיסיים את מצב המלחמה ביניהן מתקופת מלחמת העולם השנייה. יפן רואה בהסדרת מעמד האיים תנאי לחתימה על הסכם כזה, ולכן ביקור של נשיא רוסיה באחד מהם נושא משמעות פוליטית גם אם אינו משנה מיד את השליטה בשטח.

מאז פלישת רוסיה לאוקראינה, הסוגיה הטריטוריאלית נטמעה במשבר רחב יותר ביחסי מוסקבה וטוקיו. יפן הצטרפה לסנקציות של מדינות ה־G7 ותומכת באוקראינה, בעוד רוסיה מציגה את המדיניות היפנית כחלק ממסלול עוין כלפיה. כך מצטמצם עוד יותר מרחב התמרון למשא ומתן דו־צדדי.

השורה התחתונה פשוטה: רוסיה זימנה את מוטו משום שיפן ערערה על הלגיטימיות של ביקור פוטין — ובכך, מבחינת מוסקבה, גם על סמכותה באיטורופ. גלוזין השיב בהצהרה כי הריבונות הרוסית על האיים "בלתי מעורערת" ובאזהרה מפני צעדי תגמול אפשריים. העיכוב בהגעת השגריר, המחאה היפנית, תמיכת ארצות הברית, הסנקציות והיעדר הסכם שלום רשמי הפכו את ביקורו של פוטין לעוד נקודת חיכוך במחלוקת בת עשרות השנים.

הנקודה שהציתה את העימות לא הייתה עצם נסיעתו של פוטין לאי, אלא טענתה של יפן שלנשיא רוסיה אסור לבקר בשטח שטוקיו רואה בו שטח יפני. מבחינת מוסקבה, מדובר באתגר ישיר לריבונותה ולסמכותה באיים.

מדוע מוסקבה זימנה את השגריר?

יפן מחזיקה בעמדה שלפיה איטורופ, קונאשיר, שיקוטן ואיי הבומאי הם חלק מהטריטוריות הצפוניות שלה. רוסיה, לעומת זאת, מתייחסת לארבעת האיים הדרומיים של שרשרת הקורילים כאל שטח רוסי. שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב אמר כי הביקורת היפנית חצתה את גבולות המקובל, ומשרד החוץ במוסקבה הגדיר את הצהרות טוקיו כאנטי־רוסיות.

הזימון היה למעשה תגובה דיפלומטית הדדית: יפן כבר זימנה את שגריר רוסיה בטוקיו לאחר הביקור. ראש ממשלת יפן סנאֶה טאקאיצ'י הגדירה את נסיעתו של פוטין כ"בלתי מתקבלת לחלוטין" ואמרה כי היא פגעה ברגשות העם היפני. בטוקיו אף שקלו הטלת סנקציות נוספות על מוסקבה.

מה אמר גלוזין למוטו?

סגן שר החוץ הרוסי מיכאיל גלוזין מסר למוטו מחאה רשמית ונחרצת. לפי הודעת משרד החוץ הרוסי, הוא הדגיש כי הריבונות והסמכות השיפוטית של רוסיה על דרום האיים הקוריליים הן "בלתי מעורערות". מוסקבה טענה כי האיים עברו לידיה בעקבות מלחמת העולם השנייה, ודחתה כל ניסיון לערער על מעמדם כפי שהיא מציגה אותו.

גלוזין קשר את הסוגיה הטריטוריאלית גם להידרדרות הרחבה ביחסי שתי המדינות. רוסיה הפנתה אצבע מאשימה כלפי הסנקציות שיפן הטילה עליה וכן כלפי התמיכה המדינית והחומרית של טוקיו באוקראינה. מוסקבה הודיעה כי היא שומרת לעצמה את הזכות לנקוט צעדי תגמול אם יפן תמשיך במדיניות שהיא מגדירה כעוינת. בדיווחים הזמינים לא צוין צעד מיידי חדש.

מדוע היעדרותו של מוטו הפכה לחלק מהמשבר?

מוטו לא התייצב מיד לזימון. גורמים רוסים מסרו כי בתחילה נאמר להם שהוא אינו נמצא במוסקבה או שאינו חש בטוב. בהמשך דווח על עיכוב נוסף לפני שהגיע למשרד החוץ. הדיווחים אינם אחידים לגבי העיתוי והסיבה המדויקים: מקור אחד תיאר עיכוב של יומיים, ואחר דיווח כי מוטו נעדר ממוסקבה בפנייה הראשונה ובהמשך הסביר את היעדרותו במצב בריאותי לקוי.

בסופו של דבר הגיע השגריר לפגישה ואמר כי הציג לצד הרוסי את עמדת טוקיו באופן הולם. עם זאת, גורמים רוסים הציגו את העיכוב כסימן נוסף לכך שיפן אינה מוכנה לקבל את עמדת מוסקבה.

כיצד הגיבו יפן וארצות הברית?

תגובתה של טוקיו הייתה חד־משמעית. טאקאיצ'י כינתה את הביקור בלתי מתקבל על הדעת, ואילו שר החוץ טושימיצו מוטגי הגיש מחאה חריפה וזימן את שגריר רוסיה. יפן חזרה והדגישה כי ארבעת האיים — איטורופ, המכונה ביפן אטורופו; קונאשיר, המכונה קונאשירי; שיקוטן ואיי הבומאי — הם הטריטוריות הצפוניות שלה.

יפן גם שקלה צעדי ענישה נוספים נגד רוסיה. האפשרות הזו חשובה משום שהסנקציות והתמיכה באוקראינה כבר עומדות במרכז התלונה הרוסית כלפי טוקיו, ומקשות להפריד בין המחלוקת על האיים לבין העימות הרחב יותר סביב המלחמה באוקראינה.

ארצות הברית התייצבה לצד יפן. וושינגטון חזרה על הכרתה בריבונות היפנית על הטריטוריות הצפוניות והבהירה כי תמיכתה ביפן נותרה איתנה לאחר ביקורו של פוטין.

המחלוקת שלא נפתרה מאז מלחמת העולם השנייה

ארבעת האיים הדרומיים מנוהלים בידי רוסיה, אך נתבעים בידי יפן. כוחות סובייטיים השתלטו עליהם בימים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, והפרשנויות המנוגדות לגבי מעמדם לאחר המלחמה נותרו בלב הסכסוך. משרד החוץ היפני מונה את הבומאי, שיקוטן, קונאשירי ואטורופו כטריטוריות הצפוניות וטוען כי אינן חלק מהאיים הקוריליים.

המחלוקת גם מנעה מרוסיה ומיפן לחתום על הסכם שלום רשמי שיסיים את מצב המלחמה ביניהן מתקופת מלחמת העולם השנייה. יפן רואה בהסדרת מעמד האיים תנאי לחתימה על הסכם כזה, ולכן ביקור של נשיא רוסיה באחד מהם נושא משמעות פוליטית גם אם אינו משנה מיד את השליטה בשטח.

מאז פלישת רוסיה לאוקראינה, הסוגיה הטריטוריאלית נטמעה במשבר רחב יותר ביחסי מוסקבה וטוקיו. יפן הצטרפה לסנקציות של מדינות ה־G7 ותומכת באוקראינה, בעוד רוסיה מציגה את המדיניות היפנית כחלק ממסלול עוין כלפיה. כך מצטמצם עוד יותר מרחב התמרון למשא ומתן דו־צדדי.

השורה התחתונה פשוטה: רוסיה זימנה את מוטו משום שיפן ערערה על הלגיטימיות של ביקור פוטין — ובכך, מבחינת מוסקבה, גם על סמכותה באיטורופ. גלוזין השיב בהצהרה כי הריבונות הרוסית על האיים "בלתי מעורערת" ובאזהרה מפני צעדי תגמול אפשריים. העיכוב בהגעת השגריר, המחאה היפנית, תמיכת ארצות הברית, הסנקציות והיעדר הסכם שלום רשמי הפכו את ביקורו של פוטין לעוד נקודת חיכוך במחלוקת בת עשרות השנים.