מדוע הנחושת זינקה לשיא של כ־6.70 דולר? המחסור הפיזי שמאחורי הראלי באוגוסט

האגירה בארה״ב הידקה את השוק העולמי

גם הקונים בארה״ב תרמו ללחץ. האפשרות להטלת מכסים על יבוא נחושת עודדה חברות להכניס מתכת למדינה לפני הכרעה מדינית. יבוא הנחושת האמריקאי דווח בכ־200 אלף טונות ביולי, בזמן שהמלאים מחוץ לארה״ב ירדו. ההתנהלות הזו משכה יחידות זמינות לכיוון השוק האמריקאי והותירה פחות גמישות אצל קונים באזורים אחרים.

במילים אחרות, המכסים עדיין לא היו חייבים להיכנס לתוקף כדי להשפיע על המחיר. עצם החשש מהם הספיק כדי לעודד הקדמת רכישות ואגירת מלאי — תהליך שהחריף את המחסור המיידי במקומות אחרים.

צוואר הבקבוק התחיל במכרות

שורש הבעיה היה upstream — בשלב הכרייה. סיכוני ייצור ושיבושים באזורים מרכזיים, ובהם צ׳ילה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, החלישו את התחזית לאספקת תרכיז נחושת, החומר המעובד חלקית שממנו מפיקות ההתכות נחושת מזוקקת. אנליסטים תיארו את העלייה בתחילת אוגוסט כמהלך שהונע בעיקר מצד ההיצע, למרות צמיחה מוגבלת בביקוש, ולא כהוכחה להתחזקות מסונכרנת של התעשייה העולמית.

מדד העיבוד והזיקוק של התרכיז — TC/RC — סיפק לכך אישור ישיר במיוחד. מדד הייחוס השנתי ל־2026 נקבע על אפס דולר לטונה, בעוד שמחירי הספוט הפכו לשליליים. בפועל, בחלק מהמקרים בתי התכה שילמו לכורים כדי להבטיח לעצמם תרכיז. הדבר מעביר את כוח המיקוח ואת שולי העיבוד לבעלי המכרות ומצביע על כך שכושר ההתכה היה זמין יותר מחומר הגלם הדרוש להזנתו.

אפס או מחיר עיבוד שלילי אינם מבטיחים שמחיר הנחושת יישאר גבוה לצמיתות. בתי התכה יכולים לצמצם תפוקה, משתמשים תעשייתיים יכולים לדחות רכישות, ושיבושי כרייה או הובלה עשויים להיפתר. אבל הנתון כן מראה שהמגבלה המרכזית לא הייתה מחסור בכושר זיקוק — אלא זמינות התרכיז.

AI, רשתות חשמל וחשמול סיפקו רצפת ביקוש

הביקוש עדיין היה חלק חשוב מהתמונה. מרכזי נתונים של בינה מלאכותית דורשים תוספת של תשתיות חשמל — הולכה, חלוקה, קירור ומערכות גיבוי. גם פרויקטים של אנרגיה מתחדשת, השקעות ברשתות, כלי רכב חשמליים ותהליכי חשמול רחבים יותר משתמשים בציוד עתיר נחושת. המגמות האלה יצרו רצפת ביקוש יציבה והקשו על הקונים לדחות רכישות כאשר המלאים הידלדלו.

עם זאת, אין פירוש הדבר ש־AI לבדו גרם לראלי. הדיווחים מצביעים על מפגש בין ביקוש מבני לבין היצע שנפגע. תשתיות AI והחשמול עזרו לשוק לספוג מחירים גבוהים, אך הזינוק החד באוגוסט התרחש כאשר זמינות המתכת, התנהגות הקונים סביב המכסים וחששות לגבי תפוקת המכרות התחברו באותו זמן.

הורמוז והגופרית ייקרו את הייצור

השיבושים במצר הורמוז הוסיפו שכבת לחץ נוספת. פגיעה בשינוע פגעה בזמינות הגופרית והחומצה הגופרתית — תשומות חשובות לחלק מתהליכי הכרייה וההפקה של נחושת. לפי הערכה אחת, השיבושים הקשורים למצר העלו את עלויות כריית הנחושת ב־5.1%, או ביותר מ־0.10 דולר לליברה, במחצית הראשונה של 2026. עלויות חומרי העזר, ובמיוחד תשומות הקשורות לגופרית, היו גורם מרכזי בעלייה.

דיווחים אחרים קישרו את השיבושים לירידה משמעותית במשלוחי הגופרית הימיים מהמפרץ הפרסי ותיארו את החומצה הגופרתית כחומר חיוני לתהליך SX-EW — מיצוי ממסים והפקה אלקטרוליטית — שמייצג חלק משמעותי מייצור הנחושת העולמי. היקף הפגיעה המדויק עדיין אינו ודאי, אך הכיוון ברור: מגבלות הובלה ותשומות הפכו ייצור שכבר היה לחוץ ליקר ופחות אמין.

תנאי המאקרו האיצו את המהלך

תנאים פיננסיים נוחים יותר סייעו להזרים הון למתכות תעשייתיות. דולר חלש יותר, ירידה בציפיות להעלאות ריבית ושיפור בתיאבון לסיכון תמכו במתכות באופן רחב והפכו סחורות הנקובות בדולרים לאטרקטיביות יותר. גורמים אלה הגבירו את הראלי ועודדו גידור מפני אינפלציה, אך הם לא יצרו את הגירעון הבסיסי במכרות ובתרכיז.

מה זה אומר לגבי התחזית?

הנחושת כבר תימחרה מחסור עוד לפני הזינוק בחוזים האמריקאיים. בינואר עבר מחיר ה־LME לזמן קצר את רף 14,500 הדולר לטונה, ובהמשך מחירי המזומן התקרבו שוב לרמה הזו. המבחנים החוזרים של אזורי השיא מעידים שסוחרים הגיבו לבעיה רחבה יותר בשרשרת האספקה, ולא ליום מסחר חריג אחד.

המסקנה הזהירה ביותר היא שהתחזית שורית מבחינה מבנית, אך שברירית מבחינה טקטית. השקעות ב־AI, ברשתות חשמל ובחשמול תומכות בצריכה ארוכת טווח, אך המחיר בטווח הקרוב תלוי בכמה משתנים:

• רמת המלאים במחסני ה־LME ובמחסנים אחרים;
• החלטות המכסים בארה״ב והמשך האגירה האמריקאית;
• אמינות הייצור במכרות בצ׳ילה, בקונגו ובאזורים מפיקים נוספים;
• זמינות גופרית, חומצה גופרתית ושירותי הובלה;
• הרכישות בסין ותפוקת הנחושת המזוקקת.

מחירים גבוהים עלולים גם להחליש את הביקוש. הדיווחים סביב התיקון באוגוסט הצביעו על רכישות סיניות חלשות יותר ועל ירידה בתפוקת הנחושת המזוקקת — סימנים לכך שהראלי כבר יוצר נקודות לחץ משלו.

השורה התחתונה: שיא הנחושת היה תוצאה של התנגשות בין סיפור ביקוש ארוך טווח ועמיד לבין מחסור חריף במתכת שניתנת למסירה. אם המלאים הזמינים יישארו נמוכים ושיבושי המכרות יימשכו, המחירים עשויים להישאר גבוהים. אך אם הלוגיסטיקה תחזור לשגרה, בתי ההתכה יצמצמו תפוקה, הביקוש הסיני ייחלש עוד יותר או שמכרות שנפגעו יתאוששו — אותו שוק עלול להתהפך במהירות.