ארבע יצירות של אנטונלו דה מסינה נגנבו בשוד בזק במוזיאון בסיציליה

השוד במוזיאון האזורי MuMe במסינה שבסיציליה היה מבצע מהיר וממוקד, שהתרחש ב-15 באוגוסט 2026 — חג העלייה לשמיים באיטליה, המכונה פרגוסטו. באותה שעה נערכה בעיר תהלוכת הוורה המסורתית, ואירועי החג משכו את תשומת הלב אל הרחובות. ארבע יצירות של צייר הרנסנס אנטונלו דה מסינה עדיין נעדרות: שלושה לוחות מתוך הפוליפטיך של סן גרגוריו משנת 1473, וכן ציור קטן דו-צדדי. שני לוחות נוספים שנלקחו במהלך הפריצה ננטשו ונמצאו מאוחר יותר.

מה קרה במוזיאון MuMe?

הפריצה התרחשה בסביבות 21:50 בערב, בזמן שהעיר הייתה עסוקה בחגיגות ובתהלוכת הוורה. החוקרים סבורים כי העומס וההמולה בעיר ייתכן שסייעו לגנבים לפעול מבלי למשוך תשומת לב.

בדיווחים הראשונים דובר על לפחות שלושה פורצים רעולי פנים. בדיווחים מאוחרים יותר הוזכרו לפחות ארבעה אנשים — ככל הנראה שניים שנכנסו למוזיאון ואחרים שנשארו בחוץ. החבורה הגיעה לאולמות, פירקה או ניפצה את אמצעי ההגנה של הוויטרינות, הוציאה את היצירות ונמלטה בתוך בערך שתי דקות עד חמש דקות.

גם שאלת האבטחה עדיין אינה ברורה לחלוטין. בדיווחים הראשונים נטען כי הגנבים עקפו את האזעקה ואת אמצעי האבטחה. בהמשך פורסם כי האזעקה דווקא הופעלה, וכי מצלמות האבטחה תיעדו את האירוע — אך המאבטחים ככל הנראה השתיקו את האזעקה מבלי לבדוק מיד את האולמות או להזעיק את המשטרה. מנהלת המוזיאון אמרה שהאזעקה והמצלמות פעלו.

אילו יצירות נגנבו ומה נמצא?

היצירות שאושרו כנעדרות הן:

• שלושה מתוך חמשת הלוחות שנותרו מהפוליפטיך של סן גרגוריו, יצירה של אנטונלו דה מסינה משנת 1473.
• לוח קטן דו-צדדי, שעל צד אחד שלו מופיעים מרים וישו הילד, ובצדו השני פייטà — ישו המת.

הגנבים הוציאו בתחילה את כל חמשת הלוחות שנותרו מהפוליפטיך. שניים מהם ננטשו מחוץ למוזיאון במהלך המנוסה ונמצאו לאחר מכן. הדיווחים הפומביים אינם עקביים באשר לשמות המדויקים של שני הלוחות שנמצאו, ולכן ההבחנה הבטוחה היא זו: שני לוחות מהפוליפטיך נמצאים שוב בידי הרשויות, בעוד שלושה לוחות והציור הדו-צדדי עדיין חסרים.

המשמעות היא שהשוד לא פגע רק באוסף המוזיאון. הוא גם הפריד חלק ניכר ממזבח היסטורי מן המספר המצומצם של הלוחות ששרדו ממנו — ופגע ביכולת להציג ולחקור את היצירה כמכלול.

מדוע מדובר באובדן גדול בהרבה מהמחיר?

גורמים רשמיים וכלי תקשורת העריכו את שווי היצירות החסרות בעד 80 מיליון אירו, שהם כ-93 מיליון דולר. מדובר בהערכה זמנית בלבד: יצירות רנסנס ייחודיות אינן סחורה רגילה, ואי אפשר לתמצת את ערכן ההיסטורי והתרבותי במחיר שוק.

אנטונלו דה מסינה נולד בעיר מסינה ונחשב לאחד מגדולי הציירים האיטלקים במאה ה-15. יצירתו חשובה במיוחד בשל השילוב בין גישות של הרנסנס האיטלקי לבין הדיוק והאפקטים המזוהים עם ציור שמן פלמי.

לפוליפטיך של סן גרגוריו יש חשיבות מקומית יוצאת דופן: זו הייתה היצירה היחידה של אנטונלו ששרדה ונשארה בעיר הולדתו. היעלמותם של חלקים ממנה מסירה מעיני הציבור נדבך מרכזי מהמורשת האזרחית והאמנותית של מסינה ושל סיציליה.

גם הציור הדו-צדדי הוא יצירה נדירה ששרדה. יחד, ארבע היצירות חשובות לא רק לתושבי מסינה, אלא גם לחוקרים ולמוזיאונים העוסקים בהתפתחות ציור הרנסנס באיטליה ובאירופה.

מדוע החוקרים בודקים את המאבטחים ואת עובדי המוזיאון?

האפשרות שמדובר ב"עבודה מבפנים" היא עדיין כיוון חקירה — לא מסקנה שהוכחה. החשד נובע מהמהירות החריגה של השוד, מהידע שנראה כי היה לגנבים על מיקום היצירות, מהגרסאות הסותרות לגבי תגובת מערכות האבטחה ומהטענה שאזעקה שהופעלה הושתקה.

המשטרה חקרה את ארבעת המאבטחים שהיו במשמרת באותו לילה והשוותה בין גרסאותיהם לבין צילומי האבטחה, רישומי האזעקה ונהלי הכניסה למוזיאון. החוקרים בודקים אם פעולות של אנשי הצוות, כשלים באבטחה או תגובה מאוחרת לאזעקה אפשרו לגנבים להשלים את הפריצה במהירות כזו. לפי הדיווחים, נשקל גם הליך משמעתי נגד ארבעת המאבטחים — אך הדבר אינו מוכיח אחריות פלילית.

הנקודה החשובה היא שמערכות האזעקה והמצלמות יכולות היו לפעול מבחינה טכנית, ובכל זאת התגובה האנושית להתרעות נכשלה. החקירה אמורה לקבוע איזו גרסה מתיישבת בצורה הטובה ביותר עם הראיות.

מדוע יהיה קשה למכור את היצירות?

היצירות מוכרות היטב, מתועדות, מקושרות לאמן מפורסם ולמוזיאון מסוים, והגניבה שלהן זכתה לפרסום נרחב. לכן מכירה רגילה דרך סוחר אמנות, בית מכירות פומביות או אספן לגיטימי תהיה מסוכנת במיוחד וקל יחסית לאתר אותה.

עם זאת, אין פירוש הדבר שהיצירות בטוחות. ניתן להסתיר יצירות אמנות גנובות, להעביר אותן דרך רשתות בלתי חוקיות או להשתמש בהן בניסיון לסחיטה או לדרישת כופר. הקושי למכור אותן בשוק הרשמי עשוי לצמצם את הסיכוי לעסקה רגילה, אך אינו מבטל את הסיכון לשוק פלילי.

ההקשר הרחב יותר של פשיעת אמנות באיטליה

השוד במסינה התרחש זמן קצר לאחר התאוששות משמעותית בפרשה אחרת באיטליה. ב-14 באוגוסט הודיעו הקרביניירי — המשטרה הצבאית האיטלקית — על מציאת ציורים של רנואר, סזאן ומאטיס שנגנבו מקרן מגנאני רוקה ליד פארמה. חמישה אנשים נעצרו או עוכבו במסגרת החקירה. היצירות שנמצאו היו Fish של רנואר, Still Life with Cherries של סזאן ו-Odalisque on the Terrace של מאטיס.

שתי הפרשות ממחישות את הפגיעוּת של מוזיאונים בפני פשיטות קצרות ומתוכננות היטב, אך גם את תפקידן של יחידות איטלקיות המתמחות באיתור יצירות אמנות גנובות. ההתאוששות בפרשת פארמה מאפשרת תקווה זהירה — אך אינה מעידה שיצירותיו של אנטונלו כבר נמצאו.

שמו של אנטונלו זכה גם לחשיפה מחודשת ב-2026, לאחר שממשלת איטליה רכשה דרך בית המכירות סותביס את הלוח Ecce Homo או Saint Jerome in Penitence תמורת כ-14.9 מיליון דולר בפברואר. כמה פרשנים ונציגים מקומיים טענו כי הרכישה הגבירה את תשומת הלב לערכן של יצירות האמן. אין ראיות לכך שהרכישה גרמה לשוד במוזיאון MuMe או אפשרה אותו ישירות.

מה עדיין לא ידוע?

החוקרים עדיין צריכים לקבוע מה הייתה דרך הכניסה המדויקת למוזיאון, כמה אנשים השתתפו במבצע ומה היה תפקידו של כל אחד מהם, כיצד טופלה התרעת האבטחה והאם מישהו בעל ידע פנימי סייע לגנבים.

העובדה המרכזית שאושרה פשוטה יותר: ארבע יצירות של אנטונלו דה מסינה עדיין נעדרות מהמוזיאון בעיר הולדתו, בעוד ששני לוחות נוספים שנלקחו באותה פריצה נמצאו.