עם זאת, חשוב לדייק במשמעות הנתונים: מדובר בתוצאות של סינון וחיזוי חישובי, לא בהוכחה שמחשב קוונטי יצר תרופה שאושרה לשימוש רפואי. ניסויי מעבדה, בדיקות בטיחות וניסויים קליניים עדיין חיוניים לפני שכל מועמד לתרופה יוכל להגיע למטופלים.
זהו התחום הבשל ביותר בתעשיית הקוונטים הסינית. סין הקימה רשת תקשורת קוונטית ארצית באורך של יותר מ־10,000 קילומטרים, שנועדה להפוך רשתות ששימשו בעיקר להוכחת היתכנות לתשתית תפעולית אמינה ברמת מפעיל תקשורת.
יותר מ־40 ערים מרכזיות בסין פרסו רשתות קוונטיות מטרופוליניות, המספקות תשתית לשירותים מאובטחים. China Telecom Quantum Group מציעה גם שיחות מאובטחות המבוססות על חלוקת מפתחות קוונטית (QKD), ולפי נתוני החברה השירותים שלה מגיעים ליותר מ־7 מיליון משתמשים ולכ־5,000 לקוחות ארגוניים.
הסייג הטכנולוגי חשוב: QKD מאבטחת את החלפת המפתחות בין הצדדים. היא אינה הופכת באופן אוטומטי כל רכיב במכשיר, בתוכנה או ברשת למאובטח.
חברת CIQTEK מפתחת מערכת למיפוי לב מגנטי, המבוססת על מגנומטר קוונטי של ספינים, לצורך בדיקות לב וכלי דם מהירות ולא פולשניות.
הדוגמה הזו ממחישה מדוע חיישנים קוונטיים עשויים להגיע לשימוש מעשי לפני מחשבים קוונטיים כלליים: הם פותרים בעיות מדידה ממוקדות, ואינם מחייבים מעבד גדול ומתוקן־שגיאות. במילים אחרות, לא כל יישום קוונטי צריך להמתין ל"מחשב העתיד".
בהפיי פועל מרכז מחשוב היברידי המשלב מחשב־על קלאסי בעל ביצועים גבוהים עם שני מחשבים קוונטיים על־מוליכים ומחשב קוונטי אחד המבוסס על יונים לכודים.
הארכיטקטורה הזו משקפת את חלוקת העבודה הצפויה בשנים הקרובות: המערכות הקלאסיות מטפלות בהכנת הנתונים, בבקרה, בהפחתת שגיאות, באופטימיזציה וברוב המכריע של החישוב; המעבדים הקוונטיים משמשים מאיצים ייעודיים לתת־משימות מסוימות.
לכן, החלפת מחשבי־על קלאסיים במחשבים קוונטיים אינה תרחיש אמין לטווח הקצר. השאלה המעשית היא האם שילוב קוונטי־קלאסי מספק יתרון מדיד לעומת אלגוריתמים קלאסיים חזקים — ולא אם הוא מרשים מבחינה פיזיקלית בלבד.
העיר הפיי הפכה למוקד של התעשייה הקוונטית בסין. באזור פועלות יותר מ־100 חברות הקשורות לתחום, לצד אוניברסיטאות, מעבדות לאומיות, יצרניות חומרה, מפעילות תקשורת ולקוחות עסקיים.
מחוז אנחווי מארגן לפי הדיווחים ניסויים במאות תרחישים מהעולם האמיתי ומתכנן קרן קוונטית בהיקף של 10 מיליארד יואן. צעדים כאלה נועדו להקטין את העלות ואת הסיכון של פיילוטים, עוד לפני שנוצר שוק המוני בשל.
ניתוחים עצמאיים מציינים כי הפעילות המסחרית הסינית בתקשורת קוונטית בשלה יותר מזו שבמחשוב ובחישה, אך גם מדגישים את הקשר ההדוק בין התעשייה לבין מימון ומטרות מדינתיים.
חברות סיניות מתחילות לנסות לייצא לא רק מאמרים מדעיים, אלא גם חומרה, שירותי ענן ויכולת תפעולית. Origin Quantum פועלת לקידום יצוא לחו״ל, ותוכניתה של תאילנד להקים את המחשב הקוונטי הראשון שלה המבוסס על יונים לכודים מצביעה על ביקוש אפשרי לפריסה, הכשרה, גישה מרחוק ופיתוח יישומים מקומי.
עם זאת, התרחבות בינלאומית אינה מובנת מאליה. מגבלות יצוא ומתחים גיאופוליטיים עלולים לצמצם שווקים, להקשות על שיתופי פעולה ולהשפיע על שרשראות האספקה של רכיבים וטכנולוגיות קוונטיות.
המעבר של סין לשלב הבא ניכר בשינוי השאלה שהתעשייה מנסה לענות עליה. במקום לשאול רק אם מכשיר הצליח להדגים אפקט קוונטי, בוחנים אם הוא משפר תחזית, מפחית בזבוז אנרגיה, מסייע במיון מועמדים לתרופות, מאבטח שירות, מאיץ בדיקה רפואית או מייצר מוצר שלקוח מוכן לשלם עליו.
הראיות החזקות ביותר למסחור נמצאות כיום בתקשורת קוונטית ובחישה. הישגי המחשוב הקוונטי מבטיחים, אך עדיין נקודתיים, היברידיים ותלויים בהשוואה קפדנית לקווי בסיס קלאסיים. לכן, הקפיצה הסינית אינה מעבר חד ממעבדה למוצר מוגמר — אלא בניית שכבה אחר שכבה של תשתיות, שירותים וניסויי שימוש שמקרבים את הטכנולוגיה לשוק.