גם בנתונים העדכניים יותר ניכרת תאוצה: ביולי 2026 עלה הייצוא הסיני במונחי דולרים ב-23.9% לעומת החודש המקביל, כאשר הביקוש למוצרי היי-טק הקשורים לבינה מלאכותית זוהה כאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים. סין גם הרחיבה את מגוון השווקים שלה: הייצוא לאפריקה גדל ב-25.8% ב-2025, והייצוא למדינות ASEAN — איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה — עלה ב-13.4%.
המספרים האלה אינם מוכיחים שכל חברה טכנולוגית סינית רווחית, אך הם כן מצביעים על ביקוש ממשי ועל יכולת ייצור וייצוא, ולא רק על מצגות למשקיעים.
המשקיעים אינם מהמרים בהכרח על התאוששות מלאה של הכלכלה הסינית, אלא על כמה מגמות ארוכות טווח:
ChangXin Memory Technologies, יצרנית שבבי זיכרון סינית הידועה בראשי התיבות CXMT, גייסה 8.6 מיליארד דולר בהנפקה בשנגחאי — ההנפקה הגדולה ביותר באסיה ב-2026 עד לאותה נקודה. ביום המסחר הראשון זינקה מניית החברה ביותר מ-500%, ושווי השוק שלה הגיע לזמן קצר לכ-539 מיליארד דולר.
ההתלהבות משקפת כמה הימורים במקביל: מחזור עלייה בביקוש לשבבי זיכרון המונע בידי AI, הצורך של סין ביכולת ייצור מקומית של שבבי DRAM ותמיכה ממשלתית מתמשכת. משקיעים הקשורים לממשלת חפיי מחזיקים ב-36.8% מהחברה.
אך ההנפקה אינה הוכחה לכך ש-CXMT כבר סגרה את הפער מול מובילות השבבים העולמיות. החברה עדיין מתמודדת עם מגבלות בגישה לציוד ליתוגרפיה מתקדם ועם תחרות קשה מצד יצרניות הזיכרון המבוססות. המבחן האמיתי יהיה ביצוע: ייצור בקנה מידה, איכות, רווחיות ויכולת להתמודד בשוק הבינלאומי.
Unitree ממחישה את ההתלהבות מהתחום הסיני של רובוטים דמויי אדם ורובוטים בעלי ארבע רגליים. הסיפור שהמשקיעים מזהים הוא שסין יכולה לחבר בין רכיבים מקומיים, עומק של שרשראות אספקה ופריסה במפעלים — ולייצר רובוטים מסחריים בעלות נמוכה יותר.
עם זאת, אין די בראיות הזמינות כדי לראות ב-Unitree לבדה הוכחה לזרימת הון זרה רחבה או לרווחיות בשלה של כל תחום הרובוטיקה. חשוב להבחין בין הזמנות ורווחיות שניתן למדוד לבין תשומת לב שנובעת מהדגמות מוצר ומנרטיבים בשוק ההון.
למרות העניין הגובר בטכנולוגיה הסינית, ההשקעה הזרה הישירה שנכנסה בפועל לסין ירדה ב-9.5% ב-2025, ל-747.69 מיליארד יואן. מנגד, מספר החברות החדשות במימון זר עלה ב-19.1%.
השילוב הזה מצביע על עניין עסקי מתמשך ועל הזדמנויות ממוקדות — במיוחד בייצור מתקדם ובשירותים — אך גם על זהירות הנובעת מהביקוש, מהמתיחות הגיאופוליטית, מהרגולציה ומהשאלה אם ההשקעה תניב תשואה.
במקביל, ההשקעה הישירה של חברות סיניות בחו״ל עלתה ב-7.1% ב-2025, ומספר עסקאות המיזוגים והרכישות הבינלאומיות גדל בכמעט 40%. המגמה משקפת מאמץ לבנות שווקים ושרשראות אספקה מחוץ לסין.
הגישה האופטימית גורסת שבינה מלאכותית, טכנולוגיות ירוקות וייצור מתקדם יוכלו להגדיל את הרווחים ואת הייצוא גם כשהצמיחה המסורתית המבוססת על נדל״ן נחלשת.
הגישה הספקנית מזהירה שתמחורי השיא עשויים לשקף תמיכה מדינתית ומחסור אסטרטגי עוד לפני שהחברות הוכיחו רווחיות בת-קיימא. עודף כושר ייצור, תחרות מחירים, מגבלות על יצוא ומכסי מגן עלולים לשחוק את התשואות — גם אם ההתקדמות הטכנולוגית תימשך. ההנפקה של CXMT מדגימה היטב את שתי הפרשנויות.
החולשה המאקרו-כלכלית המרכזית של סין היא צריכה ביתית מתונה, המשך ההתאמות בשוק הנדל״ן, לחצים דפלציוניים והשקעה פרטית חלשה. הבנק העולמי צופה שהצמיחה תתמתן ב-2026 על רקע מגבלות אלה על הביקוש המקומי.
קרן המטבע הבינלאומית ממליצה לסין להפנות יותר תמיכה לצריכה של משקי הבית ולשוק הנדל״ן, ופחות להשקעות לא יעילות. היא תומכת גם במדיניות מאקרו מקלה יותר ובגמישות רבה יותר בשער החליפין.
התאוששות בת-קיימא תהיה משכנעת יותר אם בייג׳ינג תשלב את התמיכה בטכנולוגיות אסטרטגיות עם הגדלת ההוצאה החברתית, חיזוק הכנסות משקי הבית, הסדרה אמינה של משבר הנדל״ן, יחס צפוי יותר לחברות פרטיות וזרות וצעדים לבלימת השקעות-יתר הרסניות.
אם המדיניות תישען בעיקר על הגדלת כושר הייצור המסובסד ועל יצוא, חיכוכי סחר, שולי רווח דקים והקצאת הון לא יעילה עלולים להחליש את עליית הטכנולוגיה הקשיחה — גם אם סין תמשיך להתקדם טכנולוגית.