הסיכון ניכר גם בהתנהגות המכליות. אנליסטים מסרו כי הטעינות האחרונות במיאנבו בוצעו במצב "חשוך" — כלומר, המכליות כיבו את אותות המעקב שלהן כדי לצמצם את נראותן. במקביל, ההערכות לגבי היקף הטעינות בנמל השתנו באופן חד בין ספקי נתונים שונים, עדות לקושי הגובר לעקוב אחר הסחר באזור.

מבחינת בתי הזיקוק, השאלה אינה רק אם אפשר להעמיס את המטען. הם צריכים למצוא בעלת כלי שיט שמוכנה לבצע את ההפלגה, להתמודד עם עלויות אבטחה והובלה, להיערך לעיכובים אפשריים ולנהל אי-ודאות לגבי מועד ההגעה. במקרים מסוימים, הסיכונים האלה גוברים על האטרקטיביות של נפט מוזל.

הנחה של 2 דולר אינה המחיר האמיתי

ארמקו קבעה את מחיר המכירה הרשמי של ערב לייט לאסיה בספטמבר על 2 דולר לחבית מתחת למדד Oman/Dubai. לפי הדיווחים, מדובר ברמה הנמוכה ביותר מאז 2020 — מהלך שנועד לתמוך בביקוש בשוק שנפגע מהשיבושים.

אבל המחיר הרשמי הוא רק נקודת הפתיחה בחישוב של בית הזיקוק. מטען שנאסף מנמל חלופי כרוך בעלויות שונות של הובלה, טיפול, ביטוח ותזמון. לכן הקונה צריך להשוות את העלות הכוללת של הנפט כשהוא מגיע אליו, ולא רק את ההנחה מול המדד, לעלות של רכישת סוג נפט אחר או של ויתור על ההקצאה החודשית.

זו הסיבה שבתי זיקוק באסיה דורשים הנחות נוספות עבור מטענים שיועברו בנתיבים חלופיים. ארמקו אף שקלה לקבוע מחיר מכירה רשמי נפרד לנפט שייטען בסידי כריר — משום שנמל בים התיכון אינו מציע את אותם תנאי לוגיסטיקה כמו משלוח מסורתי מהמפרץ הפרסי.

סידי כריר: מסלול בטוח יותר, אך ארוך בהרבה

סעודיה יכולה להעביר נפט דרך מצרים במערכת SUMED ולהעמיס אותו בנמל סידי כריר שבים התיכון. בכך ניתן להימנע מהחלק החשוף ביותר של ים סוף. לאחר ההודעה על האמברגו הימי, היצוא הסעודי דרך נתיב סואץ עלה ב-106% בשבוע אחד, ל-1.06 מיליון חביות ביום, בעוד שהיצוא דרך באב אל-מנדב ירד לאפס בתקופה שנבדקה על ידי Kpler.

אולם גם החלופה הזו אינה נטולת מחיר. מכלית היוצאת מהים התיכון בדרכה לאסיה עשויה להידרש להקיף את אפריקה במקום לעבור דרך באב אל-מנדב. מנכ"ל ארמקו אמר כי הנתיב הים-תיכוני עשוי להוסיף 20–25 ימי הפלגה לעומת הנתיב דרך באב אל-מנדב. משמעות הדבר היא עלויות הובלה ומימון גבוהות יותר, מלאי שנשאר זמן רב יותר בים ופחות ודאות בתכנון פעילות בתי הזיקוק.

נתוני Kpler שצוטטו ב-CNBC הראו כי היצוא מסידי כריר יותר מהוכפל באוגוסט, לכ-2.3 מיליון חביות ביום לעומת כ-1 מיליון חביות ביום ביולי. לפי הדיווח, עיקר הגידול יוחס לנפט סעודי.

מדוע הלקוחות מקבלים הוראות שונות

ההסדרים לספטמבר אינם אחידים בכל אסיה. לפי דיווחים, ארמקו ביקשה מבתי זיקוק ביפן ובדרום קוריאה לאסוף חלק מהמטענים בסידי כריר, בעוד שרוב בתי הזיקוק בסין, בטייוואן ובהודו התבקשו לאסוף את הנפט במיאנבו.

הפיצול משקף ככל הנראה משא ומתן נקודתי עם כל לקוח, ולא מדיניות אזורית אחת. לכל בית זיקוק יש גישה שונה למכליות, הסדרי נמל, תנאי חוזה, סובלנות לסיכון ויכולת להתמודד עם הפלגה ארוכה יותר. ארמקו ניהלה גם פתרונות אחרים, ובהם הצעות למטעני ערב מדיום וערב הבי באמצעות העברות מאונייה לאונייה מול פוג'יירה באיחוד האמירויות.

גם חוזה אספקה ארוך טווח אינו מבטיח שכל הקצאה חודשית תיאסף בכל תנאי. לפי הדיווחים, לפחות בית זיקוק אחד עשוי לוותר על הקצאת ספטמבר אם עלות העברת הנפט מסידי כריר, סביב אפריקה, תהיה גבוהה מדי.

מה השיבוש אומר על ארמקו ועל שוק הנפט

הסטת הנתיבים ממחישה את ההבדל בין יכולת יצוא לבין פעילות יצוא שגרתית. ארמקו מסרה כי ניסיונות החות'ים לשבש את השיט בים האדום לא פגעו ביכולת היצוא שלה. סעודיה אף הגדילה את הזרמת הנפט בצינור מזרח–מערב למיאנבו, שיכולת ההעברה המוצהרת שלו היא 7 מיליון חביות ביום.

עם זאת, שמירה על היכולת הזו דורשת כעת מסלולים ארוכים יותר, הקצאות אד-הוק ותנועת מכליות שקופה פחות. שרשרת האספקה עדיין עשויה לספק את הנפט, אך היא עושה זאת עם יותר אי-ודאות ועם חלק גדול יותר מהנטל הלוגיסטי על הקונים.

התוצאות הכספיות של ארמקו ממחישות את הפער בין כלכלת המפיקים לכלכלת בתי הזיקוק. החברה דיווחה על רווח נקי מתואם של 33.4 מיליארד דולר ברבעון השני — עלייה של 33% לעומת השנה הקודמת — לאחר שמחירי נפט גבוהים יותר קיזזו את השפעת הירידה בהיקפי המכירות והשיבושים בשיט.

עבור בתי הזיקוק באסיה, מחירי נפט גבוהים אינם מספקים את אותה הגנה. הם נדרשים לממן את רכישת חומר הגלם, להוביל אותו למרחקים גדולים יותר ולשמור על אספקה סדירה למתקנים. לכן השאלה המרכזית בספטמבר אינה אם הנפט הסעודי זול בנקודת הטעינה — אלא אם הוא עדיין תחרותי לאחר שמביאים בחשבון את סיכון הנתיב, ההובלה, העיכובים והביטוח.

הסיכון ניכר גם בהתנהגות המכליות. אנליסטים מסרו כי הטעינות האחרונות במיאנבו בוצעו במצב "חשוך" — כלומר, המכליות כיבו את אותות המעקב שלהן כדי לצמצם את נראותן. במקביל, ההערכות לגבי היקף הטעינות בנמל השתנו באופן חד בין ספקי נתונים שונים, עדות לקושי הגובר לעקוב אחר הסחר באזור.

מבחינת בתי הזיקוק, השאלה אינה רק אם אפשר להעמיס את המטען. הם צריכים למצוא בעלת כלי שיט שמוכנה לבצע את ההפלגה, להתמודד עם עלויות אבטחה והובלה, להיערך לעיכובים אפשריים ולנהל אי-ודאות לגבי מועד ההגעה. במקרים מסוימים, הסיכונים האלה גוברים על האטרקטיביות של נפט מוזל.

הנחה של 2 דולר אינה המחיר האמיתי

ארמקו קבעה את מחיר המכירה הרשמי של ערב לייט לאסיה בספטמבר על 2 דולר לחבית מתחת למדד Oman/Dubai. לפי הדיווחים, מדובר ברמה הנמוכה ביותר מאז 2020 — מהלך שנועד לתמוך בביקוש בשוק שנפגע מהשיבושים.

אבל המחיר הרשמי הוא רק נקודת הפתיחה בחישוב של בית הזיקוק. מטען שנאסף מנמל חלופי כרוך בעלויות שונות של הובלה, טיפול, ביטוח ותזמון. לכן הקונה צריך להשוות את העלות הכוללת של הנפט כשהוא מגיע אליו, ולא רק את ההנחה מול המדד, לעלות של רכישת סוג נפט אחר או של ויתור על ההקצאה החודשית.

זו הסיבה שבתי זיקוק באסיה דורשים הנחות נוספות עבור מטענים שיועברו בנתיבים חלופיים. ארמקו אף שקלה לקבוע מחיר מכירה רשמי נפרד לנפט שייטען בסידי כריר — משום שנמל בים התיכון אינו מציע את אותם תנאי לוגיסטיקה כמו משלוח מסורתי מהמפרץ הפרסי.

סידי כריר: מסלול בטוח יותר, אך ארוך בהרבה

סעודיה יכולה להעביר נפט דרך מצרים במערכת SUMED ולהעמיס אותו בנמל סידי כריר שבים התיכון. בכך ניתן להימנע מהחלק החשוף ביותר של ים סוף. לאחר ההודעה על האמברגו הימי, היצוא הסעודי דרך נתיב סואץ עלה ב-106% בשבוע אחד, ל-1.06 מיליון חביות ביום, בעוד שהיצוא דרך באב אל-מנדב ירד לאפס בתקופה שנבדקה על ידי Kpler.

אולם גם החלופה הזו אינה נטולת מחיר. מכלית היוצאת מהים התיכון בדרכה לאסיה עשויה להידרש להקיף את אפריקה במקום לעבור דרך באב אל-מנדב. מנכ"ל ארמקו אמר כי הנתיב הים-תיכוני עשוי להוסיף 20–25 ימי הפלגה לעומת הנתיב דרך באב אל-מנדב. משמעות הדבר היא עלויות הובלה ומימון גבוהות יותר, מלאי שנשאר זמן רב יותר בים ופחות ודאות בתכנון פעילות בתי הזיקוק.

נתוני Kpler שצוטטו ב-CNBC הראו כי היצוא מסידי כריר יותר מהוכפל באוגוסט, לכ-2.3 מיליון חביות ביום לעומת כ-1 מיליון חביות ביום ביולי. לפי הדיווח, עיקר הגידול יוחס לנפט סעודי.

מדוע הלקוחות מקבלים הוראות שונות

ההסדרים לספטמבר אינם אחידים בכל אסיה. לפי דיווחים, ארמקו ביקשה מבתי זיקוק ביפן ובדרום קוריאה לאסוף חלק מהמטענים בסידי כריר, בעוד שרוב בתי הזיקוק בסין, בטייוואן ובהודו התבקשו לאסוף את הנפט במיאנבו.

הפיצול משקף ככל הנראה משא ומתן נקודתי עם כל לקוח, ולא מדיניות אזורית אחת. לכל בית זיקוק יש גישה שונה למכליות, הסדרי נמל, תנאי חוזה, סובלנות לסיכון ויכולת להתמודד עם הפלגה ארוכה יותר. ארמקו ניהלה גם פתרונות אחרים, ובהם הצעות למטעני ערב מדיום וערב הבי באמצעות העברות מאונייה לאונייה מול פוג'יירה באיחוד האמירויות.

גם חוזה אספקה ארוך טווח אינו מבטיח שכל הקצאה חודשית תיאסף בכל תנאי. לפי הדיווחים, לפחות בית זיקוק אחד עשוי לוותר על הקצאת ספטמבר אם עלות העברת הנפט מסידי כריר, סביב אפריקה, תהיה גבוהה מדי.

מה השיבוש אומר על ארמקו ועל שוק הנפט

הסטת הנתיבים ממחישה את ההבדל בין יכולת יצוא לבין פעילות יצוא שגרתית. ארמקו מסרה כי ניסיונות החות'ים לשבש את השיט בים האדום לא פגעו ביכולת היצוא שלה. סעודיה אף הגדילה את הזרמת הנפט בצינור מזרח–מערב למיאנבו, שיכולת ההעברה המוצהרת שלו היא 7 מיליון חביות ביום.

עם זאת, שמירה על היכולת הזו דורשת כעת מסלולים ארוכים יותר, הקצאות אד-הוק ותנועת מכליות שקופה פחות. שרשרת האספקה עדיין עשויה לספק את הנפט, אך היא עושה זאת עם יותר אי-ודאות ועם חלק גדול יותר מהנטל הלוגיסטי על הקונים.

התוצאות הכספיות של ארמקו ממחישות את הפער בין כלכלת המפיקים לכלכלת בתי הזיקוק. החברה דיווחה על רווח נקי מתואם של 33.4 מיליארד דולר ברבעון השני — עלייה של 33% לעומת השנה הקודמת — לאחר שמחירי נפט גבוהים יותר קיזזו את השפעת הירידה בהיקפי המכירות והשיבושים בשיט.

עבור בתי הזיקוק באסיה, מחירי נפט גבוהים אינם מספקים את אותה הגנה. הם נדרשים לממן את רכישת חומר הגלם, להוביל אותו למרחקים גדולים יותר ולשמור על אספקה סדירה למתקנים. לכן השאלה המרכזית בספטמבר אינה אם הנפט הסעודי זול בנקודת הטעינה — אלא אם הוא עדיין תחרותי לאחר שמביאים בחשבון את סיכון הנתיב, ההובלה, העיכובים והביטוח.