איך פקיעת מסגרת הפסקת האש בין ארה״ב לאיראן טלטלה את השווקים העולמיים

פקיעת מסגרת המשא ומתן בת 60 הימים בין ארה״ב לאיראן לא הובילה לקריסה חד־פעמית בשווקים, אלא החריפה שילוב מורכב של סיכונים: מחירי הנפט עלו, החששות מאינפלציה התחדשו, ובמקביל הופיעו סימנים להיחלשות הביקוש האמריקאי — לצד היקפי גיוס חוב ממשלתיים ותאגידיים גבוהים.

התגובה המיידית הייתה ברורה: מחיר נפט מסוג ברנט עלה מעל 91 דולר לחבית, תשואות האג״ח הממשלתיות ארוכות הטווח טיפסו לרמות שלא נראו זה עשרות שנים, והמניות נחלשו. עם זאת, הדולר דווקא ירד, משום שנתוני צריכה מאכזבים גרמו למשקיעים לצמצם את ההימורים על מהלך ריבית קרוב של הפדרל ריזרב.

מדוע המועד האחרון היה חשוב

המזכר שנחתם ביוני נועד ליצור חלון של 60 יום שבמהלכו וושינגטון וטהרן ינהלו משא ומתן על הסדר רחב יותר, כולל הסכמות הנוגעות למעבר ספינות במצר הורמוז. המועד חלף ללא הסכם יציב, והנשיא דונלד טראמפ אותת כי ארה״ב אינה מעוניינת להאריך את המסגרת.

ההבנות נחלשו עוד קודם לכן בעקבות חידוש מעשי האיבה ומחלוקת בין הצדדים בנוגע למעמדן. איראן מסרה כי לא התקיימו שיחות על הארכת הפסקת האש, וקראה לוושינגטון לחזור להסדר יוני ולקבוע לוח זמנים לקיום התחייבויותיה. במקביל, מסרים המשיכו לעבור באמצעות מתווכות, בהן פקיסטן וקטר.

הדיווחים על שינוי במדיניות האיראנית ממגננה לעמדה ״התקפית לחלוטין״ הגבירו את החשש שהעימות יסלים. מנגד, דיווחים על קשרים בערוצים לא־רשמיים ועל דיונים הקשורים לעומאן בנוגע לפתיחה מחודשת או לניהול השיט במצר הורמוז הותירו פתח להרגעת המצב. אך כל עוד לא הושג הסדר מאומת, המגעים לא הסירו את פרמיית הסיכון מהשווקים.

הנפט עלה — והסיכון במצר הורמוז נותר במוקד

הברנט נסחר מעל 90 דולר לחבית זה היום השלישי ברציפות, ועבר את רף 91 הדולר לאחר שהתקוות להסכם מהיר בין ארה״ב לאיראן דעכו. מצר הורמוז נותר הדאגה המרכזית של שוק האנרגיה: עימות מחודש או שיבוש ממושך בתנועה בו עלולים לפגוע בהובלת הנפט ולהעלות את העלויות בכלכלה העולמית.

ההשפעה אינה מוגבלת לחברות האנרגיה. דלק יקר יותר עלול להעלות את האינפלציה, להכביד על תקציבי משקי הבית ולהגדיל את הוצאות התפעול של חברות. עבור הבנקים המרכזיים מדובר בדילמה לא פשוטה: אינפלציה שמקורה באנרגיה מצדיקה זהירות בהורדות ריבית, בעוד צריכה חלשה יותר מגדילה את הסיכון לפגיעה בצמיחה.

האג״ח נמכרו — גם כשסימני הצמיחה נחלשו

תשואת האג״ח הממשלתית האמריקאית ל־30 שנה הגיעה במהלך המסחר ל־5.321% — הרמה הגבוהה ביותר מאז אמצע 2007. גם תשואת האג״ח ל־10 שנים עלתה. המהלך לא נבע רק מהמתיחות במזרח התיכון: המשקיעים שקלו גם את מצבה הפיסקלי של ארה״ב, את היקף הנפקות החוב ואת גיוסי החוב הגדולים של חברות, כולל גיוסים הקשורים להשקעות בבינה מלאכותית.

לכך יש משמעות ישירה גם למשקי בית ולעסקים. תשואת האג״ח ל־10 שנים משמשת אמת מידה למשכנתאות ולהלוואות רבות, ולכן עלייה ממושכת בתשואות יכולה להשאיר את עלויות המימון גבוהות — גם אם השוק משתכנע שהפדרל ריזרב לא ימהר להעלות את הריבית קצרת הטווח.

גם יפן הראתה שהלחץ על שוקי האג״ח הממשלתיים אינו מוגבל לארה״ב. תשואת האג״ח הממשלתית היפנית ל־10 שנים הגיעה ל־2.925% לאחר שישה ימי מכירות רצופים — שיא של כמעט 30 שנה — וזאת למרות נתוני צמיחה מאכזבים. נראה שהמשקיעים עדיין צופים אפשרות להעלאת ריבית מצד הבנק המרכזי של יפן.

המניות איבדו תנופה באסיה, באירופה ובארה״ב

מניות באסיה ויתרו על העליות שנרשמו בתחילת יום המסחר, לאחר פקיעת המסגרת והתגברות החשש מפגיעה באספקת הנפט ומהסלמה אזורית בעקבות העמדה האיראנית התקיפה יותר. מדד MSCI אסיה הרחב שינה כיוון, בעוד שהתמונה בשווקים המקומיים נותרה מעורבת.

גם המניות באירופה נסוגו מעט, כאשר עליית מחירי הנפט והתשואות על האג״ח בגוש האירו חיזקו את חששות האינפלציה. מניות האנרגיה הציגו ביצועים טובים יחסית, אך תשואת האג״ח הגרמנית ל־10 שנים הגיעה לרמתה הגבוהה ביותר מאז 2011, ותשואת האג״ח המקבילה בצרפת טיפסה לשיא של 16 שנה — מה שהוסיף לחץ על תמחור המניות.

בוול סטריט המגמה השלילית כבר הייתה בעיצומה, כאשר המשקיעים בחנו את השילוב של נפט יקר, תשואות עולות וסיכון אינפלציוני. מדד דאו ג׳ונס ו־S&P 500 ירדו בכ־0.5% כל אחד, ואילו נאסד״ק ירד בכ־0.3% ביום המסחר שעליו דיווחו השווקים.

לכן, מדובר בפחות בזעזוע גיאופוליטי נקודתי ויותר בהידוק תנאי המימון. מחירי אנרגיה גבוהים מאיימים על רווחי החברות ועל כוח הקנייה, ותשואות אג״ח גבוהות מפחיתות את הערך שהמשקיעים מוכנים לייחס לרווחים עתידיים — במיוחד בחברות שהשווי שלהן נשען על צמיחה רחוקה בזמן.

הדולר נחלש, והזהב נותר מבוקש

הדולר ירד לשפל של חודשיים מול האירו, לאחר ירידה בלתי צפויה במכירות הקמעונאיות בארה״ב. במקרה הזה, האיתות של נתונים כלכליים חלשים גבר על הנטייה הרגילה של הדולר להתחזק בתקופות של לחץ גיאופוליטי, כמטבע מקלט.

הזהב, לעומת זאת, קיבל תמיכה מהשילוב של אי־ודאות באזור המפרץ וחששות מאינפלציה, ואף נגע בשיא של תשעה שבועות מוקדם יותר בתקופה. התנהגותו המחישה את הכוחות המנוגדים בשוק: המשקיעים חיפשו הגנה מפני סיכון גיאופוליטי, אך במקביל בחנו מחדש את מסלול הריבית ואת התשואות הריאליות.

מה השתנה עבור הפדרל ריזרב בעקבות נתוני המכירות

הנתון החלש במכירות הקמעונאיות גרם לשווקים להפחית את ההימורים על העלאת ריבית קרובה של הפדרל ריזרב. עם זאת, הוא אינו מבטל את סיכון האינפלציה. זינוק במחירי הנפט שנובע משיבושים עלול להעלות מחירים גם בזמן שהצרכנים והחברות מצמצמים את הוצאותיהם.

עבור קובעי המדיניות, זהו איתות שעלול להזכיר תרחיש של ״סטגפלציה״: הביקוש נחלש, אך עלויות האנרגיה עלולות להשאיר את האינפלציה גבוהה. פרוטוקול ישיבת הפדרל ריזרב צפוי לספק פרטים נוספים על האופן שבו חברי הוועדה שקלו את הסיכונים המנוגדים, והאם ההיחלשות בצריכה מספיקה כדי להשאיר את המדיניות ללא שינוי.

מדוע הדוחות של הום דיפו, טארגט ו־וולמארט חשובים

הדוחות הקרובים של הום דיפו, טארגט ו־וולמארט יסייעו לקבוע אם הירידה במכירות הקמעונאיות משקפת האטה רחבה יותר בצריכה או נסיגה זמנית. המשקיעים יבחנו במיוחד את הסימנים הבאים:

• וולמארט: האם משקי הבית מעדיפים מוצרים חיוניים כאשר עלויות הדלק והתחבורה עולות.
• טארגט: האם ההוצאה על מוצרים שאינם חיוניים נחלשת, וכמה התייקרות הצרכנים מוכנים לספוג.
• הום דיפו: האם עלויות המימון הגבוהות מצמצמות רכישות הקשורות לדיור ולמוצרים יקרים.
• שלוש החברות: תנועת הלקוחות, המחירים, שולי הרווח והתחזיות קדימה — נתונים שיראו כיצד עסקים סופגים עלויות אנרגיה ומימון גבוהות יותר.

יחד, הדוחות ופרוטוקול הפדרל ריזרב יסייעו להבחין בין שני הסיפורים המרכזיים בשוק. הראשון הוא זעזוע אינפלציוני שישאיר את הריבית גבוהה למשך זמן רב יותר. השני הוא האטה בביקוש שתעניק לבנק המרכזי מרחב להקל במדיניות בהמשך.

השורה התחתונה בשווקים

פקיעת המועד האחרון להפסקת האש הגבירה את אי־הוודאות, אך לא יצרה משטר שוק חדש וברור. מחירי הנפט והתשואות ארוכות הטווח עלו משום שהמשקיעים זיהו סיכון גיאופוליטי ואינפלציוני גדול יותר, ואילו המניות נחלשו כאשר עלות הסיכון חלחלה לתמחור הנכסים ולמצבם של משקי הבית. עם זאת, ירידת הדולר והצמצום בציפיות להעלאת ריבית הראו כי הנתונים הכלכליים החלשים בארה״ב חשובים לשוק לא פחות מהכותרות מאיראן.

הסימן המכריע הבא יהיה השאלה אם הדיפלומטיה תוביל להסדר אמין שיאפשר את תנועת הספינות במצר הורמוז ולהסכם רחב יותר בין ארה״ב לאיראן. עד אז, השווקים צפויים להמשיך להגיב למפגש שבין סיכון לאספקת נפט, גיוסי חוב ממשלתיים, ציפיות אינפלציה וחוסנו של הצרכן האמריקאי.