לפי הדיווחים, קבוצות התאספו בגבעות הסמוכות לגבול וניסו להתקדם לעבר סאוטה. המשטרה השתמשה בגז מדמיע כדי לפזר חלק מהקבוצות, לפי דיווחים שהובאו בתקשורת הבינלאומית.
הרשויות עקבו גם אחר הפעילות ברשת. מרוקו הודיעה על מעצרם של כמה אנשים שנחשדו בעידוד ניסיונות חצייה המוניים ובלתי סדירים לסאוטה ולמֶלִילְיָה, לאחר שהופצו פוסטים אנונימיים בנושא. מדובר במעצרים נפרדים ממעצרם של 111 האנשים שנעצרו בעת שניסו להגיע לגבול או לחצות אותו; אין במידע הזמין כדי לקבוע כמה מתוך 111 העצורים, אם בכלל, נחשדו בארגון הקמפיין המקוון.
המקורות מאשרים נוכחות ביטחונית מרוקאית וספרדית רחבה, ובה גם אנשי צבא. עם זאת, הם אינם מספקים אישור עצמאי ומדויק לתפקיד מבצעי של רחפנים או מסוקים, ולכן אי אפשר לקבוע בביטחון שהם הופעלו במסגרת הפעולה.
הפעולה באוגוסט הגיעה כשבועיים בלבד לאחר גל כניסות חריג וקטלני בסוף יולי. שר הפנים הספרדי אמר שכ-72 אלף בני אדם נכנסו לסאוטה בין 30 ל-31 ביולי. דיווחים אחרים נקבו במספרים שנעו בין כ-60 אלף ל-80 אלף, בשל הבדלים בהערכות ובמועדי הדיווח.
גם מספר ההרוגים שנוי במחלוקת. נתונים רשמיים ספרדיים שצוטטו בתחילת אוגוסט דיברו על 75 הרוגים בצד הספרדי ו-11 במרוקו, ואילו ארגונים הומניטריים העריכו בהמשך כי מספר ההרוגים הכולל עלה על 140. הנתון הגבוה יותר לא תואם באופן מלא את הספירות הרשמיות המוקדמות.
רבים מהנכנסים חצו דרך הים או пешו לעבר המובלעת, במהלך שהציף את יכולת הקליטה של סאוטה. יותר מ-1,000 קטינים בלתי מלווים נותרו במובלעת לאחר הגל, והדבר הפעיל לחץ כבד על המקלטים ועל השירותים המקומיים.
התשובה השתנתה בהתאם למועד ולגורם שמסר את ההערכה:
אין להציג את המספרים האלה כמניין רשמי ומוסכם אחד. הם נמסרו במועדים שונים ועל בסיס שיטות ספירה שונות. דיווחים מאוחרים יותר אף הציגו הערכות מקומיות גבוהות יותר — עדות נוספת לקושי לעקוב אחר מי שחצו את הגבול ומי שחזרו, במיוחד לאחר שמרכזי הקליטה הוצפו.
הגל של סוף יולי הפך במהירות למשבר דיפלומטי. גורמים בספרד ובסאוטה האשימו את מרוקו בכך שלכל הפחות אפשרה את התנועה ההמונית — ובחלק מהדיווחים אף עודדה אותה — ותיארו אותה כאמצעי לחץ על ספרד וכאתגר לשלמותה הטריטוריאלית.
שיתוף הפעולה המרוקאי במניעת ניסיון 15 באוגוסט הוריד את הסיכון המיידי לכניסה המונית נוספת, אך לא מחק את חוסר האמון שנוצר בעקבות אירועי יולי. המשבר המחיש עד כמה השליטה הספרדית בגבול החיצוני של סאוטה תלויה בשיתוף פעולה עם הרשויות המרוקאיות שמעברו השני.
המשבר חרג מגבול סאוטה. איטליה החזירה באופן זמני בדיקות לחלק מהנוסעים שהגיעו מספרד, בנימוק שאנשים שנכנסו לסאוטה עלולים להמשיך בדרכם דרך מרחב שנגן. מכיוון שאין גבול יבשתי בין איטליה לספרד, ההשפעה המעשית של הצעד התמקדה בטיסות ובנסיעות ימיות.
בהמשך הנהיגה ספרד בדיקות הדדיות למשך חודש אחד לנכנסים מאיטליה דרך האוויר והים. המחלוקת הדגישה מתח רחב יותר במרחב שנגן: משבר בגבול חיצוני של האיחוד האירופי עלול לגרום למדינות אחרות להחזיר זמנית ביקורת בגבולות הפנימיים — ולפגוע בפועל בעקרון התנועה החופשית.
22 מדינות חברות באיחוד האירופי קראו לתגובה אירופית מתואמת ולחיזוק ההגנה על גבולות הגוש. נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, קראה גם היא לפעולה מאוחדת בתחום אבטחת הגבולות.
הנציבות האירופית שלחה לסאוטה צוות מומחי הגירה כדי לבחון את התנאים בשטח ולהעריך כיצד האיחוד יכול לסייע לרשויות הספרדיות. המשימה הוצגה כהערכת צרכים מיידיים ואפשרויות סיוע — לא כהסדר סופי למחלוקת המדינית בין ספרד למרוקו.
הפעולה ב-15 באוגוסט הצליחה למנוע את הכניסה ההמונית הנוספת שממנה חששו הרשויות במרוקו ובספרד. התוצאה המאומתת ביותר היא מעצרם של לפחות 111 בני אדם ליד פְנִידֶק, על רקע פריסה ביטחונית רחבה וקמפיין מקוון שקרא לניסיון נוסף.
אבל היא לא פתרה את המשבר שבבסיס האירועים: מספר האנשים שנותרו בסאוטה נותר שנוי במחלוקת, מניין ההרוגים בגל יולי עדיין אינו מוסכם, והאירוע המשיך להשפיע על יחסי ספרד–מרוקו, על מדיניות הגבולות של האיחוד האירופי ועל אופן פעולתו של מרחב שנגן.