וילסון מציג את הזהב לא רק כנכס שעשוי ליהנות מעליית מחירים, אלא גם ככלי הגנתי בתיק השקעות. מבחינתו, סביבת השוק הנוכחית מחייבת משקיעים לבחון מחדש את ההנחה הישנה שלפיה די בשילוב מניות ואג״ח כדי לפזר סיכונים.

שנת 2022 ערערה את מודל 60/40

מודל 60/40 — 60% מניות ו־40% אג״ח — נחשב במשך שנים לאבן יסוד בתיקים מאוזנים, במיוחד עבור חוסכים ופורשים. הרעיון היה שמניות יספקו צמיחה, בעוד אג״ח יציעו יציבות ויעלו כאשר שוק המניות נחלש.

אלא שב־2022 שני האפיקים ירדו במקביל. כך נותרו המשקיעים, ובייחוד הפורשים, בלי שכבת ההגנה שהאג״ח אמורות לספק. הירידה בתיק 60/40 הייתה דומה לזו שנרשמה בתקופות של שוק דובי חריף יותר במניות, אף שהירידה בשוק המניות עצמו הייתה מתונה יחסית.

הפתרון של וילסון אינו נטישה מוחלטת של האג״ח. הוא ממליץ להפחית את מח״מ התיק — כלומר, את הרגישות לשינויים בריבית ולעלייה בתשואות — ולשלב נכסים שאינם מתנהגים בדיוק כמו מניות ואג״ח. זהב, ובמידה מסוימת גם ביטקוין או נכסים דמויי־סחורה אחרים, עשויים לשמש בעיניו כמפזרי סיכון וכגידור מפני אינפלציה.

רוטציה רחבה לעבר סחורות

וילסון תיאר את 2026 כשנה של רוטציה רחבה לכיוון סחורות. לפי התיאור שלו, העניין החל בחברות כריית זהב וכסף, ובהמשך התפשט ליסודות נדירים ולמתכות, לאנרגיה ולמוליכים למחצה. המכנה המשותף, לדבריו, הוא חיפוש אחר חשיפות דמויות־סחורה שיכולות לאזן את הסיכון הדומה־למניות בתיקים.

מה עלול לסכל את יעד הזהב של 5,200 דולר?

היעד של מורגן סטנלי — 5,200 דולר לאונקיית זהב במחצית השנייה של השנה — נשען במידה משמעותית על התאוששות בזרימות הכספים לתעודות סל על זהב. רכישות הבנקים המרכזיים עשויות להימשך, אך משקיעי תעודות הסל נוטים להגיב במהירות לציפיות בנוגע לריבית של הפדרל ריזרב, לתשואות הריאליות ולשער הדולר.

כמה גורמים עלולים להפעיל לחץ על הזהב:

• הפדרל ריזרב ניצי יותר, ירידה במספר הורדות הריבית הצפויות או העלאות ריבית בפועל יגדילו את עלות ההזדמנות של החזקת זהב, שאינו מניב ריבית.
• תשואות ריאליות גבוהות יותר באג״ח ארצות הברית ל־10 שנים כבר נקשרו ליציאת כספים מתעודות סל על זהב ולחולשה במחיר המתכת.
• נתונים כלכליים חזקים מהצפוי או אינפלציה עיקשת — במיוחד אם זעזועים במחירי הנפט ישמרו את האינפלציה ברמה גבוהה — עלולים לגרום לשווקים לצפות למדיניות מוניטרית הדוקה יותר. תרחיש כזה עשוי להעלות את התשואות וללחוץ על הזהב.
• דולר חזק יותר הוא מכשול נוסף. מנגד, נתונים חלשים יותר, ירידה בסיכוי להעלאות ריבית, ירידה בתשואות הריאליות, דולר חלש וחזרה של ביקוש לתעודות סל עשויים לתמוך בזהב.
• גם מתיחות גיאופוליטית אינה בהכרח חדשות חיוביות לזהב. היא עשויה להגביר ביקוש לנכסי מקלט, אך אם תוביל לעלייה במחירי הנפט ותגרום לבנק המרכזי לדחות הקלות, ההשפעה של העלייה בתשואות עלולה לגבור על ביקוש המקלט.

ומה לגבי הכסף?

התרחיש החיובי למתכות היקרות בטווח הקרוב מתחזק אם הנתונים הכלכליים ייחלשו במידה שתחדש את הציפיות להקלה מוניטרית, התשואות הריאליות ירדו, הדולר ייחלש והזרימות לתעודות סל יחזרו.

הסיכון הנגדי הוא שאינפלציה ושיבושים גיאופוליטיים בתחום האנרגיה ישמרו את המדיניות המוניטרית מגבילה, את התשואות הריאליות גבוהות ואת זרימות המשקיעים שליליות. מצב כזה עלול להשאיר את הזהב מתחת ליעד של מורגן סטנלי ולהגביר את התנודתיות גם בכסף.

תחזיות שלפיהן הכסף יעלה ל־75–100 דולר או יותר הן תרחישים, ולא תוצאות הנתמכות בראיות שסופקו. התנודתיות הגבוהה יותר של הכסף עשויה לאפשר לו ליהנות באופן חד יותר מגל מחודש במתכות יקרות ובסחורות — אך גם לחשוף אותו לירידות עמוקות יותר.

גם התחזית של UBS חיובית, אך מדובר בהערכת אנליסטים ולא בוודאות. הבנק תיאר את הזהב כאמצעי גידור אטרקטיבי והעלה את יעדיו ל־2026 ל־6,200 דולר לאונקיה עבור מרץ, יוני וספטמבר, לעומת יעד קודם של 5,000 דולר. לאחר מכן צופה UBS ירידה מתונה ל־5,900 דולר בסוף 2026.

השורה התחתונה

הנתונים תומכים בתזה חיובית ארוכת טווח עבור הזהב, אך הדרך לשם אינה מובטחת. הביצועים יהיו תלויים לא רק באינפלציה או בסיכונים גיאופוליטיים, אלא בעיקר במדיניות הריבית, בתשואות הריאליות, בכיוון הדולר ובזרימות ההשקעה.

וילסון מציג את הזהב לא רק כנכס שעשוי ליהנות מעליית מחירים, אלא גם ככלי הגנתי בתיק השקעות. מבחינתו, סביבת השוק הנוכחית מחייבת משקיעים לבחון מחדש את ההנחה הישנה שלפיה די בשילוב מניות ואג״ח כדי לפזר סיכונים.

שנת 2022 ערערה את מודל 60/40

מודל 60/40 — 60% מניות ו־40% אג״ח — נחשב במשך שנים לאבן יסוד בתיקים מאוזנים, במיוחד עבור חוסכים ופורשים. הרעיון היה שמניות יספקו צמיחה, בעוד אג״ח יציעו יציבות ויעלו כאשר שוק המניות נחלש.

אלא שב־2022 שני האפיקים ירדו במקביל. כך נותרו המשקיעים, ובייחוד הפורשים, בלי שכבת ההגנה שהאג״ח אמורות לספק. הירידה בתיק 60/40 הייתה דומה לזו שנרשמה בתקופות של שוק דובי חריף יותר במניות, אף שהירידה בשוק המניות עצמו הייתה מתונה יחסית.

הפתרון של וילסון אינו נטישה מוחלטת של האג״ח. הוא ממליץ להפחית את מח״מ התיק — כלומר, את הרגישות לשינויים בריבית ולעלייה בתשואות — ולשלב נכסים שאינם מתנהגים בדיוק כמו מניות ואג״ח. זהב, ובמידה מסוימת גם ביטקוין או נכסים דמויי־סחורה אחרים, עשויים לשמש בעיניו כמפזרי סיכון וכגידור מפני אינפלציה.

רוטציה רחבה לעבר סחורות

וילסון תיאר את 2026 כשנה של רוטציה רחבה לכיוון סחורות. לפי התיאור שלו, העניין החל בחברות כריית זהב וכסף, ובהמשך התפשט ליסודות נדירים ולמתכות, לאנרגיה ולמוליכים למחצה. המכנה המשותף, לדבריו, הוא חיפוש אחר חשיפות דמויות־סחורה שיכולות לאזן את הסיכון הדומה־למניות בתיקים.

מה עלול לסכל את יעד הזהב של 5,200 דולר?

היעד של מורגן סטנלי — 5,200 דולר לאונקיית זהב במחצית השנייה של השנה — נשען במידה משמעותית על התאוששות בזרימות הכספים לתעודות סל על זהב. רכישות הבנקים המרכזיים עשויות להימשך, אך משקיעי תעודות הסל נוטים להגיב במהירות לציפיות בנוגע לריבית של הפדרל ריזרב, לתשואות הריאליות ולשער הדולר.

כמה גורמים עלולים להפעיל לחץ על הזהב:

• הפדרל ריזרב ניצי יותר, ירידה במספר הורדות הריבית הצפויות או העלאות ריבית בפועל יגדילו את עלות ההזדמנות של החזקת זהב, שאינו מניב ריבית.
• תשואות ריאליות גבוהות יותר באג״ח ארצות הברית ל־10 שנים כבר נקשרו ליציאת כספים מתעודות סל על זהב ולחולשה במחיר המתכת.
• נתונים כלכליים חזקים מהצפוי או אינפלציה עיקשת — במיוחד אם זעזועים במחירי הנפט ישמרו את האינפלציה ברמה גבוהה — עלולים לגרום לשווקים לצפות למדיניות מוניטרית הדוקה יותר. תרחיש כזה עשוי להעלות את התשואות וללחוץ על הזהב.
• דולר חזק יותר הוא מכשול נוסף. מנגד, נתונים חלשים יותר, ירידה בסיכוי להעלאות ריבית, ירידה בתשואות הריאליות, דולר חלש וחזרה של ביקוש לתעודות סל עשויים לתמוך בזהב.
• גם מתיחות גיאופוליטית אינה בהכרח חדשות חיוביות לזהב. היא עשויה להגביר ביקוש לנכסי מקלט, אך אם תוביל לעלייה במחירי הנפט ותגרום לבנק המרכזי לדחות הקלות, ההשפעה של העלייה בתשואות עלולה לגבור על ביקוש המקלט.

ומה לגבי הכסף?

התרחיש החיובי למתכות היקרות בטווח הקרוב מתחזק אם הנתונים הכלכליים ייחלשו במידה שתחדש את הציפיות להקלה מוניטרית, התשואות הריאליות ירדו, הדולר ייחלש והזרימות לתעודות סל יחזרו.

הסיכון הנגדי הוא שאינפלציה ושיבושים גיאופוליטיים בתחום האנרגיה ישמרו את המדיניות המוניטרית מגבילה, את התשואות הריאליות גבוהות ואת זרימות המשקיעים שליליות. מצב כזה עלול להשאיר את הזהב מתחת ליעד של מורגן סטנלי ולהגביר את התנודתיות גם בכסף.

תחזיות שלפיהן הכסף יעלה ל־75–100 דולר או יותר הן תרחישים, ולא תוצאות הנתמכות בראיות שסופקו. התנודתיות הגבוהה יותר של הכסף עשויה לאפשר לו ליהנות באופן חד יותר מגל מחודש במתכות יקרות ובסחורות — אך גם לחשוף אותו לירידות עמוקות יותר.

גם התחזית של UBS חיובית, אך מדובר בהערכת אנליסטים ולא בוודאות. הבנק תיאר את הזהב כאמצעי גידור אטרקטיבי והעלה את יעדיו ל־2026 ל־6,200 דולר לאונקיה עבור מרץ, יוני וספטמבר, לעומת יעד קודם של 5,000 דולר. לאחר מכן צופה UBS ירידה מתונה ל־5,900 דולר בסוף 2026.

השורה התחתונה

הנתונים תומכים בתזה חיובית ארוכת טווח עבור הזהב, אך הדרך לשם אינה מובטחת. הביצועים יהיו תלויים לא רק באינפלציה או בסיכונים גיאופוליטיים, אלא בעיקר במדיניות הריבית, בתשואות הריאליות, בכיוון הדולר ובזרימות ההשקעה.