איך המלחמה באיראן הכפילה את רווחי ענקיות הנפט

המלחמה באיראן יצרה פער חד בין הצרכנים ליצרניות הנפט. פגיעה בתשתיות, צמצום היצוא ממדינות המפרץ וכמעט עצירה של התנועה הימית במצר הורמוז צמצמו את היצע הנפט הזמין והעלו את מחירי החוזים benchmark בשוק העולמי. עבור חברות ענק שמחזיקות פעילות הפקה גדולה ובעלות יחסית נמוכה, המחיר הגבוה יותר עבר במהירות לשורת ההכנסות — מהר יותר מהעלייה בעלויות.

כך דיווחו שמונה מפיקות גדולות — ארמקו הסעודית, ExxonMobil, Chevron, Shell, BP, Equinor, TotalEnergies ו-Eni — על רווח נקי מצטבר של כמעט 93 מיליארד דולר בחודשים אפריל–יוני 2026. ברבעון המקביל ב-2025 הסתכם הרווח המשותף שלהן בפחות מ-50 מיליארד דולר.

למה השיבוש הגדיל את הרווחים?

מצר הורמוז הוא אחד מנתיבי השיט החשובים בעולם לסחר באנרגיה. כאשר הלחימה וההגבלות הימיות צמצמו את זרימת המכליות, השוק תימחר לא רק מחסור מיידי אלא גם את האפשרות שהשיבוש יימשך. לפי Reuters, המצור עצר כמעט חמישית מזרימת הנפט העולמית ואילץ יצרניות במפרץ להשבית כ-9 מיליון חביות ביום. מחיר Brent עלה ב-64% בחודש מרץ והגיע בתקופה שנבחנה בדיווח לשיא של 118 דולר לחבית.

חברות הנפט אינן חייבות לשלוח כל חבית שהן מפיקות דרך הורמוז כדי ליהנות מהזינוק. הנפט נסחר בשוק עולמי ומקושר, ולכן פגיעה באזור יצוא מרכזי מעלה את מחירי הייחוס גם במקומות אחרים. היצרניות מקבלות אז מחיר גבוה יותר עבור התפוקה שלהן, בעוד שעלויות כמו הפקה קיימת ותשתיות אינן בהכרח גדלות באותו קצב.

גם פעילות הזיקוק סייעה לחלק מהחברות המשולבות. לפי NPR, מחירי הנפט הגבוהים ומרווחי הזיקוק קיזזו יותר מהלחצים האחרים ברבעון. ExxonMobil הרוויחה 14.5 מיליארד דולר, Chevron 12.1 מיליארד דולר ו-Shell 9.8 מיליארד דולר — יחד, כ-404 מיליון דולר בממוצע בכל יום.

ארמקו הובילה את הזינוק

ארמקו הסעודית הייתה התורמת הגדולה ביותר מבין שמונה החברות. היא דיווחה על רווח נקי מתואם של 33.4 מיליארד דולר ברבעון השני — עלייה של 33% לעומת שנה קודם לכן.

בתוצאות הרשמיות דיווחה החברה גם על תזרים מזומנים מפעילות שוטפת של 25.4 מיליארד דולר ועל תזרים מזומנים חופשי של 12.3 מיליארד דולר. ארמקו ציינה כי התזרים החופשי ברבעון הושפע מגידול של 13.6 מיליארד דולר בהון החוזר — תזכורת לכך שרווח חשבונאי ותזרים מזומנים אינם אותו מדד.

התוצאות של החברות האחרות הצביעו על אותה מגמה כללית, אך עוצמת העלייה השתנתה בהתאם להרכב הפעילות של כל חברה. Chevron רשמה את הרווח הרבעוני הגבוה בתולדותיה, Shell את הרווח הרבעוני השני בגובהו, ו-ExxonMobil כמעט הכפילה את רווחיה ביחס לשנה הקודמת.

Brent ו-WTI נעו בגלים — לא בקו ישר

מחירי הנפט הגיבו שוב ושוב להערכות המשתנות לגבי היקף המחסור, אפשרות להסלמה צבאית וסיכוי להסכם שיאפשר את פתיחת המצר. ב-23 ביולי נסגר Brent על 100.69 דולר לחבית, לאחר תקיפות על מכליות הקשורות לסעודיה ושיבושים נוספים בסחר האזורי. Reuters דיווחה כי המחיר היה גבוה בכמעט 40% מרמתו עם תחילת המלחמה.

בהמשך ירדו המחירים כאשר גברו לסירוגין הציפיות להפסקת אש או לפתיחה חלקית של הנתיב. ב-11 באוגוסט נסגר Brent על 88.91 דולר ו-WTI — מדד הנפט האמריקאי — על 83.20 דולר. ב-14 באוגוסט, לאחר שארצות הברית אמרה כי המצור הימי על איראן עשוי להימשך ללא הגבלת זמן ושתי ספינות הותקפו, נסגר Brent על 88.52 דולר ו-WTI על 82.40 דולר.

נתוני השיט המחישו מדוע השוק נשאר דרוך. לפי נתוני Kpler שצוטטו ב-Reuters, רק חמש ספינות מטען חצו את המצר בשבת של סוף השבוע 15–16 באוגוסט, וביום ראשון לא נרשמה אף חצייה — לעומת 31 ספינות בסוף השבוע הקודם. הירידה המאוחרת בתנועה אינה הסיבה לרווחים שכבר דווחו עבור הרבעון השני, אך היא מעלה אפשרות להשפעה נוספת על תוצאות החברות ברבעונים הבאים.

מה המשמעות עבור קנדה ומחירי הדלק בארצות הברית?

מחירי Brent ו-WTI גבוהים יותר משפרים בדרך כלל את תחזית ההכנסות של מפיקות קנדיות. עם זאת, התועלת תלויה בסוג הנפט, בעלויות ההובלה, בפערי המחירים מול מדדי הייחוס ובאסטרטגיית הגידור של כל חברה. הדיווחים הזמינים לניתוח אינם מכמתים את היקף פוזיציות הגידור המצטברות של היצרניות בקנדה, ולכן אי אפשר למדוד במדויק את ההשפעה המיידית.

גם צרכנים קנדים עלולים לשלם יותר על דלק, משום שמוצרי נפט מזוקקים מתומחרים ביחס למדדי נפט עולמיים.

בארצות הברית, עלייה במחירי הנפט ובעלויות הסיכון של ההובלה עשויה להגדיל תחילה את מחירי הדלק הסיטונאיים ובהמשך גם את המחיר בתחנות. המעבר אינו מיידי: כושר הזיקוק, רמות המלאי, תקני הדלק האזוריים, המסים ושולי הרווח של הקמעונאים משפיעים כולם על המחיר הסופי. הדיווחים מאשרים שמחירי הדלק בארצות הברית זינקו במהלך העימות, אך אינם מספקים נתון ארצי עדכני ואמין למחיר הממוצע בתחנות.

מדוע הרווחים החזירו את הדיון במס על רווחי־יתר?

הביקורת הפוליטית נובעת מבעיה חלוקתית ברורה: משקי הבית מתמודדים עם דלק וחימום יקרים יותר, בזמן שהיצרניות נהנות ממחירים שהועלו בעקבות מלחמה ושיבושי הובלה. הנשיא דונלד טראמפ האשים את חברות הנפט בכך שהן מרוויחות "יותר מדי כסף", ומחוקקים חידשו את הקריאות להפנות חלק מההכנסות לצרכנים.

הצעת החוק S.4111 של הסנאטור שלדון וייטהאוס, המכונה Big Oil Windfall Profits Tax Act, הוגשה ב-17 במרץ 2026 והועברה לוועדת הכספים של הסנאט. ההצעה מבקשת להטיל מס בלו על נפט גולמי ולהחזיר את ההכנסות לנישומים יחידים.

הוויכוח מקבל משנה תוקף גם מהערכת Wood Mackenzie, שלפיה תחום ההפקה העולמי של נפט וגז עשוי לייצר ב-2026 תזרים מזומנים עודף של 495 מיליארד דולר אם מחיר Brent הממוצע יהיה כ-90 דולר לחבית. מדובר בתחזית המבוססת על תרחיש — לא ברווח מובטח — והיא רגישה מאוד למסלול מחירי הנפט בחודשים הקרובים.

האם פתיחה מחודשת של המצר יכולה למחוק את הרווחים?

כן. הפסקת אש יציבה ופתיחה אמינה של מצר הורמוז יסירו חלק ניכר מפרמיית המחסור והסיכון הגיאופוליטי שמגולמת כיום במחירי הנפט. אם האספקה מהמפרץ שהושבתה תחזור במקביל להמשך הגידול בהפקה מחוץ למדינות OPEC, השוק עלול להתקרב לעודף היצע ב-2027 — ולהפעיל לחץ כלפי מטה על המחירים ועל רווחי המפיקות.

זהו תרחיש אפשרי, לא תחזית ודאית. הלקח המרכזי מתוצאות הרבעון השני של 2026 הוא שרווחי חברות הנפט לא זינקו רק בגלל עצם קיומה של מלחמה, אלא בגלל השילוב בין אובדן היצע, סיכון לשיט, מחירי הייחוס והציפיות לגבי משך השיבוש.