זלנסקי דורש לסגור את פרצות הסנקציות שמאפשרות לרכיבים להגיע לרוסיה

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר ב-17 באוגוסט כי רוסיה עדיין משיגה ממדינות החברות ב-G7 פריטים החיוניים לתעשייה הצבאית שלה. לדבריו, נתיבי האספקה הללו מאפשרים למוסקבה להמשיך לייצר טילים וכלי נשק נוספים. זלנסקי קרא לשותפותיה של אוקראינה להטיל סנקציות נוספות ולסגור את הפערים במשטרי הסנקציות הקיימים.

הנקודה המרכזית בדבריו לא הייתה רק היקף רשימות הסנקציות, אלא אופן האכיפה שלהן. לטענת קייב, ההגבלות יהיו אפקטיביות יותר אם יחסמו גם מתווכים, נתיבי ייצוא חוזר ופרצות שיפוטיות שדרכן רכיבים מתוצרת זרה מגיעים ליצרנים ברוסיה.

מה אמר זלנסקי על הרכיבים ממדינות ה-G7

לפי הדיווחים על דבריו, זלנסקי אמר כי פריטים מסוימים החיוניים למאמץ המלחמתי הרוסי עדיין מסופקים — אפילו ממדינות החברות ב-G7. הוא לא טען שממשלות ה-G7 מספקות לרוסיה את הרכיבים במכוון. החשש הוא שרכיבים ממשיכים לנוע בתוך שרשראות אספקה מסחריות רחבות, ובאמצעותן מגיעים ליצרנים רוסים למרות ההגבלות הקיימות.

אוקראינה הדגישה בעבר כי רכיבים זרים נמצאים בטילים, בכטב״מים ובכלי נשק רוסיים נוספים. לכן, מבחינת קייב, בקרת ייצוא ומעקב אחר שרשראות אספקה הם מרכיב מרכזי במאמץ להפעיל לחץ על תעשיית הנשק של רוסיה.

מדוע הוא דרש סנקציות חדשות וסגירת פרצות

הטיעון של זלנסקי הוא שכל נתיב אספקה שנותר פתוח עשוי לסייע לרוסיה לשמר את יכולתה לבצע תקיפות. משום כך הוא ביקש מהשותפים לכוון את הסנקציות לא רק נגד חברות ביטחוניות רוסיות, אלא גם נגד אנשים וגופים משפטיים שמסייעים בייצור טילים, מספקים משגרים או מעבירים את הרכיבים הדרושים לייצורם.

בפועל, סגירת פרצות פירושה להקשות על עקיפת ההגבלות שכבר הוטלו. המוקד הוא מעקב אחר רשתות רכש, הגבלת ייצוא חוזר וזיהוי חברות או מתווכים שממשיכים לחבר בין יצרנים רוסים לבין טכנולוגיה זרה. עם זאת, הדיווחים הקיימים מצביעים על חששות בתחום האכיפה — אך אינם מוכיחים שכל רכיב שנמצא בכלי נשק רוסי נמכר ביודעין לשימוש צבאי על ידי היצרן המקורי שלו.

כיצד קייב תיאמה את המהלך

זלנסקי אמר כי אוקראינה תיאמה את עבודתה עם גופי המודיעין, משרד החוץ והשירותים המיוחדים. מטרת התיאום הייתה לברר שני דברים: מתי קייב מצפה להחלטות סנקציות חדשות מצד שותפות מסוימות, ואילו נקודות לחץ עשויות לצמצם בצורה היעילה ביותר את היכולות הצבאיות הפעילות של רוסיה.

התיאור הזה מצביע על גישה ממוקדת, ולא על בקשה להוסיף באופן גורף שמות לרשימות הסנקציות. קייב אספה מידע על נתיבי רכש וחברות בעדיפות גבוהה, ולאחר מכן שיתפה הצעות עם שותפות שהחלטותיהן עשויות לשבש את הרשתות הללו. אוקראינה גם הורתה להכין מבצע סנקציות שיתמקד במגזרים ובחברות מסוימים בתוך התעשייה הצבאית-תעשייתית הרוסית.

בדיווחים הזמינים לא פורסם לוח זמנים מפורט, שיציג מתי כל אחת מהשותפות צפויה לקבל החלטה. לכן, התיאום שעליו דיבר זלנסקי מתואר כניסיון לחבר בין מודיעין, דיפלומטיה וסדרי עדיפויות באכיפה — ולא כהודעה שכל הצעדים כבר אושרו.

הקשר לחבילת הסנקציות המתוכננת של האיחוד האירופי

קריאתו של זלנסקי פורסמה במקביל לדיווחים שלפיהם קָאיָה קַאלָאס, הנציבה העליונה של האיחוד האירופי לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, מתכננת להציע בסתיו את רשימת הסנקציות מרחיקת הלכת ביותר של הגוש מאז תחילת הפלישה המלאה. אם תאומץ, החבילה תגדיל בכשליש את מספר האנשים, החברות והארגונים הרוסיים הנתונים לסנקציות.

מקורות דיפלומטיים באיחוד שצוטטו ברויטרס אמרו כי ההצעה עשויה לכלול כ-1,600 בני אדם וגופים, רובם קשורים לתעשייה הצבאית-תעשייתית של רוסיה. מדובר במספר המתייחס לחבילה מוצעת, ולא לרשימה סופית; קאלָאס טרם פירטה בפומבי את כל השמות או את מועד ההטלה המדויק של ההגבלות.

ההרחבה המתוכננת תתווסף לצעדים שנקט האיחוד האירופי ביולי. חבילת הסנקציות ה-21 של האיחוד כללה 218 רישומים חדשים — 48 בני אדם ו-170 גופים — והטילה עליהם, בין היתר, הקפאת נכסים ואיסור להעמיד כספים או משאבים כלכליים לרשותם. על האנשים שנכללו ברשימה הוטלו גם איסורי כניסה.

החבילה שנקבעה ביולי כיוונה גם לחלקים ממערכת הפיננסים הרוסית, בהם בנקים ורשתות הקשורות למטבעות קריפטוגרפיים.

השאלה הגדולה: רשימה ארוכה או אכיפה יעילה?

רצף ההודעות ממחיש את ההבדל בין הכרזה על סנקציות לבין הפיכתן לכלי אפקטיבי. הוספת שמות לרשימות עשויה להגביר את הלחץ המשפטי והפיננסי, אך העובדה שרוסיה ממשיכה להשיג רכיבים מתוצרת זרה מדגישה מדוע אכיפה חוצת גבולות ומעקב אחר מתווכים נותרו במרכז המאבק.

זלנסקי ביקש ממדינות ה-G7 ומהאיחוד האירופי לחבר בין מדיניות הסנקציות לבין שרשראות האספקה הפיזיות שתומכות בייצור טילים וכלי נשק. חבילת הסתיו האירופית עשויה להרחיב את מספר הגורמים שייכללו תחת הגבלות, ואילו התיאום המודיעיני של קייב נועד לסייע בזיהוי הנתיבים והשחקנים שעליהם צריכות ההגבלות להשפיע. נכון לדיווחים מ-17 באוגוסט, החבילה האירופית עדיין הייתה בגדר תוכנית, ולכן לא ניתן היה לאשר את היקפה או את השפעתה הסופיים.