מרוץ ה-AI מתקרב לטריליון דולר: האם ההכנסות ידביקו את ההשקעה?

כאשר כוללים גם את מטא, ההערכות לגבי הוצאות ההון של ענקיות הענן והטכנולוגיה הגדולות נעות סביב 700–900 מיליארד דולר ב-2026, בהתאם לחברות שנכללות ולשיטת המדידה. המסקנה הזהירה אינה דירוג מדויק של מי מוציאה יותר, אלא שהפלטפורמות המובילות מקצות מאות מיליארדי דולרים מדי שנה לקיבולת שנבנית במידה רבה עבור עומסי עבודה של AI.

גם החוב מממן את המרוץ

ההשקעות אינן ממומנות עוד רק מתזרים המזומנים מפעילות שוטפת. דיווחים המבוססים על הערכות גולדמן זאקס מציבים את הוצאות ההון של ענקיות הענן על כ-405 מיליארד דולר ב-2025, כ-750 מיליארד דולר ב-2026 וכמעט 1.2 טריליון דולר ב-2027. הנפקות האג״ח בדירוג השקעה של ענקיות הענן הסתכמו ב-108 מיליארד דולר ב-2025. במחצית הראשונה של 2026 הגיע היקף ההנפקות, לפי הדיווחים, ל-194 מיליארד דולר, וההערכה לשנה כולה עומדת על כ-250 מיליארד דולר.

חוב אינו הופך את ההשקעה בהכרח לבלתי-הגיונית. לחברות הענן הגדולות יש בדרך כלל תזרים משמעותי וגישה לשוקי האשראי. אבל הוא מגדיל את המחיר של טעות. אם הביקוש ל-AI, המחירים או שיעורי הניצולת יהיו נמוכים מהצפוי, החברות עלולות להישאר עם תשלומי חוב על מרכזי נתונים וחומרה שערכם נשחק במהירות.

מדוע ההכנסות עדיין לא סגרו את הפער?

ההכנסות הקשורות ל-AI צומחות במהירות, אך הטענה המרכזית של The Economist היא שהן אינן צומחות בקצב שיכול להדביק את הזינוק בהוצאות על תשתיות. גם המדידה עצמה אינה פשוטה, משום שהכנסות מ-AI משולבות לעיתים קרובות בתוך עסקים רחבים יותר ולא מופיעות בשורה נפרדת וברורה.

הן עשויות להגיע מצריכת ענן, ממנויי תוכנה ארגוניים, ממוצרי פרודוקטיביות, משיפור בפרסום או מיישומים ראשוניים בארגונים. כתוצאה מכך קשה לדעת כמה מההכנסות מיוחס ישירות ל-AI, מהי הרווחיות שלהן והאם מדובר בהכנסות חוזרות שיכולות לממן את סבב ההשקעות הבא.

לכן, השאלה החשובה למשקיעים אינה רק אם החברות מוכרות מוצרי AI. השאלה היא אם ההכנסה שנוצרת מכל דולר שהושקע בתשתית יכולה לגדול במהירות מספקת כדי לכסות:

• את עלותם של מרכזי נתונים חדשים ושל קיבולת חשמל;
• רכישת שבבי האצה, רכיבי תקשורת וזיכרון;
• את הפחת המהיר ואת הצורך להחליף חומרת מחשוב; וכן
• את הוצאות הריבית הנובעות מהגדלת החוב.

תעשיית השבבים היא הנהנית המיידית

ההשקעה בתשתיות זורמת ישירות לתעשיית המוליכים למחצה. מערכות AI זקוקות לשבבי האצה, לרכיבי תקשורת מתקדמים, לאחסון ולכמויות גדולות של זיכרון — הן זיכרון ברוחב פס גבוה והן זיכרון רגיל. המחסור בזיכרון, באריזה מתקדמת ובייצור בטכנולוגיות המתקדמות ביותר הפך את תעשיית השבבים לאחת הנהנות הברורות ביותר ממחזור ההשקעות.

תחזית האביב המוקדמת של WSTS חזתה מכירות שבבים עולמיות בהיקף של 1.51 טריליון דולר ב-2026 — עלייה של 90% לעומת השנה הקודמת. לפי התחזית, הכנסות תחום הזיכרון יזנקו בכ-250% ויעברו את רף 800 מיליארד הדולר, בהובלת תשתיות AI, זיכרון ברוחב פס גבוה ומחשוב מואץ.

בהמשך עודכנה התחזית כלפי מעלה. לאחר שילוב נתוני הרבעון השני של 2026, WSTS צופה כי שוק השבבים העולמי יגיע לכ-1.655 טריליון דולר ב-2026 — צמיחה שנתית של כ-108% — ולכ-2.1 טריליון דולר ב-2027, עם צמיחה של כ-29%.

Omdia פרסמה תחזית נפרדת שלפיה הכנסות תעשיית השבבים יגדלו ב-94.1% ב-2026. לפי החברה, הביקוש ל-AI גדל מהר יותר מיכולת התעשייה לייצר ולארוז שבבים, והזיכרון צפוי להוות יותר ממחצית מהכנסות השוק.

אין לחבר את התחזיות הללו למספר אחד כאילו מדובר באותה תחזית. הן מבוססות על מועדי פרסום ומתודולוגיות שונים. יחד, עם זאת, הן ממחישות עד כמה הביקוש לתשתיות AI משפיע על הציפיות לשבבים, לזיכרון ולכושר הייצור הנלווה.

מבחן הטריליון של משקיעי ה-AI

לתזה של השקעות ה-AI יש שני חלקים. הראשון כבר גלוי: החברות מוציאות סכומים עצומים משום שקיבולת מחשוב, חשמל ושבבים מתקדמים הפכו למגבלות אסטרטגיות. המתנה עלולה להביא למחירים גבוהים יותר בהמשך — או לאובדן לקוחות לטובת מתחרים שכבר מחזיקים בקיבולת זמינה.

החלק השני עדיין לא הוכח בקנה המידה הנדרש: יישומי AI צריכים לייצר הכנסות יציבות, שולי רווח אטרקטיביים ושיפור מדיד בפריון, ובמהירות שתצדיק המשך הרחבה של התשתיות.

אם המונטיזציה תדביק את ההשקעות, מחזור ההוצאה הנוכחי עשוי להתברר כרציונלי — גם אם השקעות מסוימות יימחקו או ינותבו מחדש. אם לא, ההשלכות עלולות לכלול תשואות חלשות יותר בענן, קיבולת עודפת, לחץ גובר על שירות החוב והערכה מחודשת וחדה של נכסים הקשורים ל-AI.

לכן המספר החשוב ביותר אינו רק טריליון הדולרים שמושקעים. זהו התשואה שההשקעה הזו תייצר בסופו של דבר.