שישה ימים אחרי כשל רקטה: סין ממשיכה להאיץ את מערך האינטרנט הלווייני שלה

סין ממשיכה לקדם את תוכנית האינטרנט הלווייני שלה, למרות כשל נדיר באחת מרקטות השיגור המרכזיות שלה. ב-16 באוגוסט שיגרה רקטת לונג מארץ׳-12 את הקבוצה ה-24 של לווייני האינטרנט במסלול נמוך סביב כדור הארץ, מאתר שיגור מסחרי בהיינאן. הלוויינים נכנסו בהצלחה למסלולים שנקבעו להם בשעה 12:10 בצהריים, לפי שעון בייג׳ינג.

העיתוי היה משמעותי: שישה ימים קודם לכן, ב-10 באוגוסט, רקטת לונג מארץ׳-7A שנשאה את לוויין התקשורת ChinaSat-4B סבלה מתקלה במהלך הטיסה זמן קצר לאחר ההמראה מהיינאן. הרקטה והלוויין אבדו, והסיבה לתקלה עדיין נחקרת.

המשך מהיר — לא בהכרח תיקון טכני

קל לתאר את השיגור ב-16 באוגוסט כ״התאוששות״ של תוכנית החלל הסינית מהכשל. אולם זו תהיה מסקנה מרחיקת לכת מדי.

המשימה המוצלחת השתמשה בלונג מארץ׳-12 — רקטה שונה מלונג מארץ׳-7A. לכן היא הוכיחה שתוכנית השיגורים הסינית הרחבה יכולה להמשיך לפעול במקביל לחקירת הכשל הקודם. היא לא הוכיחה שהגורם לבעיה בלונג מארץ׳-7A אותר או תוקן.

ההבחנה הזו חשובה כשבוחנים אמינות של שיגורים. תקלה במשפחת רקטות אחת אינה משביתה בהכרח את כל כלי השיגור האחרים, במיוחד כאשר מדובר בכלים, בפרופילי משימה ובהליכי הכנה נפרדים. השיגור של 16 באוגוסט מספק, אם כן, עדות לחוסן תפעולי ולהפרדה בין משפחות הרקטות — לא לכך שהרקטה שנכשלה כבר הוחזרה לשירות.

קצב השיגורים מצביע על מבצע פריסה מסודר

הסימן החשוב ביותר אינו רק העובדה שרקטה אחת הגיעה למסלול, אלא שהשיגורים של לווייני המערך נמשכים בזה אחר זה. ב-4 באוגוסט שיגרה סין מאותו אתר מסחרי בהיינאן את הקבוצה ה-23 של לווייני האינטרנט במסלול נמוך, באמצעות לונג מארץ׳-8A. הקבוצה ה-24 שוגרה 12 ימים לאחר מכן, הפעם על גבי לונג מארץ׳-12.

הרצף הזה נראה יותר כמו מסע ייצור ופריסה מאורגן מאשר סדרה של הדגמות מבודדות. ברשת פס רחב במסלול נמוך, היכולת לשגר שוב ושוב חשובה כמעט כמו הביצועים של רקטה בודדת: יש לייצר מספר גדול של לוויינים, להעביר אותם לאתרי השיגור, להציבם במסלול ולשלב אותם במערך פעיל.

לפי חיל החלל האמריקאי, עד סוף יוני 2026 השלימה סין 37 שיגורים למסלול, ומספר המטענים שלה במסלול הגיע ל-1,506. עוד נמסר כי סין מכוונת ל-140 שיגורים במהלך 2026, וכי נכון ל-1 ביוני היו לה במסלול נמוך 200 לווייני תקשורת של G60 ו-168 לווייני SatNet. הנתונים מתייחסים לתאריכים ולקטגוריות ספירה שונות, ולכן אין לראות בהם מניין מדויק ואחיד של לווייני הפס הרחב הסיניים. עם זאת, הם ממחישים את היקף ההתרחבות ואת כיוונה.

מדוע רקטות לשימוש חוזר הן חלק מהמשוואה

הכלכלה של מערכי לוויינים גדולים תלויה בגישה תכופה וזולה יותר למסלול. זו אחת הסיבות לכך שסין מפתחת כלי שיגור נוספים.

רקטת לונג מארץ׳-12B לשימוש חוזר ביצעה את טיסת הבכורה שלה ביוני 2026. חיל החלל האמריקאי ציין כי במשימה הזו לא נעשה ניסיון להחזיר את השלב הראשון, אף שסין ממשיכה לקדם טכנולוגיות של שימוש חוזר. דיווחים על קצב השיגורים הסיני מצביעים גם על מגבלות שעדיין קיימות ביעילות משטחי השיגור וביכולת השימוש החוזר, בהשוואה למודל התפעולי המבוסס של SpaceX.

המשמעות היא שסין בונה את המרכיבים הדרושים להגדלת קצב השיגורים, אך אין לבלבל בין שיגור מוצלח של לוויינים לבין שוויון ל-SpaceX בתחום השימוש החוזר או זמני ההכנה. היכולות האלה ייבחנו לאורך טיסות חוזרות, ניסיונות נחיתה ולוחות זמנים תפעוליים תובעניים יותר.

לא רק פרויקט אינטרנט

רשתות הלוויינים הסיניות במסלול נמוך נתפסות במידה רבה כחלופה ריבונית ל-Starlink וכחלק מהתחרות האסטרטגית הרחבה יותר בחלל. הן יכולות לספק קישוריות אזרחית ושירותים מסחריים, בעוד שמערכי תקשורת גדולים עשויים לתרום גם לתקשורת עמידה יותר וליישומים הקשורים לביטחון הלאומי.

לכן לקצב השיגורים יש משמעות אסטרטגית. מדינה שמסוגלת לפרוס ולתחזק רשתות גדולות במסלול צוברת ניסיון תעשייתי בייצור לוויינים, בהפעלת שיגורים, בניהול משימות ובתקשורת מבוססת חלל. היכולות האלה מתפתחות במקביל לעדיפויות נוספות, ובהן ההכנות של סין למשימת הירח צ׳אנגְאֶה-7.

מה באמת הוכיח השיגור של 16 באוגוסט?

המשימה של לונג מארץ׳-12 מאפשרת שלוש מסקנות מבוססות:

• לוח הזמנים של פריסת המערך נמשך. סין שיגרה בהצלחה את קבוצת לווייני האינטרנט ה-24 שלה במסלול נמוך ב-16 באוגוסט.
• מערך השיגור הרחב הפגין חוסן. רקטה אחרת טסה בהצלחה שישה ימים לאחר כשל לונג מארץ׳-7A, וכך אפשרה להמשיך בפעילות הפריסה.
• חקירת הכשל עדיין לא הסתיימה. משימת לונג מארץ׳-12 אינה מסבירה את הגורם לתקלה בלונג מארץ׳-7A ואינה מאשרת שנמצא לה פתרון.

המסקנה הרחבה היא אפוא של המשכיות — לא של התאוששות מלאה. רקטות מקבילות, תשתיות שיגור מסחריות ושרשרת אספקה מתרחבת אפשרו לסין להמשיך לקדם מערך לוויינים אחד בזמן שמערך אחר נמצא בחקירה. זהו יתרון משמעותי במרוץ להקמת רשתות לוויינים גדולות, אך כשלעצמו הוא אינו מוכיח שסין השוותה את יכולות השימוש החוזר או את יעילות השיגורים של SpaceX.