לואי רידי הגיע לביתו הנצור בגדה המערבית — אבל העימות לא הסתיים

קוסאי אבו רידא ובנו המתבגר היו בין מי שנשארו בתוך אחד הבתים. לאחר אספקת המים נותקה, הם הסתמכו לפי הדיווחים על מי באר. עם זאת, הדיווחים הזמינים אינם כוללים עדכון מאוחר ומאומת על מצבם הביטחוני.

תגובת הצבא הישראלי

כוחות ישראליים נכנסו לבתים או התמקמו בתוכם ובסביבתם, ואמרו כי מטרתם היא לשמור על הסדר או להגן על התושבים. בשלב מסוים הצבא פינה כמה מתנחלים ופירק מבנים שהוקמו באזור, אך לפי הדיווחים המתנחלים חזרו בתוך שעות.

בהמשך הוכרז האזור שטח צבאי סגור. ההכרזה הגבילה את הגישה לא רק למתנחלים, אלא גם לפלסטינים, לפעילים ולאנשים שניסו להביא מזון ומים למשפחות. לפי הדיווחים, התוצאה בפועל לא הייתה פתיחה מחודשת ויציבה של הבתים או סיום מאומת של מאהל המתנחלים.

ההבחנה הזו חשובה: עצם נוכחותם של חיילים לא בהכרח החזירה למשפחות את חופש התנועה ולא הבטיחה שהמתנחלים יישארו מחוץ לשטח. הגעתו של רידי שינתה את זהותו של מי שנמצא בתוך הבית, אך לא פתרה כשלעצמה את משבר הביטחון והגישה.

מדוע תגובת ארצות הברית עוררה תשומת לב?

שגריר ארצות הברית בישראל, מייק האקבי, כינה את המצור ״מעשה טרור מחריד״ ואת המתנחלים המעורבים ״טרוריסטים״. דבריו בלטו משום שהם היו גינוי פומבי חריף וחריג מצד בכיר אמריקאי לאלימות של מתנחלים ישראלים נגד תושבים פלסטינים — ובהם בית שבבעלות פלסטיני־אמריקאי.

ההצהרה הגבירה את הלחץ הדיפלומטי, אך לא סיימה את המצור בעצמה. גם לאחר ההתערבות הצבאית תיארו דיווחים הגבלות ואי־ודאות סביב הבתים.

מה ידוע על המאחזים החדשים — ומה לא ניתן לאשר?

האירועים בקוסרא מתרחשים על רקע רחב יותר של התרחבות התנחלויות והקמת מאחזים בגדה המערבית. עם זאת, המקורות הזמינים אינם מאשרים באופן עצמאי את הטענות המדויקות שלפיהן הוקמו באותה תקופה מאחזים חדשים ליד אום סאפא ובורקא, או שבדיוק 200 מאחזים הוקמו מאז תחילת הפעילות הצבאית הישראלית בעזה באוקטובר 2023.

התרחבות רחבה יותר מתועדת בדיווחים אחרים. אמנסטי אינטרנשיונל, בהסתמך על נתוני תנועת ״שלום עכשיו״, דיווחה כי בסוף אפריל 2026 היו בגדה המערבית 363 מאחזים בלתי מורשים ו-163 התנחלויות רשמיות, כולל במזרח ירושלים. המספרים עשויים להשתנות בהתאם לשאלה אם המקור סופר באותה קטגוריה מאחזים בלתי מורשים, אתרים שאושרו בדיעבד, התנחלויות רשמיות ואת מזרח ירושלים.

ההקשר הרחב בגדה המערבית

בכירי האו״ם תיארו את האלימות מצד מתנחלים בגדה המערבית ככזו שהגיעה ב-2026 ל״שיא של כל הזמנים״, ואמרו כי מתנחלים וכוחות ביטחון ישראליים פעלו לעיתים קרובות יחד בתקיפות נגד קהילות פלסטיניות.

בתדרוך שהוצג למועצת הביטחון נמסר כי הרשויות בישראל אישרו או קידמו במהלך 2026 כ-12,360 יחידות דיור בגדה המערבית הכבושה, וכי הוקצו משאבים משמעותיים לתמיכה ב-34 התנחלויות חדשות. באותו תדרוך נמסר כי במהלך השנה נהרגו בגדה 76 פלסטינים בידי כוחות ישראליים או מתנחלים, ובהם 18 ילדים, וכ-3,800 פלסטינים נעקרו מבתיהם בשל אלימות מתנחלים, הריסות ופינויים.

בדוח נפרד של האו״ם לזכויות אדם נאמר כי התרחבות ההתנחלויות והאלימות הקשורה אליה הביאו לעקירתם בכפייה של יותר מ-36,000 פלסטינים במהלך תקופת 12 החודשים שנבדקה.

האו״ם מתאר את הגדה המערבית הכבושה כאזור שבו מתגוררים כ-3.4 מיליון פלסטינים. לפי ההערכה של אמנסטי מאפריל 2026, המתנחלים היו כ-18% מאוכלוסיית הגדה, אף שההשוואות תלויות בהגדרות הגיאוגרפיות — במיוחד בשאלה אם מזרח ירושלים נכללת בחישוב.

המחלוקת המשפטית והפוליטית

עמדת האו״ם, שאושרה מחדש בהחלטת מועצת הביטחון 2334, היא שלהתנחלויות הישראליות בשטח שנכבש מאז 1967, כולל מזרח ירושלים, ״אין תוקף משפטי״ והן מהוות ״הפרה בוטה״ של המשפט הבינלאומי. ההחלטה קוראת גם להפסקה מיידית ומלאה של פעילות ההתנחלות.

גורמים באו״ם בתחום זכויות האדם אמרו כי על ישראל מוטלת חובה להגן על האוכלוסייה הפלסטינית, לפנות מתנחלים שמפעילים אלימות ודוחקים פלסטינים מבתיהם, ולהפסיק את פעילות ההתנחלות. בדוח נפרד של האו״ם נאמר כי בית הדין הבינלאומי לצדק קבע שמדיניות ההתנחלויות והתרחבותן תרמו לסיפוחם של חלקים נרחבים מהשטח הפלסטיני הכבוש ופגעו בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית.

אמנסטי אינטרנשיונל הרחיבה את הטענה ותיארה מדיניות ופעולות ישראליות בחלקים מהגדה כטיהור אתני, והאשימה בביצוע פשעים נגד האנושות, ובהם העברה בכפייה. אלה הן הערכות משפטיות וזכויות־אדם של הארגון; הן אינן פסק דין פלילי סופי המתייחס באופן ספציפי למצור בקוסרא.

המסקנה הזהירה מפרשת קוסרא צרה יותר, אך עדיין חמורה: רידי הגיע לבית משפחתו, אולם הדיווחים הזמינים לא הראו שהמשפחות חזרו לקבל גישה בטוחה וחופשית לביתיהן, או שהאיום מצד המתנחלים שהקיפו את הבתים הוסר באופן יציב. האירוע הפך לדוגמה בולטת למאבק הרחב יותר על רכוש פלסטיני, התפשטות ההתנחלויות והגנתם של אזרחים בגדה המערבית הכבושה.