השילוב בין שתי הפעולות משמעותי יותר ממכירת Nvidia לבדה. הוא מצביע על מעבר מהנהנית הבולטת ביותר מעליית שבבי ה-AI אל תחום הזיכרונות — רכיב חשוב יותר ויותר במערכות AI בקנה מידה גדול. עם זאת, מדובר בתמונת מצב של ההחזקות בסוף יוני 2026, ולא בתיאור בזמן אמת של התיק.
Greenwoods Asset Management ביצעה שינוי בולט אף יותר בתיק המניות האמריקאיות המדווח שלה. היא יצאה מ-Nvidia ומ-Meta, ודיווחה גם על יציאה מ-Amazon ומ-Alibaba. במקביל פתחה פוזיציות ב-ASML, ב-Applied Materials וב-Applied Optoelectronics.
החברות שנוספו מספקות חשיפה לציוד לייצור שבבים ולתקשורת אופטית. לכן התיק החדש פחות ממוקד בחברות שמפיקות הכנסות מיישומי AI או משירותי ענן, ויותר בספקיות שמאפשרות להרחיב את קיבולת ייצור השבבים ומרכזי הנתונים.
עם זאת, שווי תיק המניות האמריקאיות המדווח של Greenwoods ירד משמעותית במהלך הרבעון. לכן אין לפרש את המהלך כהחלפה פשוטה של ענקיות טכנולוגיה במניות חומרה. הדיווחים מצביעים גם על צמצום התיק המדווח וגם על הקצאה מחדש בתוך הפוזיציות שנותרו בו.
Oriental Harbor Investment נקטה גישה פחות מוחלטת. היא צמצמה את ההחזקה ב-Nvidia בכ-202 אלף מניות והקטינה גם את החשיפה ל-Alphabet, אך שתי החברות נותרו אחזקות משמעותיות בסוף הרבעון. במקביל פתחה הקרן פוזיציות ב-Intel, SanDisk, AMD, Marvell Technology, Arm, Broadcom ו-Lumentum, לפי הדיווחים על טופס ה-13F שלה לרבעון השני.
שווי ההחזקה ב-SanDisk דווח בכ-176 מיליון דולר, ואילו Intel הפכה לאחת האחזקות הגדולות בתיק. Oriental Harbor גם הגדילה את אחזקתה ב-Micron. לכן נכון יותר לתאר את המהלך כאיזון מחדש וכהרחבת החשיפה ל-AI, ולא כדחייה גורפת של Nvidia או של חברות הענן הגדולות.
הדיווחים עשויים להצביע על כך שהמנהלים מזהים יחס סיכון-תשואה אטרקטיבי יותר בחלקים פחות צפופים של שרשרת ה-AI. זיכרונות, אחסון, קישוריות, רכיבים אופטיים וציוד לייצור שבבים מאפשרים להשתתף בהשקעות במרכזי נתונים בלי להחזיק רק בפלטפורמות ה-AI הגדולות ביותר.
זו פרשנות של מבנה התיקים — לא תחזית ודאית לתשואות. הדיווחים מראים מה הוחזק בסוף הרבעון, אך אינם קובעים איזה מגזר צפוי להכות את השוק בהמשך.
צמצום החשיפה לחברות ענן גדולות עשוי להתיישב גם עם זהירות רבה יותר בנוגע לתשואה על ההשקעות העצומות בתשתיות AI. חברות הענן והפלטפורמה נדרשות להשקיע הון משמעותי עוד לפני שהעיתוי והעמידות של הכנסות ה-AI ברורים לחלוטין.
ספקיות החומרה מציעות חשיפה מסוג אחר: הן עשויות ליהנות כאשר לקוחות מזמינים רכיבים וציוד להרחבת הקיבולת, גם כשקיימת אי-ודאות לגבי המהירות שבה משתמשי הקצה יצליחו להפיק הכנסות משירותי AI. הדיווחים עצמם אינם יכולים להוכיח שזה היה המניע מאחורי כל עסקה; הם חושפים את המיצוב, לא את עבודת המחקר הפנימית או את תהליך קבלת ההחלטות של המנהלים.
המסקנה הרחבה ביותר היא שסיפור ההשקעה ב-AI נעשה מפורט יותר. במקום להתייחס ל-AI כאל עסקה אחת הנשלטת בידי Nvidia וחברות הענן הגדולות, מנהלי ההשקעות מפרידים בין שכבות שונות: מחשוב, זיכרון, אחסון, רשתות, תקשורת אופטית וציוד לייצור שבבים.
זו גישה שמבוססת על צווארי בקבוק: ככל שאשכולות מחשוב ל-AI מתרחבים, ההזדמנות הבאה עשויה להימצא ברכיבים הדרושים לבנייתם ולחיבורם. אבל דיווחי הרבעון השני אינם מוכיחים שהתזה הזו תגבר לאורך זמן על ענקיות הטכנולוגיה. הם מציגים שינוי בפוזיציות המניות האמריקאיות המדווחות במהלך הרבעון שהסתיים ב-30 ביוני 2026.
טפסי 13F שימושיים לזיהוי אחזקות גדולות במניות הנסחרות בארצות הברית ולמעקב אחר שינויים מרבעון לרבעון, אך מדובר בדיווחים בפיגור. הם אינם מספקים תמונה מלאה של אסטרטגיית מנהל ההשקעות: פוזיציות שורט, נגזרים, אחזקות שאינן אמריקאיות ועסקאות שבוצעו לאחר מועד הדיווח אינם נחשפים באותה מסגרת.
לכן הקריאה המדויקת ביותר של הדיווחים אינה ש"קרנות הגידור הסיניות מוכרות את ה-AI". מדויק יותר לומר שכמה מנהלים בולטים מבטאים את החשיפה שלהם ל-AI בדרך אחרת: מהימור מרוכז על הפלטפורמות הבולטות ביותר, אל סל רחב יותר של ספקיות הקשורות לזיכרון, לייצור שבבים, לחומרת מחשוב, לרשתות ולתשתיות אופטיות.
השאלה הבאה, אם כן, אינה רק אם ההשקעות ב-AI יימשכו — אלא איזו שכבה בשרשרת האספקה תצליח ללכוד את הערך הכלכלי של גל ההתרחבות הבא.