תקיפת Skiros ממחישה: הסיכון לכליות הנפט בים השחור כבר חורג מצי הצללים

מדוע ההשוואה ל-Bourda חשובה?

התקיפה דווחה כמקרה השני שבו נפגעה מכלית הקשורה ל-IMS. המקרה הקודם היה Bourda — מכלית מסוג Aframax, בבעלות יוונית ובדגל ליברי, שנפגעה מרחפנים ימיים אוקראיניים ליד תמאן ב-1 באוגוסט, בעת שעל פי הדיווחים הפליגה כדי להעמיס נפט רוסי. חברת Windward תיארה את Bourda כאחת המכליות הראשונות שנפגעו אף שלא השתייכו לצי הצללים הרוסי.

יחד, המקרים של Bourda ושל Skiros מצביעים על כך שקשרים לחברות שילוח מערביות אינם מספקים עוד הגנה מלאה מפני הסיכון הכרוך בסחר בנפט רוסי. דגל האונייה, הבעלות, המנהל, החוכר, המטען, נתיב ההפלגה והקרבה לנמל יעד — כולם עשויים להשפיע על רמת החשיפה.

אין בכך הוכחה שכל אונייה המקושרת למערב מותקפת בכוונה. עם זאת, האירועים מראים שההבחנה בין "סיכון צי הצללים" לבין סיכון מסחרי רגיל נעשתה פחות אמינה באזור מסופי הנפט הרוסיים בים השחור.

היצוא מנובורוסייסק שובש — אך לא נעצר לצמיתות

התקיפה ב-Skiros הייתה חלק מדפוס רחב יותר של פגיעות בכלי שיט ובתשתיות נמל באזור נובורוסייסק. תקיפות רחפנים אוקראיניות כבר אילצו את מסוף CPC ואת מתקן הנפט הרוסי שֶׁשְׁחָרִיס להפסיק פעילות באופן זמני. שֶׁשְׁחָרִיס מטפל בכ-700 אלף חביות נפט ביום.

השיבוש היה משמעותי אך לסירוגין. ב-17 באוגוסט חזר נמל נובורוסייסק לטעון נפט, ובכלל זה מכלית מסוג Suezmax שהעמיסה נפט קזחי מסוג KEBCO. משלוח נוסף של KEBCO היה צפוי להגיע אחריה. הנמל מטפל גם בנפט הרוסי מסוג Urals ובסוג Siberian Light.

לרצף האירועים יש משמעות: המערכה האוקראינית גרמה לעיכובים, השבתות זמניות, שינויי מסלול ותוספת סיכון — אך לא יצרה מצור קבוע. תשתיות היצוא הצליחו להיפתח מחדש, אולם כל שיבוש הגדיל את אי-הוודאות עבור בעלי המטען, המסופים, מפעילי האוניות והקונים.

יבוא הנפט הרוסי של טורקיה הצטמצם בחדות

ההשפעה הברורה ביותר במורד שרשרת האספקה ניכרה באספקת הנפט הימית לטורקיה. ביולי קיבלה טורקיה כ-900 אלף טונות נפט מנמלים רוסיים, לעומת כ-1.2 מיליון טונות ביוני. המשלוחים דרך הים השחור נחתכו בכמחצית מחודש לחודש, לקצת יותר מ-300 אלף טונות, לעומת כ-600 אלף טונות ביוני.

באוגוסט צפוי היה היקף המשלוחים מנמלי הים השחור ברוסיה לרדת עוד, לכ-200 אלף טונות. השיבושים השפיעו על סוגי הנפט שטורקיה נוהגת לרכוש דרך הנתיב, ובהם CPC Blend, KEBCO הקזחי ו-Urals הרוסי.

דיווחים נוספים ציינו כי במקביל טורקיה מגוונת את מקורות האספקה שלה ופונה גם לנפט מברזיל ומגיאנה. אין פירוש הדבר שכל הנפט ממקור רוסי נעלם מהשוק הטורקי; הנתונים מראים שהנתיב נעשה פחות אמין ויקר יותר. קונים יכולים להגיב בדחיית רכישות, שימוש במלאים קיימים, מעבר לסוגי נפט אחרים או חיפוש ספקים חלופיים.

בעיית בטיחות רחבה יותר לכלי שיט מסחריים

התקיפה ב-Skiros התרחשה על רקע חשש גובר לבטיחותן של אוניות אזרחיות הפועלות בקרבת החוף הרוסי בים השחור. יוון הנחתה אוניות מסחריות תחת דגלה לחזק את אמצעי האבטחה לאחר תקיפות קודמות במכליות, במסוף CPC ובסביבתו.

טורקיה, מצדה, קראה לרוסיה ולאוקראינה להגן על חופש השיט לאחר שספינת הגלנוע הטורקית Nadezhda נפגעה ליד נובורוסייסק. שלושה מאנשי הצוות נפצעו באורח קשה, והצוות פונה מהאונייה.

האירוע של Nadezhda הרחיב את הבעיה מעבר למכליות נפט. אוניות מטען, אוניות גלנוע, מובילות גרעינים וכלי שיט מסחריים אחרים עלולים להימצא בסכנה רק משום שהם פועלים בקרבת נמל או נתיב שנכלל באזור המערכה. מצב כזה מגביר את הסבירות לנהלי אבטחה מחמירים יותר, לעיכובים, לשינויי מסלול ולהחלטות זהירות יותר לגבי כניסה לנמלים.

הביטוח וההובלה מייקרים את כל שרשרת האספקה

אונייה יכולה להישאר צפה ולהגיע למקום מבטחים — ועדיין להפוך ליקרה מאוד להפעלה. דיווחים משוק המכליות מסרו שבעלי אוניות הוסיפו פרמיות סיכון לתעריפי ההובלה בים השחור לאחר רצף התקיפות.

גם ביטוחי הסיכון המלחמתי התייקרו בחדות לאחר תקיפות קודמות של מכליות. הפרמיות עבור כניסה לנמלי הים השחור דווחו בכ-1% משווי האונייה, לעומת כ-0.6%–0.8% קודם לכן.

חברת Nordic American Tankers מסרה שאחת מאוניותיה הותקפה אך הצליחה להגיע למקום מבטחים. אנשי הצוות לא נפגעו, והנזק לאונייה היה קל בלבד.

העלויות הללו מחלחלות לכל שרשרת האספקה: בעלי אוניות עשויים לדרוש תעריפי הובלה גבוהים יותר, חברות הביטוח מתמחרות מחדש את ההפלגה, חוכרים מחפשים כלי שיט חלופיים, וקוני המטען עלולים לשלם יותר עבור אספקה אמינה. התוצאה היא מאגר קטן ויקר יותר של אוניות המוכנות להיכנס למסופים החשופים בים השחור.

מה מלמד האירוע על המערכה האוקראינית?

תקיפת Skiros לבדה לא עצרה את יצוא הנפט הרוסי. חשיבותה מצטברת: יחד עם הפגיעות במכליות אחרות וההשבתות הזמניות במסופים, היא הראתה כיצד מערכה של תקיפות רחפנים יכולה להפעיל לחץ כלכלי בלי לסגור את הנתיב לצמיתות.

ההשפעה עוברת בכמה ערוצים:

• שיבוש מסופים: טעינה יכולה להיפסק בזמן שבודקים נזקים ואיומים ביטחוניים.
• מחסור במכליות: בעלי אוניות עשויים להימנע מכניסה לנמלים חשופים בים השחור או לדרוש פיצוי גבוה יותר.
• עלייה בעלויות התפעול: ביטוח, הובלה, אבטחה וסיכון לעיכובים מתייקרים.
• החלפת ספקים: יבואנים בטורקיה כבר צמצמו רכישות מנמלים רוסיים לאחר שהאספקה דרך הים השחור נעשתה פחות אמינה.
• חשיפה רחבה יותר של כלי שיט אזרחיים: הפגיעות באוניות מסחריות העלו חששות גם לגבי צוותים ומטענים שאינם קשורים לסחר בנפט.

המסקנה מדודה אך משמעותית: מערכה האוקראינית ב-2026 הפכה את יצוא הנפט הרוסי דרך הים למורכב ויקר יותר, והעבירה חלק גדול מהסיכון אל בעלי האוניות, הצוותים, המבטחים, הסוחרים, היבואנים ומפעילי הנמלים. חידוש הטעינה הוכיח שהנתיב עדיין פתוח; הפגיעה ב-Skiros הוכיחה שהשימוש בו נעשה מסוכן בהרבה.