שוק הדיור בסין ממשיך לדעוך: מחירי הדירות החדשות ירדו זה החודש ה־37 ברציפות

נתוני יולי מציירים תמונה של שוק דיור שנחלש פחות במונחים שנתיים, אך עדיין אינו מתייצב באמת. הירידה במחירי הבתים מלווה בהאצה של הירידות במכירות, בהשקעות ובהתחלות הבנייה — ובמקביל גם הצריכה הפרטית והפעילות התעשייתית מאבדות תנופה.

שוק הדיור: שיפור נקודתי, לא התאוששות רחבה

מחירי הדירות החדשות ב־70 הערים הגדולות והבינוניות שנכללות במדד ירדו ביולי ב־0.1% לעומת החודש הקודם, בהתאם לירידה שנרשמה ביוני. בחישוב שנתי, המחירים ירדו ב־3.2% — ירידה מתונה מעט יותר מהירידה של 3.3% שנרשמה ביוני, אך עדיין החודש ה־37 ברציפות שבו נרשמת ירידה שנתית.

בארבע ערי הדרג הראשון — בייג׳ינג, שנגחאי, גואנגג׳ואו ושנג׳ן — המחירים נותרו ללא שינוי בממוצע לעומת יוני. בכך הסתיימה מגמת שיפור שנמשכה ארבעה חודשים, במקום להתרחב. רק 17 מתוך 70 הערים שנבדקו רשמו עלייה חודשית במחירי הדירות החדשות, בעוד שבערי הדרג השני והשלישי נמשכה הירידה.

הנתונים מצביעים על חולשה עמוקה יותר מאשר ירידת מחירים בלבד. בתקופה ינואר–יולי ירדו מכירות הנכסים, השקעות הנדל״ן והתחלות הבנייה בקצב מהיר יותר מאשר במחצית הראשונה של השנה. המשמעות היא שגם רוכשי הדירות וגם חברות הבנייה עדיין פועלים בזהירות רבה.

המגמה הזו מנוגדת לשיפור המצומצם שנראה ביוני: באותו חודש עלו מחירי הדירות החדשות בערי הדרג הראשון ב־0.1%, ומחירי הדירות מיד שנייה עלו ב־0.3%. עם זאת, כבר אז נרשמה הידרדרות בפעילות הרחבה יותר בשוק הנדל״ן.

הכלכלה הרחבה: התאוששות בצורת K

החולשה בשוק הדיור מגיעה בתקופה שבה גם נתוני הפעילות הכלכלית מאותתים על אובדן תנופה. המכירות הקמעונאיות — מדד מרכזי להיקף הצריכה — עלו ביולי ב־0.6% בלבד לעומת השנה הקודמת, לאחר עלייה של 1% ביוני. התפוקה התעשייתית צמחה ב־4.5%, לעומת 5.3% ביוני, ואף פספסה את תחזית הקונצנזוס של 4.8%.

אנליסטים מייחסים חלק מהחולשה ביולי למזג אוויר קיצוני ולהשפעות עונתיות, וכן לדעיכת האפקט של מדיניות שנועדה לעודד צריכה. עם זאת, הבעיה המבנית המרכזית היא הביקוש המקומי החלש.

המונח ״התאוששות בצורת K״ מתאר פיצול בין פעילות הקשורה ליצוא ולייצור, שמגלה עמידות יחסית, לבין צריכה של משקי הבית, השקעות פרטיות ושוק הדיור — שנותרו חלשים. חוסר האיזון הזה משאיר את הצמיחה תלויה בביקוש חיצוני, במקום בהתאוששות פנימית שמזינה את עצמה.

מה יכולה הממשלה לעשות?

הצעדים שננקטו עד כה — ובהם הקלה במגבלות על רכישת דירות, מימון זול יותר והתחייבויות רשמיות לייצוב השוק — הצליחו ככל הנראה למתן חלק מירידות המחירים. אולם הם עדיין לא החזירו את אמון הרוכשים ולא עצרו את ההיחלשות בפעילות הליבה של שוק הדיור. לכן, הנתונים תומכים בהתייצבות מסוימת בשוליים, לא בהתאוששות רחבה.

האתגר עבור קובעי המדיניות הולך ומחריף. הצמיחה השנתית של התמ״ג האטה ברבעון השני ל־4.3%, לעומת 5% ברבעון הראשון, ואף הייתה נמוכה מהציפיות.

כעת מופעל לחץ להציג תמיכה משמעותית יותר בצד הביקוש — במיוחד צעדים שיחזקו את ביטחון משקי הבית ואת הצריכה, לצד טיפול בעודפי הדירות ובפרויקטים שלא הושלמו. במקביל, הממשלה צריכה להימנע מחזרה לתלות בבנייה למגורים הממומנת באמצעות חוב. הביקוש המקומי החלש גם מגדיל את חשיפת הכלכלה לסיכונים הקשורים לסחר החוץ.