הדיווחים על המגמה מייחסים אותה לשני כוחות מרכזיים: עלייה בביקוש מצד לקוחות ובהירות רגולטורית גדולה יותר. ככל שתשתיות המשמורת והשוק השתכללו, הבנקים קיבלו יותר דרכים להשתתף בלי לבנות בעצמם את כל שכבת הטכנולוגיה של הקריפטו.
לכן, אין לתאר את השינוי כהמרה פתאומית של המערכת הפיננסית המסורתית. נכון יותר לראות בו תהליך הדרגתי של נורמליזציה: שירותי נכסים דיגיטליים משתלבים בתוך מוסדות פיננסיים קיימים.
ההחלטות האחרונות הגיעו לאחר צעדים מוקדמים יותר של חברות כמו Swissquote, DBS ו-BBVA, שהשיקו שירותים הקשורים לקריפטו עוד לפני שהמוסדות הגלובליים הגדולים הגבירו את פעילותם. BNY Mellon פיתח יכולות למשמורת נכסים דיגיטליים, בעוד Morgan Stanley אפשר ללקוחות כשירים לקבל חשיפה לקרנות סל העוקבות אחר מחיר הביטקוין. גם Charles Schwab ו-Standard Chartered התקדמו לעבר פעילות רחבה יותר בתחום הנכסים הדיגיטליים.
החטיבה השווייצרית של BBVA מדגימה כיצד התהליך הזה מתרחש. בשנת 2021 היא השיקה מסחר ומשמורת בביטקוין, ובהמשך הרחיבה את השירות לנכסים דיגיטליים נוספים ושיתפה פעולה עם ספקיות תשתית מתמחות.
הדפוס הוא הדרגתי: מוסד פיננסי מתחיל במשמורת או במסחר, מוסיף ערוצי הפצה, ובהמשך בוחן מוצרים שעברו טוקניזציה או שותפויות חדשות. כל שלב מקל על השלב הבא, משום שהמוסד צובר ניסיון תפעולי, ידע רגולטורי ומידע על הביקוש מצד לקוחות.
עבור משקיעים רבים, אימוץ מוסדי יהפוך למשמעותי רק כשהוא יגיע למערכת היחסים עם יועץ ההשקעות. מאט הוגן, מנהל ההשקעות הראשי של Bitwise, טען שיועצים פיננסיים ומשרדי משפחות עשויים להיות בין המשקיעים המקצועיים הראשונים שיקצו הון בהיקפים גדולים. השינוי כבר ניכר במעורבות הגוברת של חברות לניהול הון בקרנות סל על ביטקוין.
הערוץ הזה משנה את אופן האימוץ. במקום לבקש מלקוחות לפתוח חשבון קריפטו, לנהל מפתחות פרטיים ולהחזיק בעצמם את המטבעות, יועץ עשוי לשלב הקצאה קטנה בתיק קיים באמצעות מוצר נסחר ומפוקח.
הוגן הצביע על הקצאות אפשריות בטווח של 2% עד 4%. מדובר בתחזית או בתרחיש לבניית תיק, ולא בזרימת הון מובטחת. החשיבות של המספר טמונה במודל ההפצה: גם הקצאות צנועות עשויות להיות קלות יותר לביצוע כאשר הפלטפורמות מאשרות את המוצרים שבהם היועצים כבר משתמשים.
הגישה המוסדית משנה גם את האופן שבו מפרשים חולשה בשוק. הוגן הצביע על תגובה מתונה יחסית של הביטקוין לכותרות שליליות, לצד המשך המעורבות של גופים מוסדיים, כמאפיינים שעשויים להתיישב עם אפשרות של תחתית בשוק. לפי ההסבר שלו, מחזיקים לטווח ארוך וקונים מבניים עשויים לספוג זעזועים שבעבר הובילו למכירות חדות יותר.
זו פרשנות שוק — לא אישור לכך שהתחתית אכן נקבעה. הביטקוין יכול להישאר תנודתי, והשתתפות מוסדית אינה מעלימה סיכוני נזילות, רגולציה או תמחור. המסקנה הזהירה יותר היא שמחירים חלשים לא בהכרח הפכו את החלטות התשתית וההפצה של חברות פיננסיות גדולות.
המערכת הפיננסית המסורתית אינה חייבת להפוך כל בנק לבורסת קריפטו מלאה. מודל סביר יותר מחלק את העבודה בין כמה גורמים.
הבנקים מביאים עמם קשרי לקוחות, מערכות ציות, מאזן ויכולת הפצה. הספקיות המתמחות מביאות טכנולוגיית משמורת, יכולות סליקה והתמחות תפעולית שמקורה בעולם הקריפטו. נתן מקולי תיאר את Anchorage Digital כפלטפורמת קריפטו מוסדית, שבמסגרתה פועל הבנק האמריקאי היחיד בתחום הקריפטו הכפוף לרגולציה פדרלית במסגרת רישיון של משרד מבקר המטבע האמריקאי (OCC). בעדותו בקונגרס מסרה החברה שהיא מספקת ללקוחות מוסדיים שירותי משמורת, סטייקינג וסליקה מפוקחים.
מודל השותפויות הזה מסביר כיצד האימוץ יכול להאיץ בלי שכל מוסד מסורתי יידרש להקים תשתית בלוקצ׳יין משלו. הבנקים יכולים להיכנס דרך מספר מצומצם של מוצרים מבוקרים, ולהסתמך על ספקיות מתמחות לצורך הפונקציות הטכנולוגיות המורכבות.
סופו של עידן «לונג ביטקוין, שורט בנקאים» אינו אומר שהמערכת הפיננסית המסורתית אימצה את כל עולם הקריפטו, או שמימון מבוזר (DeFi) עומד פשוט להיבלע בתוך הבנקים. המשמעות היא שהיחסים בין הצדדים הופכים מעשיים ומסחריים יותר.
המוסדות המסורתיים מביאים רגולציה, הון, הפצה וממשקי לקוחות מוכרים. חברות הקריפטו מביאות טכנולוגיה ייעודית וידע תפעולי. יחד הם יוצרים שוק שבו אפשר להחזיק, לסחור ולייצג נכסים דיגיטליים באמצעות מוצרים פיננסיים שהופכים מוכרים יותר.
לכן, האות החשוב ביותר מהאישורים שניתנו הקיץ אינו תחזית לתנועת המחיר הבאה של הביטקוין. הוא העובדה שגם שוק דובי לא הספיק כדי לגרום למוסדות המנהלים טריליוני דולרים לסגת. הקריפטו נשפט יותר ויותר כהזדמנות תשתיתית ומוצרית — כזו שהמערכת הפיננסית המסורתית יכולה לארוז, להסדיר ולהפיץ לצד השירותים הקיימים שלה.