עם זאת, חשוב להבהיר: הסמכת הבודק אינה אישור לכך שמערכת AI מסוימת בטוחה לחלוטין או נטולת סיכונים. סיכונים הקשורים להטמעה מסוימת, לחיבורים למערכות אחרות ולאיומים חדשים עלולים להישאר. הארגון שמפעיל את המערכת ימשיך להיות אחראי על הממשל, קבלת הסיכונים והפעלת אמצעי הגנה נוספים.
החברות שיוסמכו יוכלו לבצע בדיקות יריבות, המכונות Red Teaming. במסגרתן הן ינסו לתקוף את המערכת באופן מבוקר, למשל באמצעות prompt injection — החדרת הוראות זדוניות לקלט או למידע שהמערכת מעבדת — או באמצעות jailbreak, ניסיון לעקוף את מנגנוני ההגנה של המודל ולגרום לו להפיק התנהגות אסורה או מסוכנת.
הבדיקות עשויות לכלול:
המועמדות ייבחנו לא רק לפי יכולתן הטכנית, אלא גם לפי היכולת הארגונית והעסקית שלהן לספק את השירות לאורך זמן. הקריטריונים כוללים:
ה-Starter Kit for Testing LLM-Based Applications for Safety and Reliability היא ערכת הנחיות וולונטרית שנועדה לספק בסיס לבדיקת בטיחות ואמינות של יישומים המבוססים על מודלי שפה גדולים (LLMs). היא מתמקדת בחמישה תחומי סיכון:
לפי AI Verify Foundation, לא ייגבו דמי הגשת מועמדות או דמי הסמכה. ההחלטה נועדה לצמצם את חסמי הכניסה ולעודד את התפתחות שוק שירותי הבטחת האיכות והבטיחות של מערכות AI.
ההסמכה תהיה תקפה למשך 12 חודשים. לאחר מכן החברות יצטרכו לחדש אותה ולהוכיח שהן ממשיכות לעמוד בדרישות, בהתאם להתפתחות התקנים ולשינויים במפת האיומים.
החברות שדווח כי הביעו עניין מוקדם בתוכנית הן Advai, AIDX, Ernst & Young, Knovel Engineering, PwC, Resaro ו-Vulcan.
היעד המרכזי של AI TAP הוא ליצור שוק בדיקות חיצוני עקבי ואמין יותר: רף משותף לכשירות הבודקים, בדיקות מתועדות המבוססות על ראיות, והגדרה ברורה של היקף הבדיקה בהתאם לשימוש של הארגון ולרמת הסיכון שלו.
המקורות הזמינים אינם כוללים התייחסויות מפורטות של נציגי התעשייה לגבי שיפור ההתאמה האישית של הבדיקות, הממשל או האמון בבטיחות AI. עם זאת, מבנה התוכנית עצמו נועד לתמוך בתוצאות כאלה: הוא אמור לעזור לרוכשי השירות לזהות בודקים כשירים, להבהיר מראש מה בדיוק נבדק, ולספק לארגונים שכבת ביטחון נוספת באמצעות הערכה עצמאית.