משבר טילי הפטריוט של אוקראינה נמשך: משלוחים חודשיים, אך לא בכמות הדרושה

המחסור של אוקראינה בטילי יירוט למערכות פטריוט עדיין לא נפתר. קייב הצליחה להגיע להבנות עם ארצות הברית על משלוחים חודשיים, אך הנשיא וולודימיר זלנסקי אומר שהכמויות אינן מספיקות. במקביל, היקף האספקה של טילי הגנה אווירית מצד בעלות הברית ב-2026 ירד בחדות לעומת השנה הקודמת.

השאלה הדחופה אינה רק אם אוקראינה תוכל לייצר בעתיד טילי פטריוט בעצמה. השאלה היא אם מספיק טילי יירוט יגיעו אליה לפני מערכה רוסית ממושכת נוספת ולפני עונת החורף.

המצב הנוכחי: יש משלוחים, אבל הפער עדיין גדול

ב-13 באוגוסט אמר זלנסקי כי אוקראינה מקבלת מארצות הברית רק כ-1% מטילי הפטריוט הדרושים לה. הוא קרא לוושינגטון למכור לקייב 5% מהמלאי האמריקאי, שלדבריו יספיקו כדי לסייע למדינה לעבור את החורף.

הבקשה הועלתה לאחר שאוקראינה דיווחה על ירידה משמעותית באספקת אמצעי ההגנה האווירית. לפי דיווח שהתבסס על דברי זלנסקי, ב-2026 קיבלה אוקראינה רק כשליש ממספר טילי ההגנה האווירית שקיבלה ב-2025 — אף שהתקיפות הרוסיות התגברו.

במקביל, ארצות הברית ואוקראינה הסכימו על משלוחים חודשיים של טילי פטריוט. קייב לא פרסמה את הכמות המדויקת, והבהירה שהמשלוחים לא יענו על מלוא צרכיה.

לכן מדובר בהסדר חלקי, לא בפתרון למחסור. אוקראינה מקבלת טילים, אך לפי הצהרותיה, קצב השימוש בהם והיקף התקיפות הרוסיות גבוהים מקצב ההת replenishment — חידוש המלאי.

כיצד השתנתה עמדתו של טראמפ

עמדתו הפומבית של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עברה שלושה שלבים במהלך חודש יולי.

8 ביולי: הבטחה לרישיון ייצור

בפסגת נאט״ו באנקרה אמר טראמפ לזלנסקי כי ארצות הברית תעניק לאוקראינה רישיון לייצר טילי יירוט של מערכת פטריוט. לפי דיווח רויטרס, טראמפ הציג את ההסדר כדרך שתאפשר לאוקראינה לייצר בעצמה יותר מטילי ההגנה.

בהמשך תיאר זלנסקי את סוגיית הרישיון כהסכמה פוליטית, ואמר כי במקביל צפויים להגיע גם טילי יירוט מדגם PAC-3.

28 ביולי: לפי דיווחים, בקשה דחופה נדחתה

בפגישה בחדר הסגלגל ב-28 ביולי דחה טראמפ, לפי דיווחים, את בקשתו של זלנסקי למאות טילי יירוט נוספים של פטריוט. באחד הדיווחים הוערכה הבקשה בכ-300 טילים.

לפי מקורות שהיו מעורים בשיחות, טראמפ נימק את עמדתו במלאים האמריקאיים המצומצמים ובצורך לשמור טילים להגנת מתקנים אמריקאיים ובעלות ברית במזרח התיכון, על רקע העימות עם איראן. הדיווחים התבססו על אנשים המכירים את הדיונים, ולא על תמליל רשמי שפורסם.

31 ביולי: ההבטחה לרישיון נסוגה לאחור

שלושה שבועות לאחר ההודעה באנקרה אמר טראמפ כי ארצות הברית לא הסכימה לאפשר לאוקראינה לייצר את הטילים, וכי הנושא עדיין נמצא בדיונים. הוא גם אמר שמדובר בטכנולוגיה שקשה להעביר.

כך נותרה הצעת הרישיון כהכרזה פוליטית שטרם הפכה להסכם סופי. ההבדל משמעותי: הצהרה פומבית על מתן אישור אינה שקולה להסכם ייצור טכני, משפטי ותעשייתי שהושלם.

אילו חלופות נבחנות בוושינגטון ובנאט״ו

למרות הספקות שהביע טראמפ, השיחות נמשכות. לפי רויטרס, ארצות הברית עדיין בוחנת דרכים לסייע בייצור ובאספקה של טילי פטריוט לאוקראינה, כאשר כמה אפשרויות נמצאות על הפרק.

ייצור רכיבים באוקראינה והרכבה בגרמניה

אחת האפשרויות היא שאוקראינה תייצר חלק מהרכיבים, וההרכבה הסופית תתבצע בגרמניה. פתרון כזה עשוי לצמצם את הצורך להקים במדינה שנמצאת תחת מתקפה מערכת ייצור מלאה, אך הוא עדיין דורש אישור אמריקאי, תיאום תעשייתי ומערכי בקרת איכות.

גרסה זולה יותר של טיל היירוט

המשא ומתן כולל גם אפשרות להשתמש בגרסה זולה יותר של PAC-3, במקום מיירט PAC-3 MSE המתקדם יותר. גרסה זולה עשויה לאפשר להאריך את חיי המלאים הקיימים, אך המקורות אינם קובעים אם היא אושרה לשימוש אוקראיני או מתי תוכל להגיע למדינה.

לחץ על בעלות ברית באירופה

ארצות הברית ונאט״ו פועלות להשגת טילי יירוט נוספים ממדינות אירופה, ובהן יוון, ספרד ופולין. שליח נאט״ו מתיו ויטאקר מעורב אף הוא במאמץ לאתר טילים זמינים.

האפשרויות האלה עשויות לתת מענה ישיר יותר למחסור המיידי מאשר ייצור מקומי, אך הן תלויות בנכונותן וביכולתן של בעלות הברית לשחרר טילים מהמלאים המוגבלים שלהן.

מדוע ייצור ברישיון לא יפתור את המחסור המיידי

גם אם וושינגטון תאשר את הייצור, טילי פטריוט חדשים לא יגיעו במהירות. לפי רויטרס, אוקראינה לא צפויה לקבל טילים חדשים שיוצרו במסגרת התוכניות שנדונו לפחות במשך שנה, ואולי אף יותר.

שליחת הייצור לאוקראינה עצמה עשויה להימשך בין 12 חודשים לחמש שנים, לפי שליחת אוקראינה בוושינגטון.

העיכוב אינו נובע רק מהקמת מפעל. תוכנית ייצור כזו מחייבת ספקים מאושרים, כוח אדם מיומן, מתקנים מאובטחים, בדיקות, הסמכה ותהליך להעברת טכנולוגיה אמריקאית רגישה. לכן מדובר בפתרון להגדלת יכולת הייצור בטווח הארוך — לא בתחליף לטילים שכבר נמצאים במלאי של בעלות הברית.

הצעת ה-Starlink: ניסיון לעקוף את המחסור

על רקע הקושי להשיג טילי פטריוט, ביקש זלנסקי לבחון דרך אחרת לצמצום הלחץ הרוסי. הוא ביקש מטראמפ לסייע לאוקראינה לקבל מאילון מאסק אישור להשתמש ב-Starlink להכוונת תקיפות נגד אתרי שיגור של טילים רוסיים בעומק רוסיה.

מאסק טרם נענה לבקשה. לפי דיווחים, הוא חושש שהפעלת המערכת לצורך תקיפות כאלה תסלים את המלחמה; בדיווחים אחרים נאמר כי הוא סבור שעל אוקראינה לפעול להשגת הסכם שלום.

כאשר זלנסקי ביקש מטראמפ להשפיע על מאסק, הנשיא האמריקאי, לפי הדיווחים, לא התחייב לנקוט פעולה.

הצעה זו לא הייתה אמורה להחליף את ההגנה האווירית של פטריוט. היא נועדה לתקוף את תשתית השיגור לפני שיגור הטילים, במקום ליירט אותם לאחר שכבר שוגרו. היעדר אישור להצעה מותיר את קייב מול אותה בעיה בסיסית: מלאי מוגבל של טילי הגנה, וללא חלופה מיידית שמבצעת את אותה משימה.

מה המחלוקת אומרת על אוקראינה

בלב המחלוקת עומד הפער בין הגנה מיידית לבין עצמאות ארוכת טווח. אוקראינה זקוקה לטילי יירוט עכשיו, אך הסדרי הייצור המוצעים יתחילו לספק טילים רק בעוד שנה לפחות, ועלולים להגיע לקצב משמעותי רק זמן רב לאחר מכן.

עבור וושינגטון, הדיון מושפע מהתחרות על אותם טילים ומהחשש מפגיעה במלאים האמריקאיים. עבור קייב, הנתונים הפומביים מצביעים על פער הולך וגדל בין מספר המיירטים שהיא זקוקה להם לבין מספר הטילים שהיא צפויה לקבל.

התיאור המדויק ביותר של המצב הוא אפוא "תמיכה מוגבלת שנמצאת במשא ומתן" — ולא עסקת פטריוט שהושלמה. משלוחים חודשיים והעברות אפשריות מבעלות ברית אירופיות עשויים לספק הקלה מסוימת, בעוד שהייצור ברישיון נותר אפשרות ארוכת טווח שפרטיה הפוליטיים והטכניים עדיין אינם סגורים.