מדוע התנועה במצר הורמוז כמעט נעצרה — ומה קורה למחירי הנפט?

חשוב לסייג את הנתון: "אפס מעברים שנרשמו" אינו אומר בוודאות שאף ספינה לא חצתה את המצר. ספינות יכולות לכבות משדרים או להיעלם ממערכות המעקב. עם זאת, הנתון כן מלמד שהתנועה המסחרית הגלויה ירדה לרמה נמוכה במיוחד. דיווחים קודמים תיעדו כלי שיט שעצרו או ביצעו פניית פרסה לאחר תקיפות והחזרת המצור האמריקאי.

כיצד הגיב שוק הנפט?

התקיפות והחשש לפגיעה באספקה סייעו לדחוף את מחירי הנפט כלפי מעלה. ב-9 באוגוסט עלה מחיר חבית ברנט בכ-5% וננעל על 87.72 דולר, בעוד שמחיר חבית WTI — הנפט האמריקאי — עלה בכ-5.1% ל-82.13 דולר.

בהמשך המחירים כמעט שלא השתנו. אחת האפשרויות היא שהסוחרים כבר גילמו במחירים חלק גדול מהסיכון המיידי, או שהעריכו שחלק מהזרימות והעתודות עדיין ימשיכו להגיע לשוק. אבל רגיעה זמנית אינה מבטלת את הסיכון לעלייה חדה נוספת אם הסגירה תימשך או אם התקיפות יתרחבו.

מדוע המצר חשוב כל כך?

לפני ההסלמה עברו דרך מצר הורמוז בערך חמישית מהסחר הימי העולמי בנפט גולמי ובגז טבעי נוזלי. לכן הפרעה ממושכת אינה רק בעיה אזורית: היא עלולה לצמצם את היצוא ממדינות המפרץ, להעלות את מחירי ההובלה והביטוח ולהתגלגל לעלויות גבוהות יותר של דלק, חשמל, תחבורה, מזון ומוצרים תעשייתיים ברחבי העולם.

ככל שהשיבוש ארוך יותר, כך גדל גם הקושי. עצירה קצרה יכולה להיספג באמצעות מלאים, שינויי מסלול ואספקה חלופית. מצור ממושך עלול להפוך לזעזוע רחב יותר של אינפלציה והאטה כלכלית.

האם יש פתרון בטווח הקרוב?

נכון לעכשיו, לא נראה שיש הסדרה מהירה באופק. לפי הדיווחים, איראן קושרת את חידוש השיט לוויתורים אמריקאיים, בעוד וושינגטון אומרת שהיא יכולה להמשיך את המצור ללא הגבלת זמן.

המשמעות עבור השווקים אינה רק השאלה אם המצר פתוח או סגור, אלא בעיקר כמה זמן תימשך אי-הוודאות. גם אם כמה ספינות ימשיכו לעבור, עלויות הביטוח, הסיכון הביטחוני והחשש מפגיעה באספקה עשויים להישאר גבוהים. הנשיא דונלד טראמפ אף קרא לאמריקאים להשלים עם מחירי דלק גבוהים מעט יותר — המחשה למחיר הפוליטי והכלכלי של המשבר. במדינות התלויות ביבוא אנרגיה, הסיכון עלול להיות משמעותי אף יותר.