הצעת החוק האיראנית נגד «חדירה»: ריאיון לכלי תקשורת זר עלול להפוך לעבירה פלילית

לפי נוסח הטיוטה שדווח, ההגבלות עשויות לחול גם על קשרים עם:

• כלי תקשורת זרים;
• שגרירויות;
• אוניברסיטאות ומכוני מחקר בחו״ל;
• ארגונים ומוסדות זרים; וכן
• גופים הפועלים בתחומים כלכליים, תרבותיים או אזרחיים.

סעיפים נוספים שעליהם דווח עשויים להגביל שליחת מידע, תמונות או סרטונים לחו״ל; קבלת מלגות מממשלות או מאוניברסיטאות זרות שלא אושרו; וכן שיתוף פעולה מדעי עם אוניברסיטאות, מכונים או ארגונים זרים ללא אישור משרד המודיעין האיראני.

מכיוון שהנוסח המלא לא פורסם, יש להתייחס לפרטים האלה כאל סעיפים שדווחו בנוגע לטיוטה — ולא כתיאור סופי של חוק שכבר נחקק.

אילו עונשים דווחו?

במקרים מסוימים הקשורים לפעילות תקשורתית, בהם ראיונות לכלי תקשורת עוינים ושליחת תמונות או סרטונים, דווח על עונשי מאסר הנעים בין שישה חודשים לשנתיים. טווח ענישה זהה דווח גם לגבי שיתוף פעולה מדעי עם מוסדות זרים ללא האישור הנדרש.

השלכות נוספות שעליהן דווח כוללות הגבלות מקצועיות, קנסות וסנקציות הנוגעות לנכסים. עם זאת, היקפן ואופן הפעלתן יהיו תלויים בנוסח הסופי של החוק.

בחלק מהדיווחים נאמר כי בתי הדין המהפכניים יוכלו לדון במקרים חמורים לפי ההצעה ולהטיל עונשים של עד 30 שנות מאסר. המקורות הזמינים אינם מבהירים איזו עבירה מסוימת תוביל לעונש המרבי הזה, ולכן אין לראות בו עונש אוטומטי על ריאיון או על קשר אקדמי שגרתי.

כיצד תשפיע ההצעה על קשרים עם כלי תקשורת זרים?

ההצעה יוצרת, לפי הדיווחים, רמות שונות של סיכון בהתאם לכלי התקשורת או לארגון הזרים המעורבים. קשר עם כלי תקשורת שהוגדרו עוינים ייאסר לכאורה, בעוד שראיונות לכלי תקשורת זרים אחרים עשויים לדרוש דיווח למשרד המודיעין — או את אישורו.

מסגרת כזו עלולה לחשוף עיתונאים, חוקרים, פרשנים, מומחים ומקורות אחרים לאחריות פלילית על פעולות שהן בדרך כלל חלק מסיקור בינלאומי או מדיון ציבורי. היא גם עשויה לעודד צנזורה עצמית, משום שהרשויות האיראניות הן שיקבעו אילו כלי תקשורת נחשבים «עוינים» ומה ייחשב להשפעה זרה. מדובר בהשפעה אפשרית של ההגבלות המדווחות, ולא בתוצאה שכבר אושרה.

השפעה אפשרית על האקדמיה ועל שיתוף פעולה כלכלי

הצעת החוק אינה מתמקדת רק בעיתונות. לפי הדיווחים, מלגות מחקר, הזמנות לכנסים, שותפויות אקדמיות ושיתופי פעולה מדעיים עם מוסדות בחו״ל עשויים להיות מותנים באישור ממשלתי או בעבודה עם מוסדות שהוגדרו מורשים.

בדיווחים מתוארות גם הגבלות על פעילות כלכלית ועל קשרים עם גופים זרים ללא היתר. אם ההצעה תאושר בנוסח זה, היא עלולה להפוך שיתופי פעולה בינלאומיים שגרתיים למורכבים ובלתי ודאיים יותר מבחינה משפטית עבור אוניברסיטאות, עסקים, קבוצות תרבות וארגוני חברה אזרחית.

המאבק בהשפעה זרה ומדיניות הממשלה

הצעת החוק מוצגת ככלי למניעת חדירה של שירותי מודיעין, ממשלות ומוסדות זרים. משמעותה עשויה להיות רחבה יותר מאיסור על ריגול: לפי הטיוטה שדווחה, הרשויות יוכלו לבחון קשרים, העברת מידע והצעות מדיניות שלטענתן הושפעו מגורמים זרים.

בחלק מהדיווחים הוזכרו עונשים אפשריים על הצעות או פעילויות שלכאורה עוצבו בהשפעת שירותי מודיעין זרים, ובהם עונשי מאסר של עד 30 שנה. עם זאת, אין במידע הזמין די פרטים כדי לקבוע כיצד יפורשו סעיפים אלה או כיצד יופעלו בפועל.

תפקידם של בתי הדין המהפכניים ושל מועצת שומרי החוקה

בתי הדין המהפכניים: לפי הדיווחים, בתי דין אלה עשויים לדון בחלק מההאשמות החמורות במסגרת המוצעת. הם נקשרים גם לאפשרות של עונשים עד 30 שנות מאסר, אך לא ברור אילו עבירות בדיוק ייכללו ברף הענישה הזה.

מועצת שומרי החוקה: אישור בפרלמנט אינו מספיק כדי להפוך את ההצעה לחוק. המועצה צריכה לבדוק את התאמתה לחוקת איראן ולחוקי האסלאם, והיא יכולה לאשר את הנוסח או להחזירו לתיקונים. לכן היקף ההגבלות והעונשים עדיין עשוי להשתנות.

כיצד היא משתלבת בגל החקיקה והאכיפה באיראן?

ההצעה מגיעה לאחר חקיקה נפרדת משנת 2025, שנועדה להחמיר את הענישה על ריגול לכאורה ועל שיתוף פעולה עם ארצות הברית, ישראל וגופים אחרים שהוגדרו עוינים. לפי דיווחים על אותה חקיקה, צורות מסוימות של שיתוף פעולה לכאורה עלולות להוביל לעונשים חמורים, כולל עונש מוות.

ביחד, הצעדים משקפים מעבר מהתמקדות בעבירות ריגול מוגדרות בלבד להסדרה רחבה יותר של העברת מידע, ראיונות עם כלי תקשורת זרים, קשרים אקדמיים, מלגות ושיתוף פעולה עם ארגונים בחו״ל. עם זאת, חוק נגד חדירה עדיין נמצא בשלב ההצעה, והשפעתו המשפטית הסופית תיקבע לפי הנוסח שיאשרו הפרלמנט ומועצת שומרי החוקה.