OpenAI ישלם 3.2 מיליון דולר: קנס חסר תקדים על אפליה בגיוס עובדים

• גייסו והעסיקו עובדים זרים בעלי ויזה זמנית (כגון H-1B) למשרות קבועות מבלי לפרסם תחילה את ההזדמנויות בפני עובדים אמריקאים .
• הגישו בקשות לאישור עבודה קבוע (PERM) עבור מחזיקי ויזה זמנית מבלי לבצע גיוס בתום לב בשוק העבודה האמריקאי .
• הטילו שיטות גיוס מגבילות באופן בלתי חוקי שהדירו למעשה אזרחים אמריקאים ותושבי קבע מהליך הגשת המועמדות .

משרד המשפטים מצא באופן ספציפי כי OpenAI ו-Statsig "גייסו והעסיקו עובדים זרים למשרות מסוימות מבלי לפרסם את ההזדמנויות לעובדים אמריקאים באופן התואם נהלי גיוס תקניים" . ההסדר מכסה פחות מ-10 משרות במסגרת תהליך PERM .

שיטות גיוס ספציפיות שנחשדו

החוקרים מצאו כי OpenAI ו-Statsig נקטו בצעדים חריגים כדי להרתיע מועמדים אמריקאים, ובהם:

• אי פרסום משרות באתר החיצוני של החברה .
• דרישה להגשת מועמדות בדואר במקום קבלת הגשות אלקטרוניות .
• פרסום משרות בשעות לילה מאוחרות, כדי להקשות על עובדים אמריקאים למצוא אותן .

קנס כספי

החברות לא הודו באשמה כחלק מההסדר .

הסכם פיקוח לשלוש שנים

במסגרת ההסדר, OpenAI ו-Statsig הסכימו ל-:

• להיכנע לפיקוח של משרד המשפטים למשך שלוש שנים על נהלי הגיוס שלהן.
• לספק הדרכה לצוותי הגיוס על דרישות חוק ה-INA לאיסור אפליה.
• לתקן את מדיניות הגיוס שלהן כדי להבטיח שעובדים אמריקאים יקבלו הודעה הולמת על משרות קבועות, לרבות פרסום משרות באתר הציבורי שלהן וקבלת מועמדות אלקטרונית .
• לשמור ולהגיש תיעוד של מאמצי הגיוס שלהן במסגרת PERM לביקורת של משרד המשפטים.
• לעמוד בדרישות דיווח וביקורת לאורך תקופת הפיקוח.

עוזרת התובעת הכללית הרמיט ק. דהילון הצהירה: "זו אפליה לא חוקית להפלות עובדים אמריקאים על ידי העדפת מחזיקי ויזה זמנית למשרות" . הפיקוח נועד להבטיח שהחברות לא יחזרו על דפוס ההסתמכות על תהליך ה-PERM כדי להעדיף מחזיקי ויזה זמנית על פני עובדים אמריקאים .

רקע אכיפה רחב יותר: תיקי INA נגד ענקיות טכנולוגיה

תיק זה מתיישב עם דפוס עקבי של אכיפה נגד חברות טכנולוגיה גדולות. הקנסות הגדולים ביותר ניתנו תחת ממשל ביידן, אך האכיפה נמשכה לאורך ממשלים שונים.

Facebook (Meta) — 2021

משרד המשפטים ומחלקת העבודה הגיעו להסדר שיא של 14.25 מיליון דולר (קנס אזרחי של 4.75 מיליון דולר + 9.5 מיליון דולר לעובדים שנפגעו) בטענה כי Facebook יצרה במכוון תהליך גיוס נפרד ושאינו ציבורי למחזיקי ויזה זמנית וסירבה לשקול עובדים אמריקאים ליותר מ-2,600 משרות . זהו עדיין הסדר קנס ההפליה בגיוס הגדול ביותר שהושג אי פעם על ידי משרד המשפטים .

Microsoft — 2021

משרד המשפטים הגיע להסדר עם Microsoft בטענה כי החברה הפלתה נגד אזרחים לא-אמריקאים בשלב מוקדם של תהליך הגיוס על ידי דרישה למסמכי הגירה ספציפיים ומיותרים .

ממשל טראמפ (2017–2021)

המדור לעולים וזכויות עובדים במשרד המשפטים ניהל מספר תיקים קטנים יותר נגד חברות טכנולוגיה וספקי שירותי IT בתקופה זו, אך ההסדרים הגדולים נגד ענקיות הטכנולוגיה הואצו במידה ניכרת בשנת 2021 ואילך . עם זאת, יש לציין כי התביעה המקורית נגד Facebook הוגשה בדצמבר 2020, במהלך ממשל טראמפ הראשון .

אפליית AI בגיוס — 2026

בפברואר 2026, משרד המשפטים השיג הסדר עם Elegant Enterprise-Wide Solutions Inc. בטענה כי החברה פרסמה מודעות דרושים שנוצרו על ידי כלי AI שכללו הגבלות על סטטוס אזרחות שאינן מורשות בחוק . הסדר זה היה השמיני במסגרת יוזמת ה-AI של המדור .

משמעות ההסדר מול OpenAI

ההסדר מול OpenAI/Statsig (2026) הוא פעולת האכיפה המשמעותית הראשונה נגד חברת AI מובילה בתחום אפליית גיוס והיא מתרחשת תחת ממשל טראמפ השני. אף שהוא נמוך יותר מבחינת הסכום הכספי בהשוואה להסדר מול Facebook, הוא קובע תקדים לכך שהגנות איסור האפליה במסגרת חוק ה-INA חלות על שיטות הגיוס של תעשיית ה-AI במסגרת תהליך PERM . התיק גם מאותת כי האכיפה על שיטות הגיוס של חברות טכנולוגיה תימשך, ללא קשר לזהות הממשלה המכהנת.