OpenAI חושפת אסטרטגיית הגנה: "אפל היא זו שכשלה באבטחת הסודות שלה"

באופן ספציפי, OpenAI טוענת שאפל אפשרה לעובדים להשתמש בחשבונות iCloud פרטיים לצרכי עבודה, דבר שערבב נתונים ארגוניים ואישיים והפך את אכיפת בקרות הגישה לכמעט בלתי אפשרית . החברה גם לא ביטלה כראוי הרשאות גישה למערכות לאחר שעובדים עזבו, והותירה לעובדים לשעבר "גישה סמויה" למערכות אפל שהם אפילו לא היו מודעים אליה .

אולי החמור מכל, OpenAI הגישה ראיות לכך שמנהל באפל נשאר מחובר לחשבון iCloud האישי של עובד לשעבר לאחר שזה עזב את החברה, השתמש בו כדי להעביר קבצים, ולאחר מכן ביקש מאותו עובד לשעבר סיוע טכני בפרויקטים של אפל .

במסמך של OpenAI נכתב: "אפל לא יכולה להפוך את ההשלכות הצפויות של המערכות והמדיניות שלה עצמה לראיות לגניבה על ידי עובדים לשעבר שלא היו מודעים לגישה הסמויה שלהם" . טיעון זה תוקף ישירות מרכיב מרכזי בחוק הסודות המסחריים: הבעלים חייב לנקוט באמצעים סבירים כדי לשמור על סודיות המידע.

2. אפל לא פירטה אילו סודות מסחריים נגנבו לכאורה

OpenAI טוענת שתביעת אפל אינה עומדת בדרישות החוק, משום שהיא לא מצליחה לזהות סודות מסחריים ספציפיים במידת הפירוט הנדרשת . לפי OpenAI, תביעת אפל מתייחסת רק ל"קטגוריות גנריות של תהליך פיתוח המוצר – כגון ייצור רכיבים, בדיקות מוצר, קשרי ספקים וערוצי הפצה" .

עמימות זו, טוענת OpenAI, מונעת ממנה להגיב כראוי להאשמות, ועלולה להביא לדחיית התיק כבר בשלב הדיון המקדמי . במונחים משפטיים, מדובר בבקשה לדחייה מחוסר עילה: אם אפל לא יכולה לומר בדיוק מה נגנב, OpenAI לא יכולה להגן על עצמה, ואין לאפשר לתיק להתקדם לשלב גילוי המסמכים .

3. התביעה היא תירוץ להאטת מתחרה

הבקשה של OpenAI מאשימה במפורש את אפל בהגשת "תביעה חסרת בסיס ומופרכת" כדי לפצות על כישלונותיה שלה . במסמך מצוין שגרסאות של המילה "כישלון" (fail) מופיעות כמעט 50 פעמים ב-31 העמודים, ומציגות את אפל כמנסה להתגבר באמצעות ליטיגציה על קשיים אסטרטגיים, במקום לטפל בקושי שלה לשמר מהנדסים מובילים ובפיגור שלה בשילוב AI .

הטיעון חד: "אסור לאפשר לאפל להשתמש בתביעה חסרת בסיס ומופרכת כדי לפצות על חסרונותיה בשוק הכישרונות ושמירת עובדים, ועל כישלונותיה בשילוב AI במוצריה" . תביעת אפל עצמה טוענת שיותר מ-400 עובדי אפל לשעבר הצטרפו ל-OpenAI, מה שמדגיש את זווית תחרות הכישרונות .

4. הפרכות עובדתיות: האימייל הלא נכון, עובד לשעבר מועיל, וגישת המנהל

מעבר לטיעונים המשפטיים, הבקשה והפוסט בבלוג של OpenAI כוללים אתגרים עובדתיים ספציפיים לנרטיב של אפל:

אפל פנתה לאדם הלא נכון. אפל טענה שיצרה קשר עם OpenAI בפברואר 2026 אך לא קיבלה תשובה. OpenAI אומרת שעורכי הדין של אפל שלחו אימייל לאדם הלא נכון לאחר שבלבלו בין שני שמות משפחה אסייתיים, וכי אפל מודה כעת בטעות זו .

אפל מעולם לא העלתה פירוט זה לפני התביעה. OpenAI אומרת שאפל אמרה ל-OpenAI שהיא "פותרת את הבעיות" ואז לא שמעה דבר במשך חמישה חודשים עד להגשת התביעה .

העובד לשעבר סייע לעמיתים לשעבר, לא גנב. OpenAI פרסמה תמלילי iMessage המראים שמהנדס אפל לשעבר, צ'אנג ליו, התבקש על ידי המנהל שלו באפל לעזור לאתר קבצים ולהמשיך לסייע בפרויקטים של אפל לאחר היום האחרון שלו, וכי המנהל נשאר מחובר לחשבון iCloud של ליו בידיעתו .

התנהלותו של טאנג טאן הייתה תקינה. OpenAI אומרת שמנהל החומרה הראשי שלה, טאנג יו טאן, שבילה 24 שנים באפל, תמיד הבהיר לצוות ש"אנחנו לא רוצים, ואסור לנו להשתמש, במידע חסוי מחברות אחרות" .

ה'באג' לא היה באג. אפל טענה ש"באג נדיר" איפשר לעובד לשעבר לשמור על גישה. OpenAI אומרת שזהו פשוט כשל של אפל בניהול גישה למערכות כשאנשים עוזבים, בעיה חוזרת .

מה צפוי בהמשך

התיק נמצא בשלב מוקדם. אפל ביקשה צו מניעה ראשוני למנוע מ-OpenAI להשתמש בסודות המסחריים לכאורה בזמן שהליטיגציה נמשכת, כאשר דיון נקבע ל-1 באוקטובר 2026 . OpenAI דוחפת לדחיית התיק עוד לפני שלב גילוי המסמכים, בטענה שאין לאפשר לתיק להתקדם כלל .

התוצאה עלולה להיות בעלת השלכות משמעותיות על חוק הסודות המסחריים בתעשיית הטכנולוגיה, במיוחד בכל הנוגע לשאלה מה נחשב ל"אמצעי אבטחה סבירים" כאשר עובדים משתמשים בשגרה בחשבונות פרטיים לעבודה ובקרות גישה מנוהלות באופן רופף.