ליבת השינוי היא סעיף פסלות אוטומטית. הרשות המשדרת הזוכה תיפסל אוטומטית מאירוח התחרות בשנה שלאחר מכן, אם מדינתה מצויה ב"עימות מזוין" או "מצב גאופוליטי רגיש", או אם כל מצב אחר "פוגע באופן מהותי בביטחון, בשלות או ביציבות של מדינתה או האזור המיידי שלה" . ה-EBU שומר לעצמו גם את הזכות לשלול את זכויות האירוח אם התנאים יחמירו לאחר ההכרזה על הזכייה .
אם המדינה הזוכה לא תוכל לארח, ה-EBU יפנה למדינה שסיימה במקום השני או לרשות משדרת משתתפת אחרת כדי לארגן את האירוע. אם לא יימצא מארח מבין המדינות שהגיעו לגמר בשנה הקודמת, ה-EBU רשאי לפתוח את ההצעה לכל רשות משדרת חברה .
חשוב להדגיש: הכלל חל רק על זכויות האירוח. מדינות הנמצאות בעימות מזוין עדיין רשאיות להשתתף בתחרות – הן פשוט לא יוכלו לארח אם יזכו .
המערכה הצבאית המתמשכת של ישראל בעזה, שזכתה לגינוי בינלאומי נרחב, משמעה שעל פי הכללים החדשים, ישראל לא תהיה זכאית לארח את האירוויזיון אם תזכה . רשות השידור השוודית SVT הצהירה במפורש כי "לא ישראל ולא אוקראינה יוכלו לארח במצב הנוכחי" .
ה-EBU לא ציין במפורש אף מדינה בשמה, אך כלי תקשורת מרכזיים רבים – בהם הניו יורק טיימס, BBC, דויטשה וולה, אל-ג'זירה וטייים – דיווחו כי שינוי התקנות נתפס כתגובה ישירה למחלוקת סביב השתתפותה המתמשכת של ישראל בתחרות .
שינוי התקנות אינו משפיע על זכותה של ישראל להשתתף בתחרויות עתידיות. החלטה זו נותרה בידי הגופים המנהלים של ה-EBU.
במאי 2026 החרימו חמש מדינות – אירלנד, ספרד, הולנד, סלובניה ואיסלנד – את אירוויזיון 2026 במחאה על השתתפות ישראל, וסירבו לשדר או להשתתף . ספרד פרשה מהתחרות לראשונה בתולדותיה .
שינוי תקנות הזכאות לאירוח אושר בעקבות "משוב מהרשויות המשדרות המשתתפות" לאחר החרם, מה שהופך אותו לתגובה מוסדית ישירה למשבר הפוליטי שהחרם חשף .
ה-EBU אישר גם מספר שינויים אחרים. גיל המינימום למתמודדים יעלה מ-16 ל-18, החל מאירוויזיון 2027, במטרה להגן טוב יותר על אמנים צעירים מפני הלחצים הכרוכים בהשתתפות בתחרות .
ה-EBU קבע גם נוהל ברור לבחירת מארח חלופי מבין הרשויות המשדרות המשתתפות, במקרה שבו המדינה הזוכה לא תוכל לארח בשל סעיף הביטחון .
שינויי תקנות נוספים כוללים דרישות מחמירות יותר לביצוע חי בשירה, ושינויים פוטנציאליים בתהליך ההצבעה, אם כי אלה זכו לסיקור פחות בולט בהודעות המרכזיות .
ה-EBU לא הגדיר בפומבי מהו הסף המדויק להגדרת "עימות מזוין" או "מצב גאופוליטי רגיש". הסמכות להכרעה נתונה לקבוצת הייחוס על בסיס כל מקרה לגופו, דבר שמותיר מקום למחלוקות עתידיות לגבי אופן יישום הכללים – כולל האפשרות שהם ייושמו באופן לא אחיד .
ליבת השינוי היא סעיף פסלות אוטומטית. הרשות המשדרת הזוכה תיפסל אוטומטית מאירוח התחרות בשנה שלאחר מכן, אם מדינתה מצויה ב"עימות מזוין" או "מצב גאופוליטי רגיש", או אם כל מצב אחר "פוגע באופן מהותי בביטחון, בשלות או ביציבות של מדינתה או האזור המיידי שלה" . ה-EBU שומר לעצמו גם את הזכות לשלול את זכויות האירוח אם התנאים יחמירו לאחר ההכרזה על הזכייה .
אם המדינה הזוכה לא תוכל לארח, ה-EBU יפנה למדינה שסיימה במקום השני או לרשות משדרת משתתפת אחרת כדי לארגן את האירוע. אם לא יימצא מארח מבין המדינות שהגיעו לגמר בשנה הקודמת, ה-EBU רשאי לפתוח את ההצעה לכל רשות משדרת חברה .
חשוב להדגיש: הכלל חל רק על זכויות האירוח. מדינות הנמצאות בעימות מזוין עדיין רשאיות להשתתף בתחרות – הן פשוט לא יוכלו לארח אם יזכו .
המערכה הצבאית המתמשכת של ישראל בעזה, שזכתה לגינוי בינלאומי נרחב, משמעה שעל פי הכללים החדשים, ישראל לא תהיה זכאית לארח את האירוויזיון אם תזכה . רשות השידור השוודית SVT הצהירה במפורש כי "לא ישראל ולא אוקראינה יוכלו לארח במצב הנוכחי" .
ה-EBU לא ציין במפורש אף מדינה בשמה, אך כלי תקשורת מרכזיים רבים – בהם הניו יורק טיימס, BBC, דויטשה וולה, אל-ג'זירה וטייים – דיווחו כי שינוי התקנות נתפס כתגובה ישירה למחלוקת סביב השתתפותה המתמשכת של ישראל בתחרות .
שינוי התקנות אינו משפיע על זכותה של ישראל להשתתף בתחרויות עתידיות. החלטה זו נותרה בידי הגופים המנהלים של ה-EBU.
במאי 2026 החרימו חמש מדינות – אירלנד, ספרד, הולנד, סלובניה ואיסלנד – את אירוויזיון 2026 במחאה על השתתפות ישראל, וסירבו לשדר או להשתתף . ספרד פרשה מהתחרות לראשונה בתולדותיה .
שינוי תקנות הזכאות לאירוח אושר בעקבות "משוב מהרשויות המשדרות המשתתפות" לאחר החרם, מה שהופך אותו לתגובה מוסדית ישירה למשבר הפוליטי שהחרם חשף .
ה-EBU אישר גם מספר שינויים אחרים. גיל המינימום למתמודדים יעלה מ-16 ל-18, החל מאירוויזיון 2027, במטרה להגן טוב יותר על אמנים צעירים מפני הלחצים הכרוכים בהשתתפות בתחרות .
ה-EBU קבע גם נוהל ברור לבחירת מארח חלופי מבין הרשויות המשדרות המשתתפות, במקרה שבו המדינה הזוכה לא תוכל לארח בשל סעיף הביטחון .
שינויי תקנות נוספים כוללים דרישות מחמירות יותר לביצוע חי בשירה, ושינויים פוטנציאליים בתהליך ההצבעה, אם כי אלה זכו לסיקור פחות בולט בהודעות המרכזיות .
ה-EBU לא הגדיר בפומבי מהו הסף המדויק להגדרת "עימות מזוין" או "מצב גאופוליטי רגיש". הסמכות להכרעה נתונה לקבוצת הייחוס על בסיס כל מקרה לגופו, דבר שמותיר מקום למחלוקות עתידיות לגבי אופן יישום הכללים – כולל האפשרות שהם ייושמו באופן לא אחיד .