הסופה במצר הורמוז: איך קניה וסנגל משלמות את המחיר

קניה – בקניה המחירים זינקו בצורה תנודתית יותר, עם מספר שינויים מאז פרוץ המשבר:

• אפריל 2026 (הזעזוע הראשון): הרשות לאנרגיה ונפט (EPRA) העלתה את מחירי הדלק הקמעונאיים בעד 23.5%, ודחפה את מחיר הבנזין ל-206.97 שילינג קנייתי (KSh) לליטר, ואת מחיר הסולר לשיא כל הזמנים של 206.84 שילינג לליטר בניירובי. הסולר עלה ב-40.30 שילינג בתוך מחזור תמחור בודד – העלייה החודשית הגדולה ביותר אי-פעם .
• מאי–יוני 2026 (הגל השני): המחירים עלו שוב, כאשר הבנזין הגיע ל-214.25 שילינג לליטר והסולר זינק ל-242.92 שילינג, קפיצה של 17.4% במחזור תמחור אחד .
• יולי-אוגוסט 2026 (התייצבות באמצעות סובסידיה): EPRA הצליחה להקפיא את המחירים: בנזין ב-214.03 שילינג, סולר ב-222.86 שילינג, ונפט ב-191.38 שילינג לליטר, תוך שימוש בסובסידיה של 945 מיליון שילינג .
• 15 באוגוסט–14 בספטמבר 2026 (הקלה ממוקדת): מחיר הסולר הופחת ב-5 שילינג ל- 217.86 שילינג לליטר, בעוד מחירי הבנזין והנפט נותרו ללא שינוי. הממשלה הפנתה את תמיכת הסובסידיה בעיקר לבנזין ולנפט, תוך שימוש יעיל בדלק למשאיות כדי לסבסד את צרכני הבנזין, ובכך מנעה עלייה פוטנציאלית של 8.64 שילינג לליטר .

הוצאות על סובסידיות: מיליארדים נשרפים כדי לרכך את המכה

סנגל – החשיפה הפיסקלית של סנגל קיצונית במיוחד:

• המדינה תקצבה בתחילה 250 מיליארד פרנק CFA (כ-442 מיליון דולר) לסובסידיות דלק בשנת 2026 .
• עד אמצע אוגוסט 2026, עלויות הסובסידיות עלו כבר על 245 מיליארד פרנק CFA (432 מיליון דולר) – כמעט כל ההקצאה השנתית תוך קצת יותר משבעה חודשים .
• שר האוכלוסין שייח דיבה (Cheikh Diba) הזהיר במאי 2026 שאם מחירי הנפט הגולמי יטפסו ל-115 דולר לחבית, חשבון הסובסידיות עלול לחרוג מהתקציב בלא פחות מ-1.15 טריליון פרנק CFA (כשני מיליארד דולר) – בערך חמישית מכלל תקציב המדינה . ראש הממשלה אוסמאן סונקו אמר לפרלמנט שיידרש תוספת של טריליון פרנק CFA או יותר . בהנחת מחיר נפט של 85 דולר לחבית, עלויות הסובסידיות נאמדו כבר ב-774 מיליארד פרנק CFA .

קניה – גם הוצאותיה של קניה משמעותיות:

• הנשיא ויליאם רוטו הצהיר במאי 2026 כי הממשלה הוציאה יותר מ- 28 מיליארד שילינג (כ-217 מיליון דולר) על צעדי ייצוב מחירי הדלק והקלות במסים מאז פרוץ המשבר . מתוך סכום זה, 13.74 מיליארד שילינג הופנו ישירות לסובסידיות דלק במחזורי התמחור של אפריל–מאי ומאי–יוני .
• הממשלה הורידה את מס הערך המוסף (מע"מ) על מוצרי נפט מ-16% ל-8%, צעד שעלה לאוצר המדינה כ-14.43 מיליארד שילינג בהכנסות שאבדו .
• במחזור יולי-אוגוסט 2026 לבדו, הממשלה משכה 945 מיליון שילינג מקרן היטל פיתוח הנפט . במחזור אוגוסט-ספטמבר 2026, הופעלו 938 מיליון שילינג נוספים .
• קניה גם ביקשה הלוואה פוטנציאלית של 600 מיליון דולר מהבנק העולמי כדי לחצץ את כלכלתה מהזעזועים .

סיכונים רחבים יותר: הפגיעות המבנית שמאחורי המחירים

המשבר לא העלה רק את מחירי הדלק – הוא חשף חולשות יסודיות באופן שבו בנויות הכלכלות האפריקאיות.

תלות חריפה ביבוא דלק ומאגרים נמוכים. קניה מייבאת את כל הנפט שלה מהמזרח התיכון ומחזיקה רק בכ-20 ימי רזרבות אסטרטגיות – צעדי קיצוב כבר הוכנסו לתוקף . כ-78.6% מהיצרנים בקניה דיווחו שהם מושפעים מעיכובים במשלוחים ומפרמיות ביטוח גבוהות יותר . גם סנגל תלויה במידה רבה במוצרי נפט מיובאים . אפריקה היא האזור שנפגע בצורה הקשה ביותר מהשיבוש במצר הורמוז, לא בשל נפחי יבוא הנפט הגולמי (אסיה גדולה יותר), אלא בגלל חוסר מבני ביכולת הזיקוק: היבשת מייבאת שיעור גבוה מאוד מצריכת מוצרי הנפט המזוקקים שלה, ובתי הזיקוק במפרץ הפרסי תלויים כמעט לחלוטין במצר הורמוז לצורך שינוע .

לחץ פיסקלי עצום. שתי המדינות שורפות את הקצאות הסובסידיות המתוקצבות בקצב מהיר פי כמה מהמתוכנן, תוך צמצום אפשרויות המימון לבריאות, חינוך ותשתיות . שר האוצר של סנגל הזהיר שכל דולר נוסף על מחיר הנפט מעמיק את הגירעון התקציבי .

השפעה גוטשת על עלויות המזון והתחבורה. אונקט"ד (UNCTAD) הזהיר כי גם אם מצר הורמוז ייפתח מחדש, כלכלות פגיעות יתמודדו עם עליות ממושכות בעלויות המזון והדשנים, מכיוון שלשרשראות האספקה המשובשות – חוזי הובלה, רשתות תחבורה ושווקי ביטוח – לוקח הרבה יותר זמן להתאושש מאשר לשווקי האנרגיה . עלויות דלק גבוהות יותר מייקרות ישירות את ייצור המזון ואת הפצתו ברחבי האזור. תנועת הספינות היומית דרך מצר הורמוז ירדה מ-125 ל-10 בלבד בשיא הסכסוך – ירידה של 92% .

אינפלציה ואי-שקט חברתי. האינפלציה בקניה הגיעה ל-6.7% בחלקה בשל עלויות הדלק, וכבר פרצו הפגנות נגד עליות המחירים בתחנות הדלק . באמצע מאי 2026, נהגי מוניות המיניבוס (מטאטו) השביתו את רכביהם במחאה על ההתייקרויות החדות . גם בסנגל עלולות העלאות המחירים להוביל למתחים חברתיים .

עומס על החוב ומאזן התשלומים. אונקט"ד העריכה כי עלייה של 50% במחירי הנפט תגדיל את חשבון יבוא הנפט השנתי נטו של 65 כלכלות פגיעות בכ-20.4 מיליארד דולר, מתוכם 16.1 מיליארד דולר על המדינות הפחות מפותחות ו-4.3 מיליארד דולר על מדינות אי קטנות ומתפתחות . הדבר ירחיב את הגירעונות בחשבון השוטף, יחליש מטבעות ויעמיק את העוני עבור כמיליארד בני אדם .

קריאת השכמה מבנית. המשבר חשף את התלות הכמעט מוחלטת של אפריקה בנפט מזוקק מיובא ואת היעדר יכולת הזיקוק המקומית, תוך העלאת שאלות דחופות בנוגע לביטחון האנרגטי ארוך הטווח . סקירת שוק הסחורות של הבנק העולמי מאפריל 2026 חזה עלייה של 16% במחירי הסחורות הממוצעים השנה – העלייה השנתית הראשונה מאז 2022 – המונעת מסגירת מצר הורמוז והשפעותיה . במילים אחרות, המשבר הפך זעזוע גיאופוליטי מרוחק למציאות יומיומית עבור מיליוני אפריקאים: עלויות תחבורה גבוהות יותר, מזון יקר יותר, וממשלות שנאלצות לבחור בין סובסידיות לבין כל השאר.