הנה הפירוט:
OpenAI השתמשה במזומנים שלה כדי לרכוש מניות בהיקף של כ-7 מיליארד דולר מעובדים בהווה ובעבר, במקום להביא משקיעים חיצוניים . מבנה זה שומר על שווי החברה שעמד על 852 מיליארד דולר מסבב הגיוס במרץ 2026 (שבו גויסו 122 מיליארד דולר), ומונע הוספת שמות חדשים לטבלת בעלי המניות לפני ההנפקה . הרכישה הייתה צפויה מאז אותו סבב גיוס .
OpenAI הגישה טיוטת תשקיף חשאי לרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) בסוף מאי/תחילת יוני 2026, כשגולדמן זאקס ומורגן סטנלי מובילים את התהליך . החברה שואפת להנפיק בספטמבר לפי שווי של בין 852 מיליארד דולר ל-1 טריליון דולר . הרכישה העצמית משמשת כשסתום לחץ: היא מאפשרת לעובדים לממש כסף לפני תקופת הנעילה של ההנפקה (שבה יהיה אסור להם למכור מניות), ובכך מסייעת לשמר כישרונות בחלון הזמן הרגיש שלפני ההנפקה .
באפריל 2026 דיווח הוול סטריט ג'ורנל כי OpenAI החמיצה את יעדי הצמיחה הפנימיים שלה למספר משתמשים חדשים ולהכנסות, מה שעורר חששות בהנהלה האם תוכל לממן את הוצאות הענק שלה על מרכזי נתונים . החברה דיווחה על הכנסות שנתיות של כ-25 מיליארד דולר (2 מיליארד דולר לחודש) נכון למרץ 2026 , אך נתוני ביקורת שדלפו ל-2025 הראו הפסד תפעולי של 20.9 מיליארד דולר על הכנסות מוכרות של 13.07 מיליארד דולר - "מרווח תפעולי שלילי של 122%" . הרכישה של 7 מיליארד הדולר מומנה מכספי משקיעים, לא מרווחים, כדי לספק נזילות למרות ההפסדים .
OpenAI אינה לבד: חברות טכנולוגיה בשלב מאוחר (SpaceX, Stripe, Databricks, Anthropic ועוד) נשארות פרטיות הרבה יותר זמן מאשר דורות קודמים של חברות טכנולוגיה, ומשתמשות ברכישות עצמיות תקופתיות כדי לתת לעובדים נזילות במקום למהר להנפקה . זה מאפשר לחברות לשלוט בעיתוי ההנפקה שלהן, להימנע מבחינה רבעונית של התוצאות תוך השקעה מסיבית, ולבחור בקפידה את בסיס המשקיעים שלהן. הרכישה של 7 מיליארד דולר של OpenAI היא אחת הגדולות אי פעם, ומשקפת הן את שוויה הפרטי העצום והן את הלחץ הגובר לספק נזילות לעובדים ככל שמועד ההנפקה מתרחק.
הנה הפירוט:
OpenAI השתמשה במזומנים שלה כדי לרכוש מניות בהיקף של כ-7 מיליארד דולר מעובדים בהווה ובעבר, במקום להביא משקיעים חיצוניים . מבנה זה שומר על שווי החברה שעמד על 852 מיליארד דולר מסבב הגיוס במרץ 2026 (שבו גויסו 122 מיליארד דולר), ומונע הוספת שמות חדשים לטבלת בעלי המניות לפני ההנפקה . הרכישה הייתה צפויה מאז אותו סבב גיוס .
OpenAI הגישה טיוטת תשקיף חשאי לרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) בסוף מאי/תחילת יוני 2026, כשגולדמן זאקס ומורגן סטנלי מובילים את התהליך . החברה שואפת להנפיק בספטמבר לפי שווי של בין 852 מיליארד דולר ל-1 טריליון דולר . הרכישה העצמית משמשת כשסתום לחץ: היא מאפשרת לעובדים לממש כסף לפני תקופת הנעילה של ההנפקה (שבה יהיה אסור להם למכור מניות), ובכך מסייעת לשמר כישרונות בחלון הזמן הרגיש שלפני ההנפקה .
באפריל 2026 דיווח הוול סטריט ג'ורנל כי OpenAI החמיצה את יעדי הצמיחה הפנימיים שלה למספר משתמשים חדשים ולהכנסות, מה שעורר חששות בהנהלה האם תוכל לממן את הוצאות הענק שלה על מרכזי נתונים . החברה דיווחה על הכנסות שנתיות של כ-25 מיליארד דולר (2 מיליארד דולר לחודש) נכון למרץ 2026 , אך נתוני ביקורת שדלפו ל-2025 הראו הפסד תפעולי של 20.9 מיליארד דולר על הכנסות מוכרות של 13.07 מיליארד דולר - "מרווח תפעולי שלילי של 122%" . הרכישה של 7 מיליארד הדולר מומנה מכספי משקיעים, לא מרווחים, כדי לספק נזילות למרות ההפסדים .
OpenAI אינה לבד: חברות טכנולוגיה בשלב מאוחר (SpaceX, Stripe, Databricks, Anthropic ועוד) נשארות פרטיות הרבה יותר זמן מאשר דורות קודמים של חברות טכנולוגיה, ומשתמשות ברכישות עצמיות תקופתיות כדי לתת לעובדים נזילות במקום למהר להנפקה . זה מאפשר לחברות לשלוט בעיתוי ההנפקה שלהן, להימנע מבחינה רבעונית של התוצאות תוך השקעה מסיבית, ולבחור בקפידה את בסיס המשקיעים שלהן. הרכישה של 7 מיליארד דולר של OpenAI היא אחת הגדולות אי פעם, ומשקפת הן את שוויה הפרטי העצום והן את הלחץ הגובר לספק נזילות לעובדים ככל שמועד ההנפקה מתרחק.