על פי פרטים שפורסמו באמצעי התקשורת הממלכתיים של איראן, ההסכם אוסר על מעבר של כלי שיט אמריקאים או ישראליים במצר וקובע קנסות של עד 20% משווי המטען למפרים . נתיב השיט מתואר כהסדר זמני שאורכו חודשיים עד ארבעה חודשים, המותנה בשינויים בתגובה האמריקאית, ואינו מהווה פתיחה מחודשת מלאה . סגן שר החוץ האיראני, כאזם ראריבאבאדי, אמר כי בעוד שאיראן ועומאן סיכמו על הנתיב, המנגנון ליישום ההסכם וסוגיות אחרות עדיין נמצאות במשא ומתן .

עמדות הצדדים המרכזיים

איראן – טהראן אומרת שההסכם "על סף גיבוש סופי", אך מתעקשת שהמצר לא ייפתח מחדש עד שארצות הברית תעמוד במספר תנאים, ובהם הסרת המצור הימי על שילוח איראני ותשלום פיצויים . רשות מצר הורמוז של המפרץ הפרסי הכריזה ב-13 באוגוסט כי "מצר הורמוז נותר חסום ולא ייפתח מחדש עד לקבלת תנאיה של איראן" .

עומאן – עומאן שימשה כמתווכת, והציעה בתחילה תוכנית מגובי מפרץ לניהול אזורי משותף ודמי מעבר וולונטריים, אותה דחתה איראן . מסקט ממשיכה לנהל שיחות ולחתור להודעה משותפת, אך עמדתה קרובה יותר לזו של מדינות המפרץ, המתנגדות למתן שליטה חד-צדדית לאיראן על המצר .

ארצות הברית – ארה"ב אינה צד להסכם הבילטרלי. גורם אמריקאי אמר לרויטרס ב-9 באוגוסט כי כל הסכם בין איראן לעומאן "יצטרך לכלול את ארצות הברית" . הנשיא טראמפ הגיב בהסלמת דרישותיו שלו – ובכלל זה שאיראן תפצה על הרוגים במלחמות ובפיגועים – ובקביעה שארה"ב שולטת במצר צבאית .

התקפות על אוניות סוחר והתמוטטות תעבורת השילוח

המשבר החל בסוף פברואר 2026 כאשר פעולות צבאיות אמריקאיות וישראליות נגד איראן עוררו תגובה איראנית, שכללה התקפות על ספינות סוחר במצר . ההתקפות הסלימו בצורה חמורה ביולי 2026. ב-7 ביולי, מכלית גז טבעי נוזלי קטארית הייתה בסכנת התפוצצות ומכלית נפט גולמי סעודית ניזוקה סמוך למצר, מה שגרם לרשויות הימיות להעלות את רמת האיום ל"חמורה" . רק שתי מכליות חצו את המצר ב-9 ביולי . ב-17 ביולי, רק שלוש אוניות סחורה חצו ביום אחד – המספר הנמוך ביותר מאז מאי – כאשר רוב האוניות עצרו או ביצעו פניות פרסה .

נכון ל-11 באוגוסט, תעבורת השילוח ירדה לשש אוניות בלבד, בהשוואה לממוצע של כ-11 ביומיים הקודמים . ב-14 באוגוסט, מספר המעברים עדיין היה "מוגבל" הרבה מתחת לממוצע החודשי על רקע טענות הריבונות המתחרות . כמה אוניות בודדות שילמו אגרה למשמרות המהפכה עבור מעבר בטוח, אך הרוב המכריע של ספינות הסוחר הפסיק להשתמש בנתיב המים .

טענות ריבונות מתחרות

מחלוקת הריבונות החריפה ברטוריקה ישירה ומסלימה באמצע אוגוסט 2026:

• טראמפ טוען ל"שליטה מוחלטת" ומאיים בהכרזה טריטוריאלית. ב-12 באוגוסט פרסם טראמפ בחשבון הטרות' סושיאל שלו: "לארה"ב יש שליטה מוחלטת על מצר הורמוז. אני חושב שנשמור על זה! המצור הימי שלנו נקרא על ידי כולם 'חומת פלדה', ואין שום דבר שאיראן יכולה לעשות בנידון" . ב-14 באוגוסט אמר כי ייתכן שבקרוב יכריז על מצר הורמוז כטריטוריה אמריקאית .
• איראן דוחה את הטענה מכל וכל. מפקד כוחות הבסיג' באיראן אמר שהמצר "נמצא בשליטה וניהול של איראן" ו"יישאר איראני" . דובר משרד החוץ האיראני אמר כי הצהרתו של טראמפ היא "חסרת כל ערך משפטי או מעשי" .
• התוצאה היא קיפאון. שני הצדדים טוענים לשליטה דה-פקטו – ארה"ב באמצעות מצור ימי ("חומת פלדה"), איראן באמצעות איומי משמרות המהפכה והחסימה הפיזית של התנועה המסחרית – אך אף אחד מהם אינו יכול לפתוח מחדש את נתיב המים ביעילות ללא שיתוף פעולה של הצד השני .

השפעות גיאופוליטיות וכלכליות נרחבות

השיבוש תואר כהלם אספקת הנפט הגדול בהיסטוריה . מחיר הנפט מסוג ברנט זינק ב-8% מיד לאחר תחילת הפעולות האמריקאיות-ישראליות בסוף פברואר, מכ-71 ל-77 דולר לחבית, ובנקודת זמן אחת הגיע ל-144.42 דולר לחבית ב-7 באפריל, לפני שהתמוטט ל-69.35 דולר בתחילת יולי . המצר מטפל בדרך כלל בכ-20% מאספקת הנפט העולמית ובחלק ניכר מגז טבעי נוזלי .

סוכנות האנרגיה הבין-לאומית (IEA) קיצצה את תחזית הביקוש לנפט לשנת 2026 ב-1.6 מיליון חביות ליום בשל השיבוש בהורמוז . מחסור עולמי מתחיל לצוץ: מכון ברוקינגס תיאר את המצב כ"הלם אספקת הנפט הגדול בהיסטוריה", עם מחסור שצץ ברחבי אסיה מתאילנד ועד פקיסטן, ובאירופה שניצבת בפני זינוק במחירים ומחסור בסולר . נכון ל-12 באוגוסט, נפט ברנט נסחר קרוב ל-90 דולר לחבית, עלייה של 2% ביום אחד לאחר שהתקפות ערערו את התקוות לפתיחה מחדש .

ארה"ב שמרה על מצור ימי על ספינות הקשורות לאיראן, וטראמפ דרש פיצויים מאיראן, אך עד כה לא הוכרז על משטר סנקציות רשמי חדש הספציפי למשבר הורמוז מעבר לאמצעים הקיימים . דו"ח של שירות המחקר של הקונגרס (CRS) מציין כי האופציות האמריקאיות כוללות סנקציות נוספות על איראן ועל גורמים שמקלים על תשלומי אגרה בהורמוז .

השורה התחתונה: נכון ל-15 באוגוסט 2026, ההסכם בין איראן לעומאן נמצא טכנית ב"שלביו הסופיים" אך טרם נחתם. המצר נותר חסום למעשה לתנועה מסחרית, וטענות הריבונות המתחרות בין טראמפ לאיראן – כולל איום טראמפ להכריז על המצר כטריטוריה אמריקאית – הרחיקו את האפשרות לפתרון דיפלומטי. תעבורת השילוח היא בשפל היסטורי, שוקי הנפט נותרו תנודתיים ביותר, והשיבוש באספקת האנרגיה העולמית הוא החמור ביותר אי פעם.

על פי פרטים שפורסמו באמצעי התקשורת הממלכתיים של איראן, ההסכם אוסר על מעבר של כלי שיט אמריקאים או ישראליים במצר וקובע קנסות של עד 20% משווי המטען למפרים . נתיב השיט מתואר כהסדר זמני שאורכו חודשיים עד ארבעה חודשים, המותנה בשינויים בתגובה האמריקאית, ואינו מהווה פתיחה מחודשת מלאה . סגן שר החוץ האיראני, כאזם ראריבאבאדי, אמר כי בעוד שאיראן ועומאן סיכמו על הנתיב, המנגנון ליישום ההסכם וסוגיות אחרות עדיין נמצאות במשא ומתן .

עמדות הצדדים המרכזיים

איראן – טהראן אומרת שההסכם "על סף גיבוש סופי", אך מתעקשת שהמצר לא ייפתח מחדש עד שארצות הברית תעמוד במספר תנאים, ובהם הסרת המצור הימי על שילוח איראני ותשלום פיצויים . רשות מצר הורמוז של המפרץ הפרסי הכריזה ב-13 באוגוסט כי "מצר הורמוז נותר חסום ולא ייפתח מחדש עד לקבלת תנאיה של איראן" .

עומאן – עומאן שימשה כמתווכת, והציעה בתחילה תוכנית מגובי מפרץ לניהול אזורי משותף ודמי מעבר וולונטריים, אותה דחתה איראן . מסקט ממשיכה לנהל שיחות ולחתור להודעה משותפת, אך עמדתה קרובה יותר לזו של מדינות המפרץ, המתנגדות למתן שליטה חד-צדדית לאיראן על המצר .

ארצות הברית – ארה"ב אינה צד להסכם הבילטרלי. גורם אמריקאי אמר לרויטרס ב-9 באוגוסט כי כל הסכם בין איראן לעומאן "יצטרך לכלול את ארצות הברית" . הנשיא טראמפ הגיב בהסלמת דרישותיו שלו – ובכלל זה שאיראן תפצה על הרוגים במלחמות ובפיגועים – ובקביעה שארה"ב שולטת במצר צבאית .

התקפות על אוניות סוחר והתמוטטות תעבורת השילוח

המשבר החל בסוף פברואר 2026 כאשר פעולות צבאיות אמריקאיות וישראליות נגד איראן עוררו תגובה איראנית, שכללה התקפות על ספינות סוחר במצר . ההתקפות הסלימו בצורה חמורה ביולי 2026. ב-7 ביולי, מכלית גז טבעי נוזלי קטארית הייתה בסכנת התפוצצות ומכלית נפט גולמי סעודית ניזוקה סמוך למצר, מה שגרם לרשויות הימיות להעלות את רמת האיום ל"חמורה" . רק שתי מכליות חצו את המצר ב-9 ביולי . ב-17 ביולי, רק שלוש אוניות סחורה חצו ביום אחד – המספר הנמוך ביותר מאז מאי – כאשר רוב האוניות עצרו או ביצעו פניות פרסה .

נכון ל-11 באוגוסט, תעבורת השילוח ירדה לשש אוניות בלבד, בהשוואה לממוצע של כ-11 ביומיים הקודמים . ב-14 באוגוסט, מספר המעברים עדיין היה "מוגבל" הרבה מתחת לממוצע החודשי על רקע טענות הריבונות המתחרות . כמה אוניות בודדות שילמו אגרה למשמרות המהפכה עבור מעבר בטוח, אך הרוב המכריע של ספינות הסוחר הפסיק להשתמש בנתיב המים .

טענות ריבונות מתחרות

מחלוקת הריבונות החריפה ברטוריקה ישירה ומסלימה באמצע אוגוסט 2026:

• טראמפ טוען ל"שליטה מוחלטת" ומאיים בהכרזה טריטוריאלית. ב-12 באוגוסט פרסם טראמפ בחשבון הטרות' סושיאל שלו: "לארה"ב יש שליטה מוחלטת על מצר הורמוז. אני חושב שנשמור על זה! המצור הימי שלנו נקרא על ידי כולם 'חומת פלדה', ואין שום דבר שאיראן יכולה לעשות בנידון" . ב-14 באוגוסט אמר כי ייתכן שבקרוב יכריז על מצר הורמוז כטריטוריה אמריקאית .
• איראן דוחה את הטענה מכל וכל. מפקד כוחות הבסיג' באיראן אמר שהמצר "נמצא בשליטה וניהול של איראן" ו"יישאר איראני" . דובר משרד החוץ האיראני אמר כי הצהרתו של טראמפ היא "חסרת כל ערך משפטי או מעשי" .
• התוצאה היא קיפאון. שני הצדדים טוענים לשליטה דה-פקטו – ארה"ב באמצעות מצור ימי ("חומת פלדה"), איראן באמצעות איומי משמרות המהפכה והחסימה הפיזית של התנועה המסחרית – אך אף אחד מהם אינו יכול לפתוח מחדש את נתיב המים ביעילות ללא שיתוף פעולה של הצד השני .

השפעות גיאופוליטיות וכלכליות נרחבות

השיבוש תואר כהלם אספקת הנפט הגדול בהיסטוריה . מחיר הנפט מסוג ברנט זינק ב-8% מיד לאחר תחילת הפעולות האמריקאיות-ישראליות בסוף פברואר, מכ-71 ל-77 דולר לחבית, ובנקודת זמן אחת הגיע ל-144.42 דולר לחבית ב-7 באפריל, לפני שהתמוטט ל-69.35 דולר בתחילת יולי . המצר מטפל בדרך כלל בכ-20% מאספקת הנפט העולמית ובחלק ניכר מגז טבעי נוזלי .

סוכנות האנרגיה הבין-לאומית (IEA) קיצצה את תחזית הביקוש לנפט לשנת 2026 ב-1.6 מיליון חביות ליום בשל השיבוש בהורמוז . מחסור עולמי מתחיל לצוץ: מכון ברוקינגס תיאר את המצב כ"הלם אספקת הנפט הגדול בהיסטוריה", עם מחסור שצץ ברחבי אסיה מתאילנד ועד פקיסטן, ובאירופה שניצבת בפני זינוק במחירים ומחסור בסולר . נכון ל-12 באוגוסט, נפט ברנט נסחר קרוב ל-90 דולר לחבית, עלייה של 2% ביום אחד לאחר שהתקפות ערערו את התקוות לפתיחה מחדש .

ארה"ב שמרה על מצור ימי על ספינות הקשורות לאיראן, וטראמפ דרש פיצויים מאיראן, אך עד כה לא הוכרז על משטר סנקציות רשמי חדש הספציפי למשבר הורמוז מעבר לאמצעים הקיימים . דו"ח של שירות המחקר של הקונגרס (CRS) מציין כי האופציות האמריקאיות כוללות סנקציות נוספות על איראן ועל גורמים שמקלים על תשלומי אגרה בהורמוז .

השורה התחתונה: נכון ל-15 באוגוסט 2026, ההסכם בין איראן לעומאן נמצא טכנית ב"שלביו הסופיים" אך טרם נחתם. המצר נותר חסום למעשה לתנועה מסחרית, וטענות הריבונות המתחרות בין טראמפ לאיראן – כולל איום טראמפ להכריז על המצר כטריטוריה אמריקאית – הרחיקו את האפשרות לפתרון דיפלומטי. תעבורת השילוח היא בשפל היסטורי, שוקי הנפט נותרו תנודתיים ביותר, והשיבוש באספקת האנרגיה העולמית הוא החמור ביותר אי פעם.