בטיחות באמצעות פיזור כוח — המניפסט דוחה את הגישה הפסימית הרואה ב-AI סכנה הדורשת ריכוזיות קיצונית. במקום זאת, צוקרברג טוען שהסיכון הגדול ביותר הוא הצטברות כוח בידי ישות אחת, שתפגע בדמוקרטיה .
קריאה לרגולציה חדשה — שלא כמו מנכ"לי טכנולוגיה רבים, צוקרברג קורא לממשלת ארה"ב לפתח רגולציה חדשה לשחרור מודלי AI, ואף התחייב להקים קרן קהילתית של מיליארד דולר עבור אזורים סמוכים למרכזי הנתונים של Meta .
מתח Muse Glimmer מול Muse Spark — Meta שחררה את Muse Glimmer (30 מיליארד פרמטרים) ברישיון Apache 2.0 פתוח, המיועד לפעול על כרטיס גרפי בודד . אך דווקא המודל החזק יותר, Muse Spark 1.2, שוחרר במשקלים סגורים, ורק לאחר לחץ ציבורי התחייבה Meta לפתוח אותם
. דפוס זה — שחרור מודלים קטנים כקוד פתוח תוך שמירה על מודלי הדגל בבעלות פרטית עד שלחץ מצטבר — מערער על הרטוריקה האוניברסליסטית.
מתח מודל ההכנסות — Reuters Breakingviews ציינו כי המניפסט קורא יותר כמו "פרסומת מאשר טכנולוגיה": כדי שהחזון יתממש, העולם זקוק למודלי קוד פתוח כמו אלו של Meta, לא למודלים סגורים של מתחרות. מסקנה זו "הופכת מאמר אחרת מהורהר למשרת את עצמו" . מלוא ההכנסות של Meta מבוססות על לכידת תשומת לב משתמשים ונתונים לצרכי פרסום, מה שמתקשה להתיישב עם קריאה לשליטה מבוזרת אמיתית
.
בן גרצל, המכונה "אבי ה-AGI" ומנכ"ל SingularityNET, תקף ישירות את חזונו של צוקרברג. גרצל מסכים שאסור שארגון יחיד ישלוט ב-AI, אך טוען שגישתו של צוקרברג אינה מחלקת כוח אמיתי . ההבחנה המרכזית של גרצל: גישה פתוחה לשימוש במודל אינה זהה לבעלות מבוזרת ושליטה על התשתית. Meta עדיין שולטת בכוח החישוב, בצינורות הנתונים ובמערכת ההפעלה — ולמשתמשים יש גישה למודלים, אך לא כוח אמיתי על כיוון הטכנולוגיה
. "אם הקוד פתוח אבל הנתונים דורשים חוות שרתים לאחסון וצריך חוות שרתים של היפר-סקאלר כדי להשתמש בו, העובדה שהקוד פתוח לא עוזרת הרבה", מזהיר גרצל
. הוא תומך בבניית AGI מבוזרת לחלוטין על רשתות בלוקצ'יין, שם הקוד המרכזי בבעלות קהילתית
.
תחרות ארה"ב-סין — המניפסט ממוקם במפורש כניסיון להובלה אמריקאית במירוץ ה-AI. צוקרברג הזהיר שרגולציה מוגזמת תרכז כוח בידי מעבדות בודדות ותיתן למפתחים סיניים יתרון תחרותי . Fortune דיווחה שהמניפסט הוא "מסע תקשורתי" המדגיש את הקרב מול יריבות סיניות, ומייצג את קוד הפתוח כאסטרטגיה אמריקאית מנצחת .
התחייבות ענקית להוצאות הון — Meta התחייבה ל-130–145 מיליארד דולר בהוצאות הון על תשתיות AI, מה שמחזק את התפיסה שהמירוץ יוכרע בידי מי שיש לו הכיסים העמוקים ביותר — עובדה שלא מתיישבת בקלות עם המסגרת השוויונית של המניפסט .