הייצור הרוסי בפועל ירד ביולי 2026 ל-8.76 מיליון חביות ליום, מתחת ליעד שהציבה לה קרטל OPEC+ . זוהי השנה הרביעית ברציפות של ירידה בייצור, מגמה שמכון קרנגי (Carnegie Endowment) צופה שתימשך לרמה של כ-8 מיליון חביות ליום עד 2030 ופחות מ-7 מיליון עד 2035 .

תקיפות כטב"מ אוקראיניות על בתי זיקוק ונתיבי יצוא

אוקראינה הכפילה את קצב תקיפות הכטב"מ על בתי הזיקוק הרוסיים מתחילת 2026 . עד מאי 2026, כמעט כל בתי הזיקוק הגדולים ברוסיה המרכזית נאלצו להפסיק או לצמצם את הייצור . ההתקפות התגברו: 18 בתי זיקוק נפגעו ביולי לבדו, כולל בית הזיקוק הגדול במדינה, אומסק, מה שהוריד את עיבוד הנפט הרוסי לשפל שלא נראה מאז 2002 – שפל של 24 שנים .

בית הזיקוק באורסק נפגע באוגוסט ונאלץ להיסגר לחלוטין. התיקונים עלולים להימשך עד שישה חודשים משום שהציוד המיובא חסום בשל סנקציות . במאי 2026, תפוקת הנפט הגולמי הרוסי ירדה בכ-5% לעומת השנה הקודמת ל-8.7 מיליון חביות ליום, 10% מתחת ליעד .

מערך התקיפות האוקראיני פגע גם במתקני אחסון, מכליות ותשתיות נמל. ביולי 2026 לבדו תועדו לפחות 30 תקיפות על תשתיות נפט רוסיות, כולל פגיעה בחמש מכליות גדולות, חמישה מתקני נמל ושני צינורות . נמל נובורוסיסק בים השחור, מוקד יצוא מרכזי לנפט גולמי רוסי, חווה שיבושים המאיימים על אמינות יצוא ימי .

התהדקות הסנקציות המערביות

האיחוד האירופי, בריטניה, ארה"ב ובנות בריתן הורידו בהדרגה את תקרת המחיר על הנפט הרוסי והוסיפו מגבלות נוספות. חבילת הסנקציות ה-18 של האיחוד האירופי הורידה את תקרת מחיר הנפט הגולמי ל-47.60 דולר לחבית החל מספטמבר 2025, ובהמשך הורדה נוספת בתחילת 2026 ל-44.10 דולר לחבית . הסנאט האמריקאי העביר באוגוסט 2026 את "חוק לינדזי אי גרהם לסנקציות על רוסיה ואיראן", הקובע מכסים של עד 100% על מדינות המייבאות נפט רוסי .

הסנקציות העלו את עלויות השילוח והביטוח לנפט רוסי ב-10–20% לכל נסיעה, והפחיתו את הרווחיות והאטו את היצוא לאסיה . לפי מכון ברוקינגס (Brookings Institution), הסנקציות פועלות לא בעצירה מוחלטת של היצוא, אלא בהפיכתו לפחות רווחי: רוסיה משלמת סכומים ניכרים להובלת הנפט שלה, כאשר כל נסיעה עולה 10–20% מערך המטען .

בארות מזדקנות וקיבולת עודפת מצטמקת

מעבר לשיבושים המידיים, רוסיה מתמודדת עם בעיה מבנית עמוקה יותר. רייסטד אנרג'י מדגישה שבארות מזדקנות עם תכולת מים גבוהה נותרות לא פעילות לפרקי זמן ארוכים יותר, מה שמקטין את הקיבולת העודפת הזמינה. במקביל, היעדר פיתוחים חדשים משמעותיים מגביל את יכולתה של רוסיה לפצות על הירידה משדות ותיקים לאחר 2027 .

רייסטד מעריכה כי קיבולת הייצור העודפת של רוסיה – חביות שניתן היה להחזיר לפעולה במהירות אילו הוסרו כל המגבלות – עומדת על כ-620,000 חביות ליום ב-2026, ועולה במתינות ל-700,000 חביות ליום ב-2027. חלק ניכר מקיבולת זו קשור לבארות מזדקנות בעלות תכולת מים גבוהה שנסגרו במסגרת מכסות OPEC+, ואין להחזירן לפעולה בקלות .

יצרניות הנפט הרוסיות צמצמו את הקידוחים ב-2025 לרמה הנמוכה ביותר מזה שלוש שנים – 29,140 ק"מ של בארות הפקה, ירידה של 3.4% לעומת 2024 – שכן סנקציות והכנסות חלשות לחצו על ההשקעות . תת-השקעה זו מחריפה את ההדלדלות הטבעית של השדות. באזור הלב של תעשיית הנפט הרוסית, חנטי-מנסיסק שבמערב סיביר, האחראי לכ-40% מתפוקת המדינה, הייצור יורד בהתמדה מאז 2009, עם צניחה של יותר מ-13% מ-2019 עד 2024 .

שיבושים בים השחור והשפעה על מחירי הנפט העולמיים

העדויות הזמינות מאשרות שתקיפות הכטב"מ האוקראיניות פגעו בתשתיות נמל בים השחור, כולל נובורוסיסק. ביוני 2026 נרשמה עלייה של 68% בהעמסת נפט גולמי בנובורוסיסק בהשוואה לחודש הקודם, אך הדבר משקף בחלקו ניתוב מחדש מנמלים בים הבלטי שגם הם שובשו . עם זאת, לתוצאות החיפוש אין מקור ישיר שניתן לצטט למחיר ספציפי של 88.52 דולר לחבית ברנט הקשור לשיבושים בנובורוסיסק. ההקשר הרחב – היצע עולמי מתהדק ממספר מקורות, כולל סגירת מצר הורמוז, הירידה הרוסית ושיבושים איראניים – החזיק את שוק הנפט תחת לחץ, כאשר סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) ציינה העמקת הגירעון העולמי ב-2026 .

התחזית לכוח המיקוח של רוסיה מול הקונים שנותרו

כוח המיקוח של רוסיה מול לקוחותיה הנותרים – בעיקר סין והודו – נחלש מכמה סיבות:

• היצע מתדלדל – הייצור יורד מהר יותר מהתחזיות הרשמיות של רוסיה עצמה. תחזית הבסיס הרוסית לשנת 2026 עמדה על 10.22 מיליון חביות ליום (כולל קונדנסט), אך הייצור בפועל של נפט גולמי נמוך בהרבה .
• עודף עולמי צפוי ב-2027 – סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) צופה שההיצע העולמי יעלה על הביקוש הכולל ב-4.61 מיליון חביות ליום ב-2027, בהנחת דה-אסקלציה גיאופוליטית . בשוק שוקק נפט, קונים כמו סין והודו יוכלו לדרוש הנחות עמוקות יותר, ורוסיה תאבד מיכולת המיקוח שלה.
• ייקור עלויות בגלל סנקציות – עלויות שילוח וציות גבוהות יותר (תוספת של 20-10%) שוחקות את המחיר האפקטיבי שרוסיה מקבלת, גם אם מחיר המכירה נראה תחרותי .
• המגמה המבנית היא סופנית – רייסטד וקרנגי צופים מגמת ירידה ארוכת טווח שרוסיה תתקשה לעצור: ללא פיתוח שדות חדשים משמעותיים, התפוקה תלך לכיוון 8 מיליון חביות ליום עד 2030 ומטה .

בקיצור, רוסיה נלחצת מכל עבר – תקיפות כטב"מ פוגעות ביכולתה לייצר ולזקק; סנקציות קוטעות את הרווחיות ומעלות את עלויות העסקה; בארות מזדקנות ותת-השקעה מצמצמים את בסיס הייצור; ועודף עולמי מתקרב ב-2027 מקטין כל כוח מיקוח שנותר לה מול בסיס הלקוחות המצטמק שלה.

הייצור הרוסי בפועל ירד ביולי 2026 ל-8.76 מיליון חביות ליום, מתחת ליעד שהציבה לה קרטל OPEC+ . זוהי השנה הרביעית ברציפות של ירידה בייצור, מגמה שמכון קרנגי (Carnegie Endowment) צופה שתימשך לרמה של כ-8 מיליון חביות ליום עד 2030 ופחות מ-7 מיליון עד 2035 .

תקיפות כטב"מ אוקראיניות על בתי זיקוק ונתיבי יצוא

אוקראינה הכפילה את קצב תקיפות הכטב"מ על בתי הזיקוק הרוסיים מתחילת 2026 . עד מאי 2026, כמעט כל בתי הזיקוק הגדולים ברוסיה המרכזית נאלצו להפסיק או לצמצם את הייצור . ההתקפות התגברו: 18 בתי זיקוק נפגעו ביולי לבדו, כולל בית הזיקוק הגדול במדינה, אומסק, מה שהוריד את עיבוד הנפט הרוסי לשפל שלא נראה מאז 2002 – שפל של 24 שנים .

בית הזיקוק באורסק נפגע באוגוסט ונאלץ להיסגר לחלוטין. התיקונים עלולים להימשך עד שישה חודשים משום שהציוד המיובא חסום בשל סנקציות . במאי 2026, תפוקת הנפט הגולמי הרוסי ירדה בכ-5% לעומת השנה הקודמת ל-8.7 מיליון חביות ליום, 10% מתחת ליעד .

מערך התקיפות האוקראיני פגע גם במתקני אחסון, מכליות ותשתיות נמל. ביולי 2026 לבדו תועדו לפחות 30 תקיפות על תשתיות נפט רוסיות, כולל פגיעה בחמש מכליות גדולות, חמישה מתקני נמל ושני צינורות . נמל נובורוסיסק בים השחור, מוקד יצוא מרכזי לנפט גולמי רוסי, חווה שיבושים המאיימים על אמינות יצוא ימי .

התהדקות הסנקציות המערביות

האיחוד האירופי, בריטניה, ארה"ב ובנות בריתן הורידו בהדרגה את תקרת המחיר על הנפט הרוסי והוסיפו מגבלות נוספות. חבילת הסנקציות ה-18 של האיחוד האירופי הורידה את תקרת מחיר הנפט הגולמי ל-47.60 דולר לחבית החל מספטמבר 2025, ובהמשך הורדה נוספת בתחילת 2026 ל-44.10 דולר לחבית . הסנאט האמריקאי העביר באוגוסט 2026 את "חוק לינדזי אי גרהם לסנקציות על רוסיה ואיראן", הקובע מכסים של עד 100% על מדינות המייבאות נפט רוסי .

הסנקציות העלו את עלויות השילוח והביטוח לנפט רוסי ב-10–20% לכל נסיעה, והפחיתו את הרווחיות והאטו את היצוא לאסיה . לפי מכון ברוקינגס (Brookings Institution), הסנקציות פועלות לא בעצירה מוחלטת של היצוא, אלא בהפיכתו לפחות רווחי: רוסיה משלמת סכומים ניכרים להובלת הנפט שלה, כאשר כל נסיעה עולה 10–20% מערך המטען .

בארות מזדקנות וקיבולת עודפת מצטמקת

מעבר לשיבושים המידיים, רוסיה מתמודדת עם בעיה מבנית עמוקה יותר. רייסטד אנרג'י מדגישה שבארות מזדקנות עם תכולת מים גבוהה נותרות לא פעילות לפרקי זמן ארוכים יותר, מה שמקטין את הקיבולת העודפת הזמינה. במקביל, היעדר פיתוחים חדשים משמעותיים מגביל את יכולתה של רוסיה לפצות על הירידה משדות ותיקים לאחר 2027 .

רייסטד מעריכה כי קיבולת הייצור העודפת של רוסיה – חביות שניתן היה להחזיר לפעולה במהירות אילו הוסרו כל המגבלות – עומדת על כ-620,000 חביות ליום ב-2026, ועולה במתינות ל-700,000 חביות ליום ב-2027. חלק ניכר מקיבולת זו קשור לבארות מזדקנות בעלות תכולת מים גבוהה שנסגרו במסגרת מכסות OPEC+, ואין להחזירן לפעולה בקלות .

יצרניות הנפט הרוסיות צמצמו את הקידוחים ב-2025 לרמה הנמוכה ביותר מזה שלוש שנים – 29,140 ק"מ של בארות הפקה, ירידה של 3.4% לעומת 2024 – שכן סנקציות והכנסות חלשות לחצו על ההשקעות . תת-השקעה זו מחריפה את ההדלדלות הטבעית של השדות. באזור הלב של תעשיית הנפט הרוסית, חנטי-מנסיסק שבמערב סיביר, האחראי לכ-40% מתפוקת המדינה, הייצור יורד בהתמדה מאז 2009, עם צניחה של יותר מ-13% מ-2019 עד 2024 .

שיבושים בים השחור והשפעה על מחירי הנפט העולמיים

העדויות הזמינות מאשרות שתקיפות הכטב"מ האוקראיניות פגעו בתשתיות נמל בים השחור, כולל נובורוסיסק. ביוני 2026 נרשמה עלייה של 68% בהעמסת נפט גולמי בנובורוסיסק בהשוואה לחודש הקודם, אך הדבר משקף בחלקו ניתוב מחדש מנמלים בים הבלטי שגם הם שובשו . עם זאת, לתוצאות החיפוש אין מקור ישיר שניתן לצטט למחיר ספציפי של 88.52 דולר לחבית ברנט הקשור לשיבושים בנובורוסיסק. ההקשר הרחב – היצע עולמי מתהדק ממספר מקורות, כולל סגירת מצר הורמוז, הירידה הרוסית ושיבושים איראניים – החזיק את שוק הנפט תחת לחץ, כאשר סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) ציינה העמקת הגירעון העולמי ב-2026 .

התחזית לכוח המיקוח של רוסיה מול הקונים שנותרו

כוח המיקוח של רוסיה מול לקוחותיה הנותרים – בעיקר סין והודו – נחלש מכמה סיבות:

• היצע מתדלדל – הייצור יורד מהר יותר מהתחזיות הרשמיות של רוסיה עצמה. תחזית הבסיס הרוסית לשנת 2026 עמדה על 10.22 מיליון חביות ליום (כולל קונדנסט), אך הייצור בפועל של נפט גולמי נמוך בהרבה .
• עודף עולמי צפוי ב-2027 – סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) צופה שההיצע העולמי יעלה על הביקוש הכולל ב-4.61 מיליון חביות ליום ב-2027, בהנחת דה-אסקלציה גיאופוליטית . בשוק שוקק נפט, קונים כמו סין והודו יוכלו לדרוש הנחות עמוקות יותר, ורוסיה תאבד מיכולת המיקוח שלה.
• ייקור עלויות בגלל סנקציות – עלויות שילוח וציות גבוהות יותר (תוספת של 20-10%) שוחקות את המחיר האפקטיבי שרוסיה מקבלת, גם אם מחיר המכירה נראה תחרותי .
• המגמה המבנית היא סופנית – רייסטד וקרנגי צופים מגמת ירידה ארוכת טווח שרוסיה תתקשה לעצור: ללא פיתוח שדות חדשים משמעותיים, התפוקה תלך לכיוון 8 מיליון חביות ליום עד 2030 ומטה .

בקיצור, רוסיה נלחצת מכל עבר – תקיפות כטב"מ פוגעות ביכולתה לייצר ולזקק; סנקציות קוטעות את הרווחיות ומעלות את עלויות העסקה; בארות מזדקנות ותת-השקעה מצמצמים את בסיס הייצור; ועודף עולמי מתקרב ב-2027 מקטין כל כוח מיקוח שנותר לה מול בסיס הלקוחות המצטמק שלה.