ארבעה כוחות מוחצים את תעשיית הפלדה האוקראינית: מכסות האיחוד האירופי, תקיפות רוסיות, מצור ימי והתייקרות עלויות

תעשיית הפלדה של אוקראינה נתונה ב-2026 למתקפה חזיתית מארבעה כיוונים, שיוצרים יחד 'סערה מושלמת': הגבלות סחר חדשות של האיחוד האירופי, תקיפות טילים רוסיות ישירות על מפעלים, חסימה כמעט מוחלטת של נתיבי היצוא הימיים דרך הים השחור, והתייקרות דרמטית של עלויות מקומיות. מפעל זפוריז'סטאל, שבבעלות מטינווסט, הוא הקורבן המרכזי, אך ההשלכות צפויות לפגוע בכלכלה האוקראינית כולה.

ארבעת הלחצים המצטברים

1. הגבלות הסחר של האיחוד האירופי — כמעט חציית הגישה לשוק

החל מ-1 ביולי 2026, האיחוד האירופי קיצץ את המכסות השנתיות הפטורות ממכס ליבוא פלדה בכמחצית, והטיל מכס של 50% על כל נפח החורג מהמכסה . הצעדים חלים על אוקראינה למרות בקשתה לפטור חירום בשל המלחמה, והנציבות האירופית סירבה להוציא מוצרים אוקראינים ממנגנון מכסת התעריפים החדש . כתוצאה מכך, זפוריז'סטאל נאלצה לשקול לנטוש כליל את יצור הפלדה ולעבור ליצור ברזל גולמי, ולהשאיר כ-50% מהכושר שלה בטל .

במקביל, מנגנון התאמת הפחמן בגבולות של האיחוד האירופי, שנכנס לתוקף מלא ב-1 בינואר 2026, עצר כמעט לחלוטין את היצוא של כמה מפעלים אוקראינים לאירופה. מנכ"ל ארסלורמיטאל קריבי ריה, מאורו לונגוברדו, דיווח כי לקוחות אירופיים ביטלו את כל ההזמנות לרבעון הראשון של 2026 לאחר שנודע להם שהן יהיו כפופות למנגנון .

2. תקיפות צבאיות רוסיות — הרס ישיר והשבתה תפעולית

בליל 10–11 באוגוסט 2026, מתקפת טילים בליסטיים רוסיים — שאוקראינה טוענת כי השתמשה בטילים בליסטיים מצפון קוריאה — פגעה במתחם מפעל זפוריז'סטאל בזפוריז'יה. שבעה עובדים נהרגו ו-21 נפצעו . התקיפה גרמה נזק ליחידות אנרגיה ולתשתיות, ואילצה את מטינווסט להשבית לחלוטין את פעילות המפעל . התעשייה כולה חשופה כל העת להתקפות על תשתיות חשמל, ותפוקת הפלדה במחצית הראשונה של 2026 כבר הייתה תחת לחץ בשל שיבושים הקשורים למלחמה .

3. שיבושים לוגיסטיים — חסימת נתיב הים השחור

סגירת נמלי אזור אודסה ניתקה למעשה את ערוץ היצוא הימי העיקרי של אוקראינה. נתיבים יבשתיים ודרך נהר הדנובה אינם יכולים להחליף את הקיבולת שאבדה . הערכות ישירות מעריכות את ההפסדים החודשיים כתוצאה מיצוא מופחת בכ-150–200 מיליון דולר עבור מגזר המתכות האוקראיני . ללא מסדרון ימי, יש לייבא פחם דרך נמלים אירופיים ומשם ברכבת לאוקראינה — נתיב שעלותו בערך כפולה ומוסיף עד 15% למחיר הפחם . החסימה גם אילצה את פעולות הכרייה של מטינווסט לקצץ בהפקה בכ-30% .

4. עלייה בעלויות המקומיות — תעריפי רכבת, אנרגיה, עבודה ופיחות מטבע

• הובלת רכבת: חברת הרכבות הממשלתית, אוקרזליזניציה, דוחפת להעלאת תעריפי ההובלה בשיעור של 45% או יותר; איגוד התעשייה מזהיר שזה יהיה אסון עבור ענף שכבר נמצא בירידה. העלאה של 30% כבר אושרה, מה שגרם לקריאות לבטלה .
• עלויות אנרגיה ותשומות: עלויות החשמל, הגז הטבעי והפחם עולות כולן בו-זמנית, ופוגעות ברווחיות מכל כיוון .
• מחסור בכוח אדם: המלחמה יצרה מחסור חמור והולך וגובר של עובדים ברחבי המגזר .
• פיחות מטבע: פיחות הריבניה מוסיף לאינפלציית עלויות התשומות .

ההשלכות הכלכליות הצפויות — אפקט דומינו

קריסת תפוקת הפלדה. מרכז GMK מעריך שאחרי תפוקה של 7.4 מיליון טונות פלדה ב-2025, 2026 תראה התכווצות משמעותית — תחזיות מצביעות על ירידה לכ-5–5.5 מיליון טונות אם הלחצים יימשכו . לבדו, זפוריז'סטאל מסתכן בהשבתת מחצית מכושרו .

הפסדי הכנסות מיצוא של 150–200 מיליון דולר בחודש רק בשל חסימת המסדרון הימי , עם משטר המכסות של האיחוד האירופי שמגביל עוד יותר נפחי יצוא בעלי ערך מוסף.

אובדן משרות. איגוד הפלדה הזהיר כי העלאת תעריפי רכבת של 45% בלבד מאיימת על 300,000 משרות ברחבי שרשרת האספקה של כרייה ומטלורגיה .

פערי היצע בשוק המקומי. קטגוריות מוצר מסוימות — בעיקר מוטות זיון וצינורות — כבר חוות מחסור, ומוצרים מצופים מגולגלים שטוחים מטורקיה וממקורות אחרים עלולים להיעלם או לראות עליות מחירים חדות .

היחלשות העמדה הפיסקלית ומאזן המט"ח. פלדה ועפרות ברזל נותרות בין סעיפי היצוא הגדולים של אוקראינה. השילוב של אובדן הכנסות מיצוא, יצור מופחת ועלויות תשומות גבוהות יותר יפחית את הכנסות המס, יחמיר את הגירעון המסחרי, ויפעיל לחץ נוסף על הריבניה ועל תקציב המדינה בעת שאוקראינה תלויה במידה רבה בסיוע חוץ.

סכנת דה-אינדוסטריאליזציה מבנית. אנליסטים מתארים את 2026 כ"נקודת מפנה" פוטנציאלית — התעשייה נלחצת לראשונה בו-זמנית מצד העלויות ומצד ההכנסות . אם האיחוד האירופי ישמור על משטר המכסות הנוכחי ועל מנגנון CBAM ללא פטור לאוקראינה, ייתכן שמגזר הפלדה של המדינה לעולם לא יתאושש לחלוטין, אפילו לאחר סיום פעולות האיבה.