הצעות אוקראינה לארה"ב

זלנסקי הצהיר בנאום הווידאו הלילי שלו: "העברנו את הצעותינו לצד האמריקאי" . ההצעות נמסרו לצוות המו"מ האמריקאי כחלק ממאמץ להחיות את תהליך השלום. זלנסקי גם הזהיר כי רוסיה עלולה להשתמש בבחירות הפרלמנטריות של ספטמבר 2026 כתירוץ להכריז על גל גיוס חדש . בעוד שהפרטים המלאים נותרו חסויים, אוקראינה ממשיכה להחזיק בעמדתה נגד כל ויתור טריטוריאלי, כאשר זלנסקי הצהיר כי אין לו סמכות על פי החוק האוקראיני והבינלאומי לוותר על שטח . דיווחים מאמצע אוגוסט מצביעים על כך שהמתווה המוצע היה עוצר את הלחימה לאורך קו החזית הקיים, מבלי שאוקראינה תכיר רשמית בריבונות רוסית על השטחים הכבושים .

תגובת רוסיה

תגובת מוסקבה הייתה מתנשאת וללא שינוי מהותי מעמדתה הנוקשה:

• הכחישה קבלת ההצעות ישירות. סגן שר החוץ הרוסי סרגיי ריאבקוב טען ב-13 באוגוסט כי מוסקבה לא קיבלה כל מידע על ההצעות החדשות מארה"ב .
• נצמדה לדרישות המקסימליסטיות. הקרמלין חזר והדגיש כי עמדתו לגבי תנאי השלום לא השתנתה מאז דרישות פוטין מ-2024 – אשר מחייבות את אוקראינה למסור במלואן ארבעה מחוזות (דונצק, לוהנסק, זפוריז'יה, חרסון) ואת קרים, לנטוש את שאיפותיה לנאט"ו ולקבל פירוז .
• לא מוכנה עוד להשיב שטחים כבושים. בלומברג דיווח ביולי 2026, מפי מקורות המקורבים לקרמלין, כי רוסיה כבר לא מתכוונת להשיב שום שטח אוקראיני שנכבש במסגרת עסקה; פוטין רוצה לשמור על החלקים שנכבשו במחוזות סומי וחארקוב כ"אזורי חיץ" .
• דחתה הפסקות אש חלקיות. ב-14 באוגוסט, משרד החוץ הרוסי דחה הפסקת אש שהוצעה על ידי טורקיה בים השחור, בטענה שהוא "לא רואה שום בסיס" להפסקה כזו .
• שר החוץ לברוב הדגיש ב-14 באוגוסט שרוסיה אינה מוכנה לקבל הפסקת אש שמקפיאה את קו החזית הנוכחי, וחזר על מחויבותה להמשיך במלחמה עד שתוכל להשיג הסדר "ארוך טווח, אמין ובר קיימא" בתנאים שלה .

המכון לחקר המלחמה העריך ב-14 באוגוסט כי "גורמים רשמיים בקרמלין ממשיכים לחזור על חוסר הנכונות של רוסיה לעסוק בכל משא ומתן שלום משמעותי שאינו ממלא את דרישותיה לכניעה מוחלטת של אוקראינה" .

התפקיד שזלנסקי מצפה מארה"ב למלא

זלנסקי רוצה שארצות הברית תשחק תפקיד מרכזי ופעיל הן כמתווכת והן כערבה. באופן ספציפי, הוא קורא לוושינגטון:

• לחזק את הגנת הנ"מ של אוקראינה כתנאי מקדים לכל הסדר מדיני .
• להגביר את הלחץ על מוסקבה באמצעים דיפלומטיים ומאלצים כדי להביא את רוסיה לשולחן הדיונים .
• לארח משא ומתן ברמה גבוהה. אוקראינה ממתינה לבואם של משלחת אמריקאית – המדווחת ככוללת את השליחים סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר – כדי לקדם את השיחות .
• לחזור להתמקד בסכסוך לאחר העימות עם איראן. שיחות השלום קפאו באופן משמעותי כאשר תשומת הלב האמריקאית הוסטה לעימות עם איראן, וקייב רוצה שוושינגטון תחזור להתמקד בסיום המלחמה באוקראינה .

שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביחה אישר בראשית אוגוסט כי תהליך המשא ומתן לשלום בשיתוף ארה"ב נמצא כרגע "בהשהיה", וכי קייב ממתינה להגעת המשלחת האמריקאית .

נקודות המחלוקת העיקריות בשיחות התקועות

הטבלה הבאה מסכמת את חילוקי הדעות המהותיים שמנעו כל התקדמות של ממש:

עם שני הצדדים מחופרים בעמדותיהם ומוסקבה שלא מגלה כל נכונות להתפשר, הסיכויים לפריצת דרך דיפלומטית בעתיד הקרוב נותרו קלושים. בואה הקרוב של המשלחת האמריקאית לאוקראינה ורוסיה יבחן האם וושינגטון יכולה לשנות את הדינמיקה.

הצעות אוקראינה לארה"ב

זלנסקי הצהיר בנאום הווידאו הלילי שלו: "העברנו את הצעותינו לצד האמריקאי" . ההצעות נמסרו לצוות המו"מ האמריקאי כחלק ממאמץ להחיות את תהליך השלום. זלנסקי גם הזהיר כי רוסיה עלולה להשתמש בבחירות הפרלמנטריות של ספטמבר 2026 כתירוץ להכריז על גל גיוס חדש . בעוד שהפרטים המלאים נותרו חסויים, אוקראינה ממשיכה להחזיק בעמדתה נגד כל ויתור טריטוריאלי, כאשר זלנסקי הצהיר כי אין לו סמכות על פי החוק האוקראיני והבינלאומי לוותר על שטח . דיווחים מאמצע אוגוסט מצביעים על כך שהמתווה המוצע היה עוצר את הלחימה לאורך קו החזית הקיים, מבלי שאוקראינה תכיר רשמית בריבונות רוסית על השטחים הכבושים .

תגובת רוסיה

תגובת מוסקבה הייתה מתנשאת וללא שינוי מהותי מעמדתה הנוקשה:

• הכחישה קבלת ההצעות ישירות. סגן שר החוץ הרוסי סרגיי ריאבקוב טען ב-13 באוגוסט כי מוסקבה לא קיבלה כל מידע על ההצעות החדשות מארה"ב .
• נצמדה לדרישות המקסימליסטיות. הקרמלין חזר והדגיש כי עמדתו לגבי תנאי השלום לא השתנתה מאז דרישות פוטין מ-2024 – אשר מחייבות את אוקראינה למסור במלואן ארבעה מחוזות (דונצק, לוהנסק, זפוריז'יה, חרסון) ואת קרים, לנטוש את שאיפותיה לנאט"ו ולקבל פירוז .
• לא מוכנה עוד להשיב שטחים כבושים. בלומברג דיווח ביולי 2026, מפי מקורות המקורבים לקרמלין, כי רוסיה כבר לא מתכוונת להשיב שום שטח אוקראיני שנכבש במסגרת עסקה; פוטין רוצה לשמור על החלקים שנכבשו במחוזות סומי וחארקוב כ"אזורי חיץ" .
• דחתה הפסקות אש חלקיות. ב-14 באוגוסט, משרד החוץ הרוסי דחה הפסקת אש שהוצעה על ידי טורקיה בים השחור, בטענה שהוא "לא רואה שום בסיס" להפסקה כזו .
• שר החוץ לברוב הדגיש ב-14 באוגוסט שרוסיה אינה מוכנה לקבל הפסקת אש שמקפיאה את קו החזית הנוכחי, וחזר על מחויבותה להמשיך במלחמה עד שתוכל להשיג הסדר "ארוך טווח, אמין ובר קיימא" בתנאים שלה .

המכון לחקר המלחמה העריך ב-14 באוגוסט כי "גורמים רשמיים בקרמלין ממשיכים לחזור על חוסר הנכונות של רוסיה לעסוק בכל משא ומתן שלום משמעותי שאינו ממלא את דרישותיה לכניעה מוחלטת של אוקראינה" .

התפקיד שזלנסקי מצפה מארה"ב למלא

זלנסקי רוצה שארצות הברית תשחק תפקיד מרכזי ופעיל הן כמתווכת והן כערבה. באופן ספציפי, הוא קורא לוושינגטון:

• לחזק את הגנת הנ"מ של אוקראינה כתנאי מקדים לכל הסדר מדיני .
• להגביר את הלחץ על מוסקבה באמצעים דיפלומטיים ומאלצים כדי להביא את רוסיה לשולחן הדיונים .
• לארח משא ומתן ברמה גבוהה. אוקראינה ממתינה לבואם של משלחת אמריקאית – המדווחת ככוללת את השליחים סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר – כדי לקדם את השיחות .
• לחזור להתמקד בסכסוך לאחר העימות עם איראן. שיחות השלום קפאו באופן משמעותי כאשר תשומת הלב האמריקאית הוסטה לעימות עם איראן, וקייב רוצה שוושינגטון תחזור להתמקד בסיום המלחמה באוקראינה .

שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביחה אישר בראשית אוגוסט כי תהליך המשא ומתן לשלום בשיתוף ארה"ב נמצא כרגע "בהשהיה", וכי קייב ממתינה להגעת המשלחת האמריקאית .

נקודות המחלוקת העיקריות בשיחות התקועות

הטבלה הבאה מסכמת את חילוקי הדעות המהותיים שמנעו כל התקדמות של ממש:

עם שני הצדדים מחופרים בעמדותיהם ומוסקבה שלא מגלה כל נכונות להתפשר, הסיכויים לפריצת דרך דיפלומטית בעתיד הקרוב נותרו קלושים. בואה הקרוב של המשלחת האמריקאית לאוקראינה ורוסיה יבחן האם וושינגטון יכולה לשנות את הדינמיקה.