גורם במועצת השלום הדגיש: "בישראל נמשיך בשיחות הבונות כיצד לקדם את תוכנית השלום המקיפה בת 20 הנקודות של הנשיא". לדבריו, "ארה"ב וישראל מסכימות על היעד הסופי: חמאס מפורז מנשקו" .
ב-9 באוגוסט 2026, נתניהו אמר בישיבת הממשלה: "אני רוצה לדייק כאן: ישראל אינה מקבלת את מסמך 15 הנקודות" . הוא הוסיף: "צה"ל לא יבצע שום נסיגה עד שחמאס יתפרק מנשקו באופן אמיתי"
. זוהי פרידה פומבית נדירה מהממשל האמריקני, אך הבית הלבן אפיין את הדברים כ"עמדת בחירות" ואינו "מוטרד" מהם, ורואה בהם רטוריקה ולא מדיניות סופית
.
בסוף יולי 2026 הכריז טראמפ על "פריצת דרך היסטורית" לפיה מועצת השלום הגיעה להסכם עם חמאס ל"פירוק נשק מוחלט" . ב-30-31 ביולי אישר חמאס את התוכנית . על פי מסמך שראה ה-BBC, התוכנית קוראת לתהליך מדורג של שמונה חודשים שבמהלכו חמאס ירכז ויאחסן נשק כבד תחת פיקוח פלסטיני, במקביל לנסיגה ישראלית
.
למרות המאמץ המדיני, האלימות נמשכה. לאחר תקופה של צמצום תקיפות בלחץ אמריקני , חידש צה"ל את התקיפות במשך שלושה ימים רצופים לפחות. ב-13 באוגוסט הרגה תקיפה ישראלית את מפקד משטרת עזה, ג'מאל מחמוד אבו כאמיל (בן 43), וקצין משטרה בכיר נוסף
. יום קודם לכן, ב-12 באוגוסט, פגע כטב"ם ישראלי במפקד חמאס בבית לאהיא
. תקיפות קודמות ביולי ואוגוסט הרגו בכירי חמאס
.
אנליסטים מייחסים את עמדתו הנוקשה של נתניהו ללחצים פוליטיים פנימיים. ישראל צועדת לבחירות כלליות ב-27 באוקטובר 2026 . נתניהו מתמודד עם תחרות מצד שותפים ימנים קיצוניים בקואליציה, מה שיוצר תמריץ חזק להיראות בלתי מתפשר בנושאי ביטחון.
ביקור קושנר הוא מבחן מפתח ליכולת לגשר על הפער הדיפלומטי. גורם במועצת השלום אמר: "אנחנו שופטים את ישראל לפי מעשים, לא לפי הצהרות פומביות", ו"נקשיב לדאגות שהועלו" במהלך הביקור . תוצאות השיחות בישראל ובקהיר, ותוצאות הבחירות באוקטובר, יכריעו את עתידה של תוכנית 15 הנקודות.