להלן פירוט ההחלטה, שלוש הסיבות המשפטיות המרכזיות לפסילה, תגובתו של מקרון, וההקשר העולמי הרחב יותר.

מה קבעה המועצה החוקתית

המועצה החוקתית חסמה את החוק במלואו, וקבעה שלא ניתן לאכוף את האיסור הגורף מבלי לפגוע בזכויות חוקתיות . בית המשפט מצא שהצעת החוק הייתה רחבה מכדי להתחשב במצבו האישי של כל קטין או בסיכונים הספציפיים של כל פלטפורמה . החוק אושר על ידי הפרלמנט הצרפתי ב-21 ביולי 2026, כאשר האספה הלאומית אישרה אותו ברוב של 279 מול 81 קולות, והסנאט ברוב של 243 מול 2 .

3 סיבות משפטיות מרכזיות לפסילה

1. פגיעה בחופש הביטוי

בית המשפט קבע שאיסור על קטינים מתחת לגיל 15 לגשת לשירותים מקוונים מסוימים פוגע באופן מהותי בזכותם המוגנת חוקתית לבטא את עצמם בחופשיות . המועצה החוקתית הצהירה שהאיסור "לא יכול לאסור באופן גורף על קטינים להשתמש ברשתות חברתיות מבלי לפגוע בחופש הביטוי והתקשורת" .

2. דרישה לאימות גיל אוניברסלי ללא אמצעי הגנה

החוק היה מחייב כל אדם, כולל מבוגרים, להוכיח את גילו לפני גישה לרשתות חברתיות . המועצה מצאה שזוהי פגיעה בלתי מוצדקת ולא מידתית בפרטיות ובחופש הביטוי של כל המשתמשים, לא רק של קטינים . בהחלטתה קבעה המועצה: "על ידי איסור על קטינים מתחת לגיל חמש עשרה לגשת לשירותים מקוונים מסוימים, החוק מחייב מטבעו כל אדם, אפילו מבוגר, להוכיח את גילו לפני הגישה אליהם" . המועצה סיכמה שהמחוקק "לא פירט את התנאים והמגבלות שבהם יש לספק הוכחה כזו" ולא קבע את האמצעים המשפטיים הדרושים כדי להבטיח עמידה בדרישות הפרטיות .

3. האיסור היה רחב וגמיש מדי

המועצה קבעה שהצעת החוק הייתה רחבה מכדי להתחשב במצבו האישי של כל קטין או בסיכונים הספציפיים של כל פלטפורמה . דיווח של CNN סיכם שבית המשפט קבע שהאיסור "רחב מדי ואינו יכול להיות מופעל מבלי לפגוע בפרטיות האנשים" .

תגובתו של הנשיא מקרון

הנשיא מקרון הורה מיד לממשלתו לשכתב את החקיקה. לפי דיווחים בתקשורת האיטלקית המצטטים את לשכתו של מקרון, הוא הורה שהפתרון החדש והתואם לחוקה יהיה מוכן עד אביב 2027 . מקרון הטיל על ראש הממשלה סבסטיאן לקורני לתקן את הצעת החוק, במטרה ליישמה לפני הבחירות לנשיאות ב-2027 . מקרון קידם את הצעת החוק המקורית כרפורמה מרכזית בתקופת כהונתו האחרונה, וכינה בעבר את אישורה הפרלמנטרי "צעד משמעותי קדימה" ואמר ש"צרפת מובילה באירופה בכל הנוגע להגנה על ילדינו ובני נוערנו" .

הקשר עולמי רחב יותר

הכישלון של צרפת מתרחש על רקע מאמץ בינלאומי נרחב להגבלת רשתות חברתיות לנוער:

• אוסטרליה – הפכה למדינה הראשונה בעולם שיישמה איסור גורף, כשחוקקה את חוק התיקון לבטיחות באינטרנט (גיל מינימלי לרשתות חברתיות) 2024, שנכנס לתוקף ב-10 בדצמבר 2025, וחוסם בני פחות מ-16 מפלטפורמות כולל טיקטוק, אינסטגרם, פייסבוק, יוטיוב, סנאפצ'ט, רדיט ו-X .

• בריטניה – ביוני 2026, ממשלת בריטניה הודיעה שתאסור על רשתות חברתיות לבני פחות מ-16, ותתבסס על המודל האוסטרלי .

• הזירה האירופית – הצעת החוק של צרפת הייתה האיסור הגורף הראשון מסוגו שאושר על ידי מדינה חברה באיחוד האירופי. הכישלון החוקתי שלה הופך אותה כעת למקרה מבחן לאופן שבו יש לנסח חוקים כאלה כדי לשרוד ביקורת שיפוטית באירופה, שם ההגנות על חופש הביטוי חזקות .

• מתח מרכזי – האתגר המשפטי המרכזי הנראה במאמצים אלו הוא איזון בין מטרות הגנת הילד לבין זכויות יסוד. האיסור האוסטרלי ספג ביקורת דומה, אך טרם נפסל על ידי גוף חוקתי דומה. הפסיקה הצרפתית מאותתת שאיסורים גורפים יחד עם אימות גיל אוניברסלי עלולים להתמודד עם מכשולים משפטיים גבוהים תחת מסגרות זכויות האדם האירופיות .

להלן פירוט ההחלטה, שלוש הסיבות המשפטיות המרכזיות לפסילה, תגובתו של מקרון, וההקשר העולמי הרחב יותר.

מה קבעה המועצה החוקתית

המועצה החוקתית חסמה את החוק במלואו, וקבעה שלא ניתן לאכוף את האיסור הגורף מבלי לפגוע בזכויות חוקתיות . בית המשפט מצא שהצעת החוק הייתה רחבה מכדי להתחשב במצבו האישי של כל קטין או בסיכונים הספציפיים של כל פלטפורמה . החוק אושר על ידי הפרלמנט הצרפתי ב-21 ביולי 2026, כאשר האספה הלאומית אישרה אותו ברוב של 279 מול 81 קולות, והסנאט ברוב של 243 מול 2 .

3 סיבות משפטיות מרכזיות לפסילה

1. פגיעה בחופש הביטוי

בית המשפט קבע שאיסור על קטינים מתחת לגיל 15 לגשת לשירותים מקוונים מסוימים פוגע באופן מהותי בזכותם המוגנת חוקתית לבטא את עצמם בחופשיות . המועצה החוקתית הצהירה שהאיסור "לא יכול לאסור באופן גורף על קטינים להשתמש ברשתות חברתיות מבלי לפגוע בחופש הביטוי והתקשורת" .

2. דרישה לאימות גיל אוניברסלי ללא אמצעי הגנה

החוק היה מחייב כל אדם, כולל מבוגרים, להוכיח את גילו לפני גישה לרשתות חברתיות . המועצה מצאה שזוהי פגיעה בלתי מוצדקת ולא מידתית בפרטיות ובחופש הביטוי של כל המשתמשים, לא רק של קטינים . בהחלטתה קבעה המועצה: "על ידי איסור על קטינים מתחת לגיל חמש עשרה לגשת לשירותים מקוונים מסוימים, החוק מחייב מטבעו כל אדם, אפילו מבוגר, להוכיח את גילו לפני הגישה אליהם" . המועצה סיכמה שהמחוקק "לא פירט את התנאים והמגבלות שבהם יש לספק הוכחה כזו" ולא קבע את האמצעים המשפטיים הדרושים כדי להבטיח עמידה בדרישות הפרטיות .

3. האיסור היה רחב וגמיש מדי

המועצה קבעה שהצעת החוק הייתה רחבה מכדי להתחשב במצבו האישי של כל קטין או בסיכונים הספציפיים של כל פלטפורמה . דיווח של CNN סיכם שבית המשפט קבע שהאיסור "רחב מדי ואינו יכול להיות מופעל מבלי לפגוע בפרטיות האנשים" .

תגובתו של הנשיא מקרון

הנשיא מקרון הורה מיד לממשלתו לשכתב את החקיקה. לפי דיווחים בתקשורת האיטלקית המצטטים את לשכתו של מקרון, הוא הורה שהפתרון החדש והתואם לחוקה יהיה מוכן עד אביב 2027 . מקרון הטיל על ראש הממשלה סבסטיאן לקורני לתקן את הצעת החוק, במטרה ליישמה לפני הבחירות לנשיאות ב-2027 . מקרון קידם את הצעת החוק המקורית כרפורמה מרכזית בתקופת כהונתו האחרונה, וכינה בעבר את אישורה הפרלמנטרי "צעד משמעותי קדימה" ואמר ש"צרפת מובילה באירופה בכל הנוגע להגנה על ילדינו ובני נוערנו" .

הקשר עולמי רחב יותר

הכישלון של צרפת מתרחש על רקע מאמץ בינלאומי נרחב להגבלת רשתות חברתיות לנוער:

• אוסטרליה – הפכה למדינה הראשונה בעולם שיישמה איסור גורף, כשחוקקה את חוק התיקון לבטיחות באינטרנט (גיל מינימלי לרשתות חברתיות) 2024, שנכנס לתוקף ב-10 בדצמבר 2025, וחוסם בני פחות מ-16 מפלטפורמות כולל טיקטוק, אינסטגרם, פייסבוק, יוטיוב, סנאפצ'ט, רדיט ו-X .

• בריטניה – ביוני 2026, ממשלת בריטניה הודיעה שתאסור על רשתות חברתיות לבני פחות מ-16, ותתבסס על המודל האוסטרלי .

• הזירה האירופית – הצעת החוק של צרפת הייתה האיסור הגורף הראשון מסוגו שאושר על ידי מדינה חברה באיחוד האירופי. הכישלון החוקתי שלה הופך אותה כעת למקרה מבחן לאופן שבו יש לנסח חוקים כאלה כדי לשרוד ביקורת שיפוטית באירופה, שם ההגנות על חופש הביטוי חזקות .

• מתח מרכזי – האתגר המשפטי המרכזי הנראה במאמצים אלו הוא איזון בין מטרות הגנת הילד לבין זכויות יסוד. האיסור האוסטרלי ספג ביקורת דומה, אך טרם נפסל על ידי גוף חוקתי דומה. הפסיקה הצרפתית מאותתת שאיסורים גורפים יחד עם אימות גיל אוניברסלי עלולים להתמודד עם מכשולים משפטיים גבוהים תחת מסגרות זכויות האדם האירופיות .