עאבד אל-עביאת, תושב פסאיל, סיפר ל-ABC News כי מתנחלים השאירו ערמה עצומה של מספוא בפתח ביתה של המשפחה הפלסטינית האחרונה באזור, וריח התמרים הנרקבים ממלא את האוויר בגלל שהמעיין שנגזל הרג את היבולים .
תקריות מתועדות חורגות הרבה מעבר לפסאיל. מקרים מרכזיים כוללים:
עין סמיה (צפונית-מזרחית לרמאללה): מתנחלים השתלטו על מעיין ומתקן חלוקת מים המשרת כ-20 כפרים פלסטיניים. עד 2026, המעיין שימש את המתנחלים לנופש, ורועים פלסטינים לא יכלו עוד לגשת אליו. חברת המים דיווחה כי התחנה, המספקת מים לכ-100,000 פלסטינים, נפלה קורבן לוונדליזם חוזר ונשנה .
עין אל-עוג'ה (צפונית ליריחו): מעיין שופע ומפל שזרימתו נאמדה באלפי מטרים מעוקבים ביום הוסט. הקהילה הבדואית שהוא תמך בה — יותר מ-100 משפחות — נעקרה ברובה. היתאם רשאידה היה בין האחרונים לעזוב כשהאדמה התייבשה .
באר ליד יריחו (אוגוסט 2026): כוחות ישראליים הרסו שלוש בארות מים מרכזיות ששירתו רועים פלסטינים באחד האזורים היבשים בגדה. תושבים תיארו זאת כהסלמה החמורה ביותר במשבר מים שנמשך חודשים .
בריכות שלמה (ליד בית לחם, יולי 2026): שר האוצר הישראלי הימין-קיצוני בצלאל סמוטריץ' איים להשתלט על מאגרי המים ההיסטוריים, מהלך שתואר על ידי ארגוני זכויות אדם כהסלמה משמעותית במערכה על השליטה בקרקע ובמים בגדה .
עין רואבי (צפונית-מזרחית לירושלים): ביולי 2026 השתלטו מתנחלים על מעיין זה לאחר שוונדליזו באתר. מושלת ירושלים מסרה כי המעיין הוא מקור המים היחיד לקהילות בדואיות באזור .
ברחבי הקהילות המושפעות, פלסטינים אומרים שדפוס תפיסת המים והאלימות נועד במכוון להפוך את החיים לבלתי נסבלים ולאלץ אותם לעזוב את אדמתם . בכפר קוסרא, דרומית לשכם, דווח ב-OHCHR של האו"ם באוגוסט 2026 כי שלוש משפחות פלסטיניות — כ-15 איש — נותרו כלואות בבתיהן "במצב של אימה" לאחר שמתנחלים ניתקו את החשמל והמים
. המצור החל כשהמתנחלים חסמו את הכביש, הקימו אוהל בחצרות הבתים וסירבו לאפשר לאף אחד להיכנס או לצאת .
צה"ל הודה שקיבל דיווחים רבים על אזרחים ישראלים הפוגעים בכוונה בתשתיות מים פלסטיניות. הוא רשם 120 אירועי "פשע לאומני" ב-2025 — עלייה של כ-45% לעומת 2024 . הצבא טוען שהוא מעמיד לדין עבריינים, אך מתמודד עם קשיים באיסוף ראיות ובביצוע מעצרים; ארגוני זכויות אדם אומרים שהאכיפה חלשה
. בהתפתחות ראויה לציון, 600 קציני ביטחון ישראלים בדימוס חתמו ביולי 2026 על מכתב הקורא לנשיא ארה"ב טראמפ ללחוץ על מנהיגי ישראל להפסיק את מה שכינו "טרור מתנחלים" בגדה .
שר האוצר בצלאל סמוטריץ', חבר קואליציית ימין קיצוני, איים במפורש במאי 2026 "למחוק" את הכפר הפלסטיני אל-ח'אדר ליד בית לחם ולהשתלט על מאגרי המים העתיקים, וכינה אותם חלק ממורשת ישראל . ארגוני זכויות אדם מצטטים את הצהרותיו כעידוד רשמי למסע תפיסת הקרקעות והמים.
המנהל האזרחי, הגוף הצבאי המנהל את הגדה, קיבל את טענת המתנחלים כי האתר בפסאיל הוא אזור ארכיאולוגי — תירוץ שפלסטינים וארגוני זכויות אדם אומרים שמשמש באופן שיטתי להשתלטות על קרקע .
אמנסטי אינטרנשיונל (יוני 2026): פרסמה דו"ח מרכזי המתעד לפחות 4,575 התקפות מתנחלים על קהילות פלסטיניות בין ינואר 2023 לדצמבר 2025, כולל הרס של מיכלי מים, פאנלים סולאריים, בארות ותשתיות חקלאיות. אמנסטי תיארה את הקמפיין כ"טיהור אתני" של קהילות פלסטיניות בגדה .
בצלם (ארגון זכויות אדם ישראלי): תיעד בפירוט את גדר הפסאיל, וציין כי מתנחלים חסמו את הכביש הראשי ומנעו מ-30 תושבים, כולל 16 קטינים, להגיע לאדמותיהם החקלאיות .
OCHA של האו"ם: תיעד והזהיר כי הריסות ואלימות "מערערות עוד יותר את יכולתן של קהילות פלסטיניות לגשת למים מספקים" . עד אוגוסט 2026, האו"ם תיעד יותר מ-1,430 תקריות הקשורות למתנחלים ישראלים שגרמו לנפגעים, נזק לרכוש או שניהם, שהשפיעו על כ-260 קהילות פלסטיניות .
האיחוד האירופי: בדו"ח שלו על התנחלויות ב-2025 (פורסם באוגוסט 2026), ציין כי אלימות המתנחלים הגיעה לרמות שיא ואוכלוסיית ההתנחלויות בגדה עולה כעת על 500,000 .
מומחי האו"ם (יוני 2026): פרסמו אזהרה חריפה, וקבעו כי "אלימות משמשת ככלי מחושב וממוקד למנוע מפלסטינים גישה לשירותים חיוניים, לאזורי חקלאות ומרעה, במטרה הסופית לנתק את הקשר של האנשים לאדמה" .
הראיות מצביעות על הסלמה תלולה ב-2025–2026. השתלטות מתנחלים על מעיינות והרס בארות הפכו לטקטיקה מרכזית, מלווה לעתים קרובות בהצהרות רשמיות של שרי ימין קיצוני ישראלים שארגוני זכויות אדם מפרשים כהרשאה. צה"ל מתעד אירועים הולכים וגדלים אך לא מנע את המגמה. דו"חות האו"ם, האיחוד האירופי ואמנסטי מאפיינים זאת באופן אחיד כקמפיין שיטתי הגוזל מקהילות פלסטיניות ומאיץ סיפוח דה-פקטו.