מלחמת ארה״ב–איראן, אמצע אוגוסט 2026: טראמפ טוען ל׳שליטה מוחלטת׳ במצר הורמוז, הרוגים ראשונים בתקיפת החות׳ים, והמעבר ללחץ כלכלי

באמצע אוגוסט 2026, המלחמה בין ארה״ב לאיראן, שפרצה ב-28 בפברואר 2026, נמצאת במבוי סתום מורכב. הנשיא דונלד טראמפ הכריז כי לארה״ב יש "שליטה מוחלטת" במצר הורמוז, טענה שאיראן דחתה מיד. במקביל, מתקפת החות׳ים הקטלנית הראשונה על ספנות בים האדום מאז תחילת המלחמה גבתה שישה חיים, השיחות לשלום נתקעו, והממשל האמריקני מאותת על שינוי אסטרטגי משמעותי: נטישה של תקיפות צבאיות נרחבות לטובת לחץ כלכלי.

טענת טראמפ ל׳שליטה מוחלטת׳ מול המציאות בשטח

ב-12 באוגוסט 2026, הנשיא טראמפ הצהיר כי לארה״ב יש "שליטה מוחלטת" במצר הורמוז, תיאר את המצור הימי האמריקני כ"חומת פלדה", והבטיח: "אני חושב שנשמור עליה" . איראן דחתה מיד את הטענה כ"שקרים והמצאות" . הרשות למצר המפרץ הפרסי – הגוף שאיראן הקימה לניהול נתיב המים – קבעה כי "מצר הורמוז נותר חסום ולא ייפתח עד שיתקבלו תנאיה של איראן" . דובר הצבא האיראני, אבראהים זולפגרי, אמר שנתיב המים נותר תחת "ניהול ושליטה מלאים" של איראן .

נתוני הספנות סותרים את טענת טראמפ. התנועה במצר נותרה זעומה ובשפל של כמעט שלושה חודשים . חברת המודיעין הימי קפלר (Kpler) דיווחה כי רק 14 כלי שיט חצו את מצר הורמוז ב-11 באוגוסט – עלייה קלה לעומת סוף השבוע, אך עדיין רחוקה מאוד מרמות טרום-המלחמה .

דרישות הנגד של איראן ושיחות תקועות

השיחות בין ארה״ב לאיראן הגיעו למבוי סתום חדש . איראן דורשת שארה״ב תסיר את הסנקציות על טהרן ותקבל מספר תנאים נוספים לפני פתיחת המצר מחדש . טראמפ, מנגד, דרש שאיראן תשלם פיצויים על האבדות האמריקניות שנגרמו במהלך הסכסוך . מקור איראני בכיר דיווח על "אפס התקדמות" במאמצים להחיות את ההסכם הזמני שהושג ביוני 2026 .

התקיפה הקטלנית הראשונה של החות׳ים על ספנות בים האדום

ב-11 באוגוסט 2026, החות׳ים תקפו את אוניית המשא המצרית תהאמה (הנושאת דגל טנזניה) במצר באב אל-מנדב בשלושה טילים בליסטיים . הפיגוע גבה שישה הרוגים – ארבעה אנשי צוות (שלושה פקיסטנים ואחד אינדונזי) ושני מחלצים שנהרגו במתקפת טילים שנייה מסוג "מכת כפול" (Double Tap) במהלך פעולות החילוץ . עשרה נוספים נפצעו . זוהי התקיפה הקטלנית הראשונה של החות׳ים נגד ספנות מסחרית מאז פרוץ המלחמה באיראן ב-28 בפברואר 2026 . האונייה נשאה אספקת מזון .

ההשלכות הכלכליות והצבאיות הרחבות

לסכסוך יש השלכות כלכליות מרחיקות לכת:

• מחירי הנפט נותרים תנודתיים: חבית ברנט נסגרה ב-88.98 דולר ב-12 באוגוסט, כאשר המחירים עלו ב-5% ב-9 באוגוסט לאחר שארה״ב ואיראן החליפו דרישות פיצויים . גולדמן זאקס מעריך שברנט תישאר בטווח של 80–90 דולר עד שיהיה בהירות לגבי הסכם עם איראן או הסלמה משמעותית .
• שיבוש אנרגיה עולמי: חברת עראמקו הסעודית דיווחה כי המלחמה עלתה לשוק העולמי ב-2.6 מיליארד חביות נפט מאז פברואר 2026 . סוכנות האנרגיה הבינלאומית מזהירה כי מאגרי הנפט העולמיים מדלדלים במהירות .
• נזק כלכלי רחב: הסכסוך העלה את האינפלציה ואת שיעורי המשכנתאות בארה״ב, הוביל לקיצוב דלק באסיה ואפריקה, ושיבש שרשראות אספקה ברחבי יבשות רבות .
• פעילות צבאית: צבא ארה״ב תקף אוניית מכולות שניסתה לחצות את המצור האיראני. מפקד משמר הגבול האיראני דחה כל סיכוי להתקפה קרקעית אמריקנית על איראן .

שינוי באסטרטגיה האמריקנית: מעבר ללחץ כלכלי

עד אמצע אוגוסט 2026, טראמפ אותת על שינוי אסטרטגי משמעותי: נטישה של תקיפות צבאיות נרחבות לטובת לחץ כלכלי לסיום המלחמה . בסדרת ראיונות, טראמפ תיאר את גישתו כ"עושים את זה בלו-קי" (לשחק אותה נמוך), ואמר כי הממשל צופה בהצטברות הכאב הכלכלי על איראן במקום לפתוח במבצעים צבאיים חדשים . הוא הציג את הברירה כמי שמאפשרת לטהרן "להיכשל כלכלית" או "להכות בהם ממש חזק" . הממשל הימר שחודשי ההפצצות דחפו את איראן עד לנקודה שבה סנקציות מוגברות והמצור הימי יוכלו לאלץ כניעה . מבקרים מציינים כי טראמפ החל את המלחמה בטענה ש-50 שנות לחץ כלכלי נכשלו – וכעת הם עדים לחזרתו לאותה אסטרטגיה .