בן ברית אמריקני כינה מתנחלים ישראלים 'טרוריסטים': המצור על קוסרה שחשף קרע בין ארה"ב לישראל

הטריגר המיידי היה ניסיון השתלטות על קרקע: המתנחלים שאפו לאלץ את המשפחות לפנות את רכושן . אך הזרז העמוק יותר היה לוח השנה הפוליטי הישראלי: בחירות ארציות נקבעו לאוקטובר 2026, ומפלגות הימין הקיצוני — במיוחד סיעת "הציונות הדתית" בראשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' — מיהרו לבסס את ההתנחלויות לקראת שינוי אפשרי במאזן הכוחות . סמוטריץ' עצמו נלחם על הישרדות פוליטית, וסקרים הראו שמפלגתו עלולה לא לעבור את אחוז החסימה אלא אם תתמזג עם סיעה אחרת . על רקע זה, אלימות המתנחלים בגדה המערבית זינקה לשיאים חסרי תקדים באמצע 2026 .

כיצד הגיבה ארה"ב: נזיפה חריגה

תגובת ארה"ב הייתה חריפה במיוחד. השגריר מייק האקבי — שבעבר היה תומך נלהב של ההתנחלויות — כינה את המצור "מעשה טרור נוראי" וכינה את המתנחלים "טרוריסטים ישראלים" . זוהי סטייה דרמטית עבור האקבי . מאחורי הקלעים, וושינגטון שלחה מסרים דיפלומטיים "זועמים" דורשת הסברים מיידיים מתל אביב, כאשר גורמים רשמיים בכירים הטילו ספק בכך שהרשויות הישראליות איבדו שליטה על כוחות הביטחון בשטחים הכבושים . ממשל ביידן לחץ גם בפומבי על ישראל להשיב את הסדר על כנו, בטענה שגדה מערבית יציבה חיונית לביטחונה של ישראל עצמה .

כיצד הגיבה ישראל: איטית, סותרת ומוגבלת פוליטית

תגובת ישראל הייתה איטית וסותרת. ביום רביעי, 12 באוגוסט, ניסו כוחות צה"ל לפזר את המתנחלים, התעמתו עימם, ואז נסוגו לאחר שלא הצליחו לפנות את המאחז . ביום חמישי, 13 באוגוסט — רק לאחר שהנזיפה האמריקנית החריפה — ישראל שלחה שוב כוחות לקוסרה כדי לתפוס עמדות בתוך הבתים הפלסטיניים, והצבא פעל נגד המתנחלים הסוררים . אולם במקביל, ישראל פתחה מחדש התנחלות סמלית אחרת בגדה המערבית, כאות לכך שאין שינוי במדיניות הכוללת . שותפי הקואליציה מהימין הקיצוני נותרו תומכים בקול רם בהרחבת ההתנחלויות, וקבינט נתניהו לא מתח ביקורת פומבית על המתנחלים .

הפרשה חשפה פער בין היכולת המבצעית של הצבא לבין הרצון הפוליטי של ההנהגה לפעול נגד מתנחלים. לנוכח הבחירות באוקטובר, כאשר מפלגות הימין הקיצוני מתחרות ביניהן על מי נוקטת קו ניצי יותר בנושא ההתנחלויות, הממשלה העלימה עין או התערבה רק באופן חלקי .

מה זה מגלה על יחסי ארה"ב-ישראל

המצור על קוסרה לא היה קרע על רקע אירוע בודד, אלא נקודת השיא האחרונה בדפוס של חיכוכים. המשבר העלה על פני השטח תסכול אמריקני עמוק מחוסר יכולתה — או חוסר רצונה — של ישראל לרסן את אלימות המתנחלים, וממשלה שוושינגטון סבורה שהיא מאפשרת "אנרכיה" בגדה המערבית . העובדה שהאקבי, דווקא הוא, השתמש במילה "טרור" מדגישה עד כמה היחסים השתנו מהתמיכה הכמעט אוטומטית של ארה"ב תחת ממשלים קודמים.

השינוי ההיסטורי בדעת הקהל האמריקנית

מתחת לפני השטח של המתיחות הדיפלומטית מסתתר שינוי דרמטי באופן שבו האמריקנים תופסים את הסכסוך. עד פברואר 2026, מכון גאלופ מצא שלראשונה מזה למעלה משני עשורים, יותר אמריקנים מזדהים עם הפלסטינים (41%) מאשר עם הישראלים (36%) — היפוך מוחלט מיתרון של 54% מול 31% לישראל רק כמה שנים קודם לכן . סקרי Pew אישרו כי הדעות על ממשלת ישראל הפכו "שליליות יותר ויותר", במיוחד בקרב הדמוקרטים . סקר AP-NORC ביולי 2026 מצא כי 40% מהאמריקנים אומרים שארה"ב "תומכת יותר מדי" בישראל .

שינוי זה בדעת הקהל מעניק לממשל ביידן מרחב פוליטי גדול יותר לבקר את ישראל בפומבי — ומפעיל עליו לחץ לעשות כן כאשר מתרחשים אירועים כמו זה בקוסרה.

בשורה התחתונה

המצור על קוסרה היה רגע שבו שלושה מגמות ארוכות טווח — ההקצנה של פוליטיקת ההתנחלויות הישראלית, שחיקת הקונצנזוס המדיני בין ארה"ב לישראל, וקריסת התמיכה הציבורית הבלתי מותנית האמריקנית בישראל — התלכדו למשבר אחד גלוי לעין.