בכיר במשמרות המהפכה מאיים: כל בסיסי ארה"ב בעולם ייכבשו אם יתקפו גרעינית

הצדקה לאי-מרדף אחר נשק גרעיני

נקדי טען כי איראן אינה זקוקה לפצצה גרעינית משום שהיא נשענת על תמיכה עממית וגיוס ציבורי כמקור ההרתעה העיקרי שלה . בראיון ל-PBS הוא הצהיר: 'אנחנו צריכים להגיע להרתעה, כדי שהאויב לעולם לא יעז לתקוף אותנו, כדי שנוכל לחיות בביטחון' – אך הוא הציג את ההרתעה הזו כנובעת מיכולתה של איראן ללוחמה א-סימטרית ממושכת ולהטלת עלויות, ולא מארסנל גרעיני .

עמדה זו עולה בקנה אחד עם המדיניות הרשמית ארוכת השנים של איראן שאינה חותרת לנשק גרעיני, אף שחששות בינלאומיים מתוכנית הגרעין האיראנית נמשכים זה עשרות שנים.

האסטרטגיה למשיכת המלחמה מעבר לטראמפ

נקדי התווה במפורש אסטרטגיה של משיכת המלחמה עם ארצות הברית באופן מכוון עד שהנשיא דונלד טראמפ יעזוב את תפקידו בינואר 2029 . מרכיבי המפתח בתוכנית כוללים:

• הישרדות הממשל האמריקני: הוא אמר כי איראן יכולה להאריך את הסכסוך לתוך כהונת הנשיאות הבאה כדי להראות לכל ממשל עתידי כי 'יש מחיר' לפעולות עוינות נגד איראן .
• תשישות ארה"ב: נקדי טען כי איראן 'למדה כיצד להילחם באמריקה' במהלך חמישה חודשי מלחמה וכי 'הניצחון הוא בצד שלנו' .
• בניית הרתעה באמצעות שחיקה: לחימה ממושכת מוצגת כדרך לבנות הרתעה מתמשכת, כך שהאויב 'לעולם לא יעז לתקוף אותנו' .
• הרחבת פעולות מעבר לגבולות: הוא הצהיר כי משמרות המהפכה קיבלו הוראה לפתח יכולות התקפיות לפעולות מחוץ לגבולות איראן .

'דרך אחת היא למשוך את המלחמה הזו עד שאנחנו מגיעים לכהונת הנשיאות הבאה ולגרום לשחיקה, כך שאם מישהו אחר ירצה לתקוף את איראן, הם ידעו שיש מחיר', אמר נקדי .

כיצד האיומים הללו משתלבים באסטרטגיה הרחבה של איראן

הצהרותיו של נקדי אינן רטוריקה מבודדת. הן מתיישבות עם שורה של מהלכים מתואמים של איראן בשלוש חזיתות: מיצר הורמוז, תביעות פיצויים על דליפת נפט ודיפלומטיה תקועה.

שליטה במיצר הורמוז: הפרלמנט האיראני בוחן חקיקה לאיסור אוניות אמריקניות וישראליות ממיצר הורמוז, ולגבות אגרה ממדינות אחרות עד שטהרן תפוצה על נזקי מלחמה . איראן טוענת כי סיימה הסכם עם עומאן המגדיר נתיבי שיט חדשים שיאסרו על כלי שיט אמריקניים וישראליים, עם קנסות של עד 20% מערך המטען למפרים . איראן קשרה כל פתיחה מחודשת של נתיב המים לוויתורים אמריקניים, כולל פיצויים, הסרת סנקציות וסיום ההסגר הימי .

פיצויים על דליפת נפט: ב-13 באוגוסט 2026, איראן דרשה פיצויים ממדינות השילוח לאחר שכתם נפט הגיע לחופי האי קישם שבדרומה, תוך ציון הרס סביבתי במיצר הורמוז . משרד החוץ האיראני הצהיר כי הדליפה 'פגעה במימי המפרץ וים עומאן' . TankerTrackers, שירות ניטור שמתארח בארה"ב, דיווח כי נראה שהדליפה נגרמה כתוצאה מהתקפה איראנית על אוניית הצובר Minoan Pioneer במימי עומאן ב-3 באוגוסט .

דיפלומטיה תקועה: הסכם הביניים בין ארה"ב לאיראן – מזכר הבנות בן 14 סעיפים המכונה 'הסכם איסלמבאד' שנחתם ביוני 2026 והכריז על סיום המלחמה ועל הפסקת אש ל-60 יום – קרס הלכה למעשה . מקור איראני בכיר מדווח כי 'אין שום התקדמות' במשא ומתן להחיותו, וטהרן אינה דנה בהארכת הפסקת האש . איראן אומרת כי וושינגטון חייבת תחילה לחזור להסכם הביניים מיוני ולקבוע לוח זמנים להתחייבויות לפני שניתן יהיה לקיים כל משא ומתן נוסף . שני הצדדים מחליפים דרישות לפיצויים זה מזה, מה שמעיב עוד יותר על הסיכויים לפתיחת מיצר הורמוז וסיום הסכסוך .

המשמעות

הראיון של נקדי ל-PBS הוא אחד הביטויים הישירים ביותר לאסטרטגיה הצבאית והדיפלומטית הנוכחית של איראן. השילוב של אזהרה גרעינית, דוקטרינת הרתעה המבוססת על גיוס עממי, ולוח זמנים של מלחמת התשה שנועדה לשרוד את ממשל טראמפ, מרמז על כך שטהרן מתכוננת לעימות ממושך ולא מחפשת מוצא דיפלומטי מהיר. קריסת הסכם הביניים מיוני, המשך החסימה של מיצר הורמוז ודרישות הפיצויים ההדדיות בין וושינגטון לטהרן, כולם מחזקים את המגמה הזו.