לאחר חודשים של הפצצות שלא השיגו פריצת דרך, הנשיא טראמפ אותת בתחילת אוגוסט 2026 שהוא הולך "לשחק אותה בקטן" (low-key) — לתת ללחץ הכלכלי להצטבר במקום לפתוח במתקפות צבאיות חדשות . הממשל מסתמך על המצור הימי האמריקני (שהוטל לראשונה ב-13 באפריל, חודש ב-14 ביולי לאחר הפסקת אש קצרה) ועל סנקציות מוגברות כדי לדחוף את כלכלת איראן אל עבר מה שהפקידים מקווים שיהיה נקודת שבירה .
"אנחנו רק מנהלים איתם משא ומתן למחצה," אמר טראמפ לאקסיוס. "אנחנו פשוט צופים באיראן עם האינפלציה הענקית שלה ובעובדה שאין להם כסף" . בבית הלבן תיארו את המאמץ האחרון כ"מבצע זעם כלכלי" (Operation Economic Fury), ומזכיר האוצר סקוט בסנט כינה אותו "המקבילה הפיננסית" של מערכה צבאית .
המצור היה יעיל ביותר כמעט בכל מדד. הצבא האמריקני הפנה 20 ספינות מסחריות נוספות הרחק מנמלים איראניים רק בשבוע של 10 באוגוסט . בתחילת אוגוסט, נתוני PortWatch של קרן המטבע הבין-לאומית הראו ממוצע של רק כארבע ספינות ביום שעוברות במצר הורמוז, לעומת 17–20+ בימים כתיקונם . יצוא הנפט הגולמי של איראן ירד לרמתו הנמוכה מזה שש שנים לפחות עד מאי 2026 .
במהלך שלב המצור הראשון (13 באפריל – 18 ביוני), מעריך מחלקת ההגנה האמריקנית שאיראן איבדה כ-4.8 מיליארד דולר בהכנסות מנפט עד 1 במאי, כש-31 מכליות הנושאות 53 מיליון חביות נפט גולמי תקועות במפרץ עומאן . עד 5 ביוני, סך ההכנסות האבודות טיפס לכמעט 6 מיליארד דולר .
בהודאה פומבית יוצאת דופן בפגיעותה, לשכת המסחר המרכזית של איראן, יחד עם איגודי היבוא והיצוא הגדולים, פרסמה הצהרה המכירה בכך שהסנקציות האמריקניות והמצור מסבים נזק כבד. גורמי סחר בכירים הודו כי "לא ניתן להתגבר על המצור" . ההצהרה המשותפת, שנחתמה על ידי גופי סחר רשמיים, איגודי יבואנים ויצואנים, ודמויות כלכליות מובילות, מהווה הכרה פומבית נדירה בפגיעותה הכלכלית של איראן .
דוחות אפריל ויולי 2026 של קרן המטבע הבין-לאומית (World Economic Outlook) צופים שאינפלציית המחירים לצרכן באיראן תעמוד על ממוצע של 68.9% בשנת 2026, הגבוהה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, ושהכלכלה תתכווץ ב-5.4% (תיקון כלפי מעלה מ-6.1%- באפריל, המשקף עלייה קצרה בייצוא הנפט במהלך הפסקת האש) . האינפלציה בפועל כבר זינקה אפילו גבוה יותר: מדד המחירים לצרכן השנתי (year-on-year) הגיע ל-88.6% בתקופה שהסתיימה ב-21 ביוני 2026 .
היומון הפיננסי המוביל באיראן, דוניא-יה-אקטסד (Donya-e-Eqtesad), דגמן תרחישי אינפלציה ל-2026 כבר בסוף 2025: 49% תחת הסדר שלום, 67% תחת הסטטוס קוו, ו-123% במקרה של סכסוך גלוי . המגמה הנוכחית קרובה ביותר לתרחיש הסכסוך.
איראנים רגילים מתמודדים עם לחץ מחיה קטסטרופלי. אינפלציית המזון הגיעה ל-105% עד פברואר 2026, עם עלייה של 140% במחירי הלחם והדגנים ו-219% בשמנים ושומנים לעומת השנה הקודמת . משקי בית נאלצים לקצץ בתקציבי בשר, מוצרי חלב ותרופות . נתון האינפלציה הממוצע של קרן המטבע, 68.9%, מסתיר אינפלציית מזון חמורה בהרבה שדחפה מוצרי יסוד בסיסיים הרחק מהישג ידם של רבים. גורמים כלכליים בכירים באיראן דיווחו לנשיא מסעוד פזשכיאן שלשיקום הכלכלה שנפגעה במלחמה עלול להידרש יותר מעשור .
איראן מסרבת לנהל משא ומתן תחת לחץ. ב-8 באוגוסט, המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן פרסמה רשימת תנאים נרחבת לפתיחת מצר הורמוז: ארה"ב חייבת להסיר את המצור הימי שלה, להפסיק את הסנקציות, לסגת את צבאה מהאזור, לשלם פיצויי מלחמה, ולשחרר נכסים איראניים קפואים, בין שאר דרישות . איראן גם מסרה לארה"ב שגם הסכם עתידי עם עומאן לניהול המיצר לא יספיק לפתיחתו מחדש מבלי שוושינגטון תעמוד בתנאיה . בתגובה, טראמפ הוסיף תנאי חדש משלו — אך המבוי הסתום הדיפלומטי נותר מוחלט .
אנליסטים ופקידי ממשל לשעבר מטילים ספק רב בכך שלחץ כלכלי בלבד יאלץ את איראן להיכנע. לאיראן יש ניסיון של עשרות שנים בעמידה בסנקציות, היא צברה מאגרי סחורות, מקיימת נתיבי סחר חלופיים (כולל נמלים בים הכספי וגבולות יבשתיים עם מספר שכנות), וגיוונה את כלכלתה .
ויליאם וכסלר ממועצת אטלנטיק (Atlantic Council) ציין שהגישה מבוססת על הימור שהנהגת טהרן תתמוטט — הימור עם מעט תקדים היסטורי . הישרדות המשטר תלויה באי-הראיה של כניעה לדרישות ארה"ב, ואיראן ממשיכה להשתמש בשליטתה במצר הורמוז כמנוף נגדי כדי להסב כאב כלכלי עולמי .
מנהיגי איראן מאמינים שהם יכולים להחזיק מעמד יותר מארה"ב, שכן הם אינם דמוקרטיה במהותם, וטראמפ נמצא תחת לחץ רב יותר בגלל הבחירות המתקרבות . כפי שניסח זאת אנליסט אחד, האסטרטגיה היא משחק המתנה בהימור גבוה — ונותר לא ברור מי ימצמץ ראשון.
לאחר חודשים של הפצצות שלא השיגו פריצת דרך, הנשיא טראמפ אותת בתחילת אוגוסט 2026 שהוא הולך "לשחק אותה בקטן" (low-key) — לתת ללחץ הכלכלי להצטבר במקום לפתוח במתקפות צבאיות חדשות . הממשל מסתמך על המצור הימי האמריקני (שהוטל לראשונה ב-13 באפריל, חודש ב-14 ביולי לאחר הפסקת אש קצרה) ועל סנקציות מוגברות כדי לדחוף את כלכלת איראן אל עבר מה שהפקידים מקווים שיהיה נקודת שבירה .
"אנחנו רק מנהלים איתם משא ומתן למחצה," אמר טראמפ לאקסיוס. "אנחנו פשוט צופים באיראן עם האינפלציה הענקית שלה ובעובדה שאין להם כסף" . בבית הלבן תיארו את המאמץ האחרון כ"מבצע זעם כלכלי" (Operation Economic Fury), ומזכיר האוצר סקוט בסנט כינה אותו "המקבילה הפיננסית" של מערכה צבאית .
המצור היה יעיל ביותר כמעט בכל מדד. הצבא האמריקני הפנה 20 ספינות מסחריות נוספות הרחק מנמלים איראניים רק בשבוע של 10 באוגוסט . בתחילת אוגוסט, נתוני PortWatch של קרן המטבע הבין-לאומית הראו ממוצע של רק כארבע ספינות ביום שעוברות במצר הורמוז, לעומת 17–20+ בימים כתיקונם . יצוא הנפט הגולמי של איראן ירד לרמתו הנמוכה מזה שש שנים לפחות עד מאי 2026 .
במהלך שלב המצור הראשון (13 באפריל – 18 ביוני), מעריך מחלקת ההגנה האמריקנית שאיראן איבדה כ-4.8 מיליארד דולר בהכנסות מנפט עד 1 במאי, כש-31 מכליות הנושאות 53 מיליון חביות נפט גולמי תקועות במפרץ עומאן . עד 5 ביוני, סך ההכנסות האבודות טיפס לכמעט 6 מיליארד דולר .
בהודאה פומבית יוצאת דופן בפגיעותה, לשכת המסחר המרכזית של איראן, יחד עם איגודי היבוא והיצוא הגדולים, פרסמה הצהרה המכירה בכך שהסנקציות האמריקניות והמצור מסבים נזק כבד. גורמי סחר בכירים הודו כי "לא ניתן להתגבר על המצור" . ההצהרה המשותפת, שנחתמה על ידי גופי סחר רשמיים, איגודי יבואנים ויצואנים, ודמויות כלכליות מובילות, מהווה הכרה פומבית נדירה בפגיעותה הכלכלית של איראן .
דוחות אפריל ויולי 2026 של קרן המטבע הבין-לאומית (World Economic Outlook) צופים שאינפלציית המחירים לצרכן באיראן תעמוד על ממוצע של 68.9% בשנת 2026, הגבוהה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, ושהכלכלה תתכווץ ב-5.4% (תיקון כלפי מעלה מ-6.1%- באפריל, המשקף עלייה קצרה בייצוא הנפט במהלך הפסקת האש) . האינפלציה בפועל כבר זינקה אפילו גבוה יותר: מדד המחירים לצרכן השנתי (year-on-year) הגיע ל-88.6% בתקופה שהסתיימה ב-21 ביוני 2026 .
היומון הפיננסי המוביל באיראן, דוניא-יה-אקטסד (Donya-e-Eqtesad), דגמן תרחישי אינפלציה ל-2026 כבר בסוף 2025: 49% תחת הסדר שלום, 67% תחת הסטטוס קוו, ו-123% במקרה של סכסוך גלוי . המגמה הנוכחית קרובה ביותר לתרחיש הסכסוך.
איראנים רגילים מתמודדים עם לחץ מחיה קטסטרופלי. אינפלציית המזון הגיעה ל-105% עד פברואר 2026, עם עלייה של 140% במחירי הלחם והדגנים ו-219% בשמנים ושומנים לעומת השנה הקודמת . משקי בית נאלצים לקצץ בתקציבי בשר, מוצרי חלב ותרופות . נתון האינפלציה הממוצע של קרן המטבע, 68.9%, מסתיר אינפלציית מזון חמורה בהרבה שדחפה מוצרי יסוד בסיסיים הרחק מהישג ידם של רבים. גורמים כלכליים בכירים באיראן דיווחו לנשיא מסעוד פזשכיאן שלשיקום הכלכלה שנפגעה במלחמה עלול להידרש יותר מעשור .
איראן מסרבת לנהל משא ומתן תחת לחץ. ב-8 באוגוסט, המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן פרסמה רשימת תנאים נרחבת לפתיחת מצר הורמוז: ארה"ב חייבת להסיר את המצור הימי שלה, להפסיק את הסנקציות, לסגת את צבאה מהאזור, לשלם פיצויי מלחמה, ולשחרר נכסים איראניים קפואים, בין שאר דרישות . איראן גם מסרה לארה"ב שגם הסכם עתידי עם עומאן לניהול המיצר לא יספיק לפתיחתו מחדש מבלי שוושינגטון תעמוד בתנאיה . בתגובה, טראמפ הוסיף תנאי חדש משלו — אך המבוי הסתום הדיפלומטי נותר מוחלט .
אנליסטים ופקידי ממשל לשעבר מטילים ספק רב בכך שלחץ כלכלי בלבד יאלץ את איראן להיכנע. לאיראן יש ניסיון של עשרות שנים בעמידה בסנקציות, היא צברה מאגרי סחורות, מקיימת נתיבי סחר חלופיים (כולל נמלים בים הכספי וגבולות יבשתיים עם מספר שכנות), וגיוונה את כלכלתה .
ויליאם וכסלר ממועצת אטלנטיק (Atlantic Council) ציין שהגישה מבוססת על הימור שהנהגת טהרן תתמוטט — הימור עם מעט תקדים היסטורי . הישרדות המשטר תלויה באי-הראיה של כניעה לדרישות ארה"ב, ואיראן ממשיכה להשתמש בשליטתה במצר הורמוז כמנוף נגדי כדי להסב כאב כלכלי עולמי .
מנהיגי איראן מאמינים שהם יכולים להחזיק מעמד יותר מארה"ב, שכן הם אינם דמוקרטיה במהותם, וטראמפ נמצא תחת לחץ רב יותר בגלל הבחירות המתקרבות . כפי שניסח זאת אנליסט אחד, האסטרטגיה היא משחק המתנה בהימור גבוה — ונותר לא ברור מי ימצמץ ראשון.