גרינפיס נלחמת במכלית הנטושה מחוץ לבורגס: כך זוהה דליפת נפט ומה עושות הרשויות?

הראיות לזיהום הנפט

גרינפיס הציגה שתי שכבות ראיות:

• ניתוח לוויינים: עשרות כתמי נפט שתועדו ליד הספינה מאפריל עד יולי 2026, לטענת הארגון – דפוס זיהום חוזר הנגרם מהמכלית הפגועה .
• תיעוד בשטח: צוות ה-Arctic Sunrise תיעד דליפה גלויה לעין מ"קאיירוס" ימים ספורים לפני המחאה .

תגובת הרשויות בבולגריה

תגובת הממשל הבולגרי מעורבת, וכוללת הכחשה לצד פעילות:

• הכחשה ראשונית (27 ביולי 2026): גורמים רשמיים הכחישו שדליפה מתמשכת מגיעה מה"קאיירוס", ודחו את ממצאי הלוויין של גרינפיס .
• בדיקה וחקירה (סוף יולי 2026): לאחר תלונות תושבים על זיהום ימי סמוך לפומורייה ולבורגס, הורתה הנהלת הימים הבולגרית על בדיקה בים סביב הספינה. סיורים לא מצאו דליפה, אך גילו "כתמים מבודדים" שטופלו .
• חקירה רשמית: משרד התחבורה הזמין צוותי חקירה לבחון דליפה אפשרית מהמכלית המוטלת בסנקציות .
• דרישת תשלום (ינואר 2026): בולגריה הגישה חשבון לבעלי ה"קאיירוס" (חברה סינית) על עלויות החילוץ הימי, לאחר שהספינה עלתה על שרטון סמוך לאחטופול בדצמבר 2025 .

רקע: המכלית קאיירוס – מפגע ימי וסמל לסכסוך

סטטוס סנקציות

ה"קאיירוס" היא מכלית נפט תחת דגל גמביה המזוהה כחלק מ"צי הצללים" הרוסי – כלי שיט המשמשים לעקוף מגבלת המחיר (price cap) והאמברגו על נפט רוסי שהטילו G7 והאיחוד האירופי . היא נמצאת תחת סנקציות האיחוד האירופי ובריטניה, ולכן נאסרה כניסתה לנמלי האיחוד ונגישות של שירותים ימיים . על פי OpenSanctions, הספינה הייתה מעורבת בייצוא נפט רוסי למדינות שלישיות מנובמבר 2023 .

מתקפת כטב"ם אוקראינית (נובמבר 2025)

ב-28 בנובמבר 2025 תקף שירות הביטחון האוקראיני (SBU) שתי מכליות צללים רוסיות – ה"קאיירוס" וה"ויראט" – באמצעות כטב"מים ימיים "סי בייבי" (Sea Baby) בים השחור, כ-28 מיילים ימיים מחופי טורקיה . המכלית הייתה ריקה באותה עת, אך ספגה נזק משמעותי. אוקראינה הגדירה את המבצע כחלק מהמאמץ לערער את הכנסות הנפט הרוסיות .

עלייה על שרטון והעברה לבורגס

• 5 בדצמבר 2025: גוררת טורקית גררה את ה"קאיירוס" הפגועה, אך כבל הגרירה ניתק במזג אוויר סוער והספינה נסחפה אל החוף הבולגרי סמוך לעיירה אחטופול .
• 6–8 בדצמבר 2025: רשויות הים, משמר הגבול וחיל הים הבולגרי פתחו במבצע חילוץ. הצוות פונה במסוק .
• אמצע דצמבר 2025: בולגריה הצליחה לגרור את הספינה מהחוף ולהעבירה למפרץ בורגס, שם היא עוגנת (למעשה נטושה) מזה למעלה מחצי שנה .

בעלות

המכלית מדווחת כסינית בבעלותה, אך מופעלת כחלק מצי הצללים הרוסי. בולגריה הגישה לבעלים חשבון על עלויות החילוץ .

ההקשר הרחב: איומי ביטחון ימי בים השחור ובארקטי

המאבק בצי הצללים בים השחור

פרשת קאיירוס היא חלק מתופעה רחבה:

• מתקפת כטב"מים אוקראינית: אוקראינה תוקפת באופן שיטתי מכליות צללים רוסיות. בנובמבר 2025 היא פגעה בקאיירוס ובוויראט, וגם במסוף ה-CPC בנובורוסיסק .
• מבצע "מולוצ'קה" (החל ב-6 ביולי 2026): אוקראינה פתחה במערכה צבאית ייעודית נגד צי הצללים בים אזוב ובים השחור. נכון לאמצע יולי 2026, נפגעו לדבריה 218 כלי שיט .
• תפיסה מערבית: בריטניה תפסה את מכלית הצללים "סמירטוס" בתעלת למאניש באוגוסט 2026, ופוטין איים בתגובה נגד ספינות מסחר מערביות . ארה"ב פתחה במסע תפיסה של ספינות צללים רוסיות ב-7 בינואר 2026 .

שיירות הנפט הארקטיות של רוסיה

במקביל, רוסיה מרחיבה דרמטית את השימוש בנתיב הצפון הימי (Northern Sea Route – NSR) כדי לעקוף את התפיסה המערבית:

• באוגוסט 2026 ריכזה רוסיה שיירה חסרת תקדים של שמונה מכליות צללים מוטלות סנקציות למעבר בנתיב הארקטי – היקף שאין לו תקדים מתועד .
• כ-12–15 מכליות נושאות כמעט 8 מיליון חביות נפט גולמי דרך הארקטי לשווקים באסיה, כ-60% מכל הנפט שהועבר בנתיב בעונת הקיץ-סתיו אשתקד .
• נתיב זה מאפשר לרוסיה להימנע מתעלת למאניש, ממצרי הים התיכון ומהים השחור – אזורים בהם מרוכזת האכיפה הימית של הסנקציות.

היקף הסנקציות

נכון ליולי 2026, האיחוד האירופי הטיל סנקציות על 671 ספינות צללים (לעומת 25 בלבד ביולי 2024). בריטניה וארה"ב הטילו מספרים דומים, ובסך הכל נחסמו מאות מכליות . עם זאת, האכיפה אינה אחידה: 135 מכליות מוטלות סנקציות נצפו טוענות נפט בנמלים רוסיים גם לאחר שהוכרזו רשמית כמוחרמות .