ברית מכאן לביטחון משותף: מה חשוב לדעת על ההסכם בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן

עוצמה צבאית משותפת

הברית מכנסת שלושה צבאות אזוריים משמעותיים:

• טורקיה — הצבא הסדיר השני בגודלו בנאט"ו, עם תעשייה ביטחונית צומחת במהירות ויכולות משמעותיות בתחום הכטב"מים, חיל הים והשריון .
• פקיסטן — מדינה גרעינית עם צבא מקצועי גדול ומנוסה, ו-60 שנות ניסיון במסגרת בריתות עם ארה"ב .
• סעודיה — אחת המוציאות הגדולות בעולם על ביטחון, עם כוח אווירי מתקדם (כולל מטוסי F-15 וטייפון), מערכות טילים ויכולת השלכה אזורית .

יחד, הן מהוות הרתעה קונבנציונלית ואסטרטגית מרשימה. עם זאת, ההסכם אינו מפרט כיצד תתואם יכולותיהן או מי יפיקוד עליהן — פער משמעותי שהופך את הברית, לדברי אנליסטים, ל"הצהרה פוליטית" יותר מאשר לברית צבאית מבצעית בשלב זה .

חזון ההתרחבות של ארדואן

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הבהיר כי בכוונתו להרחיב את ההסכם לכל מדינות האזור . ב-8 באוגוסט אמר פידאן שההסכם פתוח לאחרים, ושארדואן מקווה להרחיב את הברית. פידאן זיהה במיוחד את מצרים כ"שותפה טבעית" ואמר כי הוא מצפה שקהיר תצטרף רשמית לאחר שיסתדרו "נושאים טכניים" . שר החוץ הפקיסטני, אישאק דאר, אמר כי ההסכם הוא "הגנתי באופיו בלבד" ופתוח למדינות אחרות שיחפצו לקיים את עקרונותיו . גם בכירים קטארים וכוויתים רמזו על פתיחות, ואנליסטים מסוימים רואים בקטאר ובכווית "השמות שבהם כדאי לצפות תחילה" כמועמדות להצטרפות .

היעדרה של מצרים: תפקידה החוסם של סעודיה

מצרים הייתה צפויה להיות חותמת רביעית, לאחר שהשתתפה בשיחות בארבעה צדדים במשך חודשים, אך לבסוף נותרה מחוץ לטקס החתימה . מקורות מרובים מדווחים כי סעודיה התנגדה לצירופה של מצרים למרות דחיפתה הנמרצת של טורקיה . הסיבות לכך, כפי שצוטטו ממקורות סעודיים, כוללות:

• תסכול סעודי מתפקידה של מצרים בסכסוך בתימן, שבו קהיר לא יישרה קו עם מטרות ריאד .
• הזדהותה הנתפסת של מצרים עם איחוד האמירויות, שהתרחקה מעמדות סעודיות בנושאים אזוריים .
• חשש רחב יותר בריאד שקהיר אינה מחויבת מספיק למסגרת ביטחונית בהובלה סעודית .

האתר המצרי מדא מסר (Mada Masr) דיווח שגם קהיר עצמה החליטה שלא להצטרף, בשל חששות מפני גרירה ל"גוש פוליטי שערכה סעודיה", שעלול לפגוע ביחסיה עם ישראל, איחוד האמירויות וארה"ב . מידל איסט איי דיווח שמקורות מצריים ואזוריים אמרו שקיירו בחרה שלא להצטרף כדי לא להיתפס כחלק מגוש שעלול להרחיק שותפים בילטרליים מרכזיים .

תגובות אזוריות

קטאר (תומכת): ראש ממשלת קטאר לשעבר, חמד בן ג'אסם בן ג'אבר אל-ת'אני, בירך בפומבי על ההסכם, וכינה אותו "צעד חשוב שמעורר אופטימיות" . גם ארגון שיתוף הפעולה האסלאמי (OIC) בירך על ההסכם, ומזכירו הכללי, חוסיין ברהים טאח'ה, כינה אותו "עמוד יסוד לתמיכה בביטחון ויציבות באזור ובעולם המוסלמי" .

הודו (זהירה): משרד החוץ ההודי פרסם תגובה מתונה. אנליסטים הודים רואים בברית אתגר פוטנציאלי להשפעה האזורית של הודו, לאור תפקידה המרכזי של פקיסטן והנטייה הסונית של הגוש, אך ניו דלהי נמנעה מביקורת ישירה ועוקבת אחר ההתפתחויות בקשב רב . העיתון Hindustan Times ניתח את הברית כמי שעשויה להוות "גוש סוני חדש" ואף "כלי אסטרטגי נגד הודו" .

איראן (סקפטית/מזלזלת): איראן הגיבה בתגובה מעורבת ומזלזלת ברובה. דובר משרד החוץ, אסמאעיל בקאעי, אמר שטהרן "אינה מודאגת" וכינה את ההסכם "הסכם נייר" שלא יביא לריאד ביטחון . סגן שר החוץ האיראני, קאזם גריבאבאדי, הצהיר שהביטחון האזורי צריך להיות מטופל רק על ידי מדינות האזור, תוך דחייה מרומזת של הגוש החדש . עם זאת, קולות איראניים מסוימים קראו לשיתוף פעולה רב יותר בין מדינות מוסלמיות .

איחוד האמירויות (סקפטית): תגובת איחוד האמירויות הייתה ביקורתית במיוחד. עבדולח'אלק עבדאללה, אקדמאי ויועץ לנשיא איחוד האמירויות, תיאר את ההסכם כסימן ל"עיצוב מחדש של מאזני הכוח האזוריים" והביע דאגה מההתיישרות החדשה . איחוד האמירויות נשארה מחוץ להסכם, למרות היותה מעצמת מפרץ משמעותית.

עמדת אנליסטים: איתות פוליטי או ברית מבצעית?

אנליסטים מפרשים את ברית מכאן באופן נרחב כאות לשחיקת האמון בערבויות הביטחוניות של ארה"ב בקרב המעצמות הסוניות, במיוחד לאחר מלחמת ארה"ב-איראן ושינוי ההתחייבויות האמריקאיות באזור . ההסכם נתפס כניסיון של שלוש מעצמות אזוריות לבנות מסגרת הרתעה עצמאית מחוץ לארכיטקטורת הביטחון המסורתית בראשות ארה"ב.

עם זאת, אנליסטים מדגישים גם שההסכם נותר מעורפל בנוגע למנגנוני הפעלה — חסרים בו מבנה פיקוד קבוע, התחייבויות לכוחות, פרוטוקולים לשיתוף מודיעין וטריגרים ברורים לתגובה צבאית . רבים רואים בו יותר איתות פוליטי ואסטרטגי מאשר ברית צבאית מבצעית במלואה בשלב זה, שערך ההרתעה האמיתי שלה טרם נבחן .

ניתוח של אל-ג'זירה ציין ששלוש המדינות נזהרו שלא להרגיז יריבים אזוריים, ונותר לא ברור באיזו מידה יבוא ההסכם לידי ביטוי בפעולה צבאית מתואמת . מערכת מערכת העיתון The Hindu טענה ש"החבלה הגדולה ביותר של הסכם מכאן היא שהוא נחתם בעיצומן של מלחמות מתמשכות" — מה שהופך את התחייבות הביטחון הקולקטיבית ל"סמלית מראשית הדרך" .

ההסכם מבסס על הסכם הגנה הדדי אסטרטגי קודם שנחתם בין פקיסטן לסעודיה ב-17 בספטמבר 2025, והורחב כעת לכלול את טורקיה . מקורות טורקיים מוסמכים דיווחו שהסכם ההגנה מבוסס על "שנים של עבודה" ונועד להיות משלים, ולא מתחרה, לבריתות קיימות .