המפתח לפריצת הדרך טמון במערך ניסוי מתוחכם ואלגנטי. הצוות, בראשות פרופסור תומאש סמולנסקי (Tomasz Smoleński) מאוניברסיטת באזל, יצר דגימה טהורה של שכבה אטומית בודדת של טונגסטן-דיסלניד (WSe₂), תרכובת ממשפחת הדיכאלכוגנידים של מתכות מעבר .
כדי ליצור את קריסטל ויגנר, הם קיררו שכבה דקיקה זו לטמפרטורה קיצונית של 1.6 קלווין בלבד (כ-272- מעלות צלזיוס) וכיוונו במדויק את כמות האלקטרונים בחומר . לאחר מכן, הם האירו על הדגימה בלייזר על-רציף (supercontinuum laser) ומדדו שינויים עדינים באור המוחזר באמצעות גיאומטריה של מיקרוסקופ קונפוקלי .
על ידי ניתוח מדוקדק של ספקטרום ניגודיות ההחזר – כיצד כמות האור המוחזרת השתנתה בהתאם לאורך הגל של הלייזר, צפיפות האלקטרונים והטמפרטורה – הם זיהו תהודות אופטיות חדשות ובלתי צפויות . אותות אלה יכולים להיות מוסברים רק על ידי יצירה של סוג חדש של קוואזי-חלקיק: הפולרון של קריסטל ויגנר .
בגביש רגיל, פולרון הוא אלקטרון המעוות את סריג האטומים הסובב אותו. במקרה הקוונטי הזה, המצב הפוך וניכר הרבה יותר. פולרון של קריסטל ויגנר נוצר כאשר אקסיטון (מצב כרוך של אלקטרון ו'חור' שנוצר על-ידי פוטון) מגיב עם סריג האלקטרונים המסודר של קריסטל ויגנר . נוכחות האקסיטון מעוותת את סריג האלקטרונים שסביבו, והאקסיטון 'מתלבש' על ידי התנודות הקולקטיביות של הגביש – הפונונים האלקטרוניים שלו . זה יוצר קוואזי-חלקיק היברידי של אור-חומר.
מודל תאורטי שפותח ב-TUM, בהנחיית פרופ' מיכאל קנאפ (Michael Knap), אישר כי התהודות האופטיות שנצפו הן חתימה ישירה של פולרונים אלה .
יצירת פולרונים של קריסטל ויגנר היא לא רק תוספת של קוואזי-חלקיק חדש; זהו כלי מחקר חדש. התגליות ממחקר זה משנות מהיסוד את יכולתנו לחקור מערכות אלקטרונים בעלות קורלציה חזקה:
פולרונים של קריסטל ויגנר פועלים כחיישנים אופטיים רגישים במיוחד. רמות האנרגיה שלהם אינן נקבעות רק על פי הסידור הסטטי של האלקטרונים (קבוע הסריג), אלא גם מושפעות מאינטראקציית האקסיטון עם הפולרונים המושכים של הגביש ומחוזק האינטראקציות בין האלקטרונים . משמעות הדבר היא שהאור שהם סופגים ופולטים נושא מידע ישיר על כיצד האלקטרונים נעים .
באמצעות תהודות פולרוניות אלה, הצוות הצליח למפות את דיאגרמת הפאזות של טמפרטורה-צפיפות של קריסטל ויגנר. הם זיהו גבול פאזה בצורת כיפה, כאשר מצב הגביש מפנה את מקומו לנוזל אלקטרונים רגיל בטמפרטורות גבוהות יותר. הם מצאו טמפרטורה קריטית של כ-30 K – בערך פי שלושה מזו שנצפתה בחומרים אחרים, מה שהחוקרים מייחסים לאי-סדר בתוך סריג הגביש שמייצב את המצב השביר .
אולי המרשים מכל, הפולרונים מספקים ממשק אופטי למצב הספין של קריסטל ויגנר. הצוות הדגים שהם יכולים לקרוא ולשלוט בקיטוב הספין של הגביש, לא רק באמצעות שדה מגנטי חיצוני, אלא גם אך ורק בעזרת אור . זה פותח אפשרויות יוצאות דופן לטכנולוגיות קוונטיות עתידיות, שבהן ניתן יהיה לכתוב ולקרוא מידע ממצב הספין הקולקטיבי של כל גביש האלקטרונים.
מחקר זה מבסס מוליכים למחצה דקים אטומית, כמו WSe₂, כפלטפורמה חזקה חדשה להדמיה של הפיזיקה הקולקטיבית ורבת-הגוף של אלקטרונים. גילוי פולרונים של קריסטל ויגנר מספק צוהר ספקטרוסקופי ישיר לדינמיקה הקוונטית הפנימית של גביש אלקטרוני טהור – תחום שהיה בעבר בלתי נגיש לחלוטין . על ידי הפיכת האור עצמו לבדיקה של תנועות נסתרות אלה, החוקרים לא רק פתרו שאלה יסודית על טבעם של קריסטלי ויגנר, אלא גם הניחו את התשתית לחקר פאזות אחרות בעלות קורלציה חזקה ואולי אף לניצולן לעיבוד מידע קוונטי.